דבר רפואה שבועי – הרעלת מים

הקיץ כבר כאן וכולם אומרים לנו להקפיד על שתייה מרובה, אבל, האם יש אפשרות שנשתה יותר מידי?

האם לנשום יותר מידי מסוכן? או איך בכלל אפשר להגיע למצב של הרעלת חמצן?

במהלך שעה של פעילות גופנית נמרצת בתנאי חום סביבתי הגוף משלם באיבוד נוזלים מוגבר דרך הזעה לצורך קירור הגוף, לעיתים עד 1-2 ליטרים. בנוסף מאבד הגוף בזיעה נוזלים ומלחים, במיוחד את יון הנתרן, שלו חשיבות עליונה באינספור תהליכים פיזיולוגיים בגוף.

בהזעה מרובה וללא פיצוי של שתיית מים נוספים הגוף מתייבש. ניתן לקבוע את דרגת ההתייבשות של הגוף לפי בדיקה של ערכי הנתרן בדם. ערך של מעל 145 מילימול לליטר עלול להעיד על חוסר בנוזלים, ואילו ערך של מתחת ל-135 עלול להעיד על עודף נוזלים, אבל גם על חוסר בנתרן. מצב של ערכי נתרן נמוכים מתחת לנורמה נקרא היפונתרמיה, והוא נחשב למסוכן ועלול אף להוביל למוות. יש שמכנים את המצב הזה "הרעלת מים".

הרעלת מים נוצרת כתוצאה משתיית כמות גדולה של מים שלא מכילים תוספת נתרן בתוך זמן קצר. כתוצאה מכך חלה ירידה בריכוז הנתרן בדם, ונוצרת עלייה בכמות המים בתאי המוח, דבר שגורם להתנפחותם ובסופו של דבר להפסקת תפקודם – כלומר בצקת במוח.

הרעלת מים יכולה לפגוע גם ברקמות שונות בגוף, שעלולות לעבור תהליך של הרס התאים.  בתהליך הזה קרום התא (הממברנה,( שלא יכול לעמוד בלחץ האוסמוטי של המים, מתפוצץ – והתא מת.

להרעלת מים אין בשלב הראשון סימפטומים מובהקים. הלוקה בה חש תחילה בחילה וכאב ראש, שמלווים בהרגשה כללית של חולי. במצב מתקדם יותר כוללים הסימפטומים בצקת מוחית, פרכוסים ותרדמת, שעלולים לגרום למוות בתוך כמה שעות.

אדם בריא ילקה בהרעלת מים אם ישתה יותר מ-3 ליטר מים בבת אחת. אדם בעל תפקוד כליות תקין, אבל בדיאטה דלת נתרן מעל 1.8 ליטר בבת אחת. יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה מהרגיל להרעלת מים, כמו רצי מרתון ורצי אולטרה מרתון וטריאתלון ארוך, חיילים במהלך מסעות ממושכים, נערים בגיבושונים ליחידות מובחרות וילדים שמבצעים פעילות גופנית מאומצת. לציין שגם צרכנים ל סמים וחומרים ממריצים למיניהם צורכים לעיתים כמות גבוהה מאוד של מים ומגיעים ל הרעלת מים.

בשל ההזעה המרובה במהלך הריצה מתרחשת ירידה חדה בריכוז הנתרן בגופם של הספורטאים. וכשבנוסף לכך הם צורכים כמות מים גדולה, הם מצויים בסיכון גבוה להרעלת מים. כדי למנוע את המצב המסוכן הזה נדרשים הרצים לשתות משקאות שמכילים מלחים, להשלמת המחסור שנוצר, עוד במהלך הריצה.

אחד הסימנים להתייבשות או לחוסר בנתרן הוא התכווצויות שריר במהלך ביצוע המאמץ הגופני. לכן מומלצת במקרה כזה השלמת שתייה שכוללת מלחים.

בייגלה עם מלח (לא עם שומשום,( קרקרים, סנדוויצ׳ים עם פסטרמה, חרדל, גבינות מלוחות ואף גבינות לבנות וקוטג׳ מהווים מקור לנתרן. יש להימנע משתיית תמיסות עם שקיות מלח או כדורי מלח, שעלולים לסכן את הבריאות, כיוון שמצב של התייבשות עם ערכי נתרן גבוהים, במהלך השלמת הנתרן, עלול להפר את מאזן המלחים בגוף.

לפני הפעילות ואחריה מומלץ להקפיד לאכול מזון עשיר בנתרן. חלק גדול מהמזון שאנחנו אוכלים עשיר כבר בנתרן, ולא צריך להמליח אותו. בדקו היטב את כמות הנתרן שמופיעה בסימון התזונתי, בחרו מזונות שמכילים כ-450 מ"ג ל-100 גרם, כמו גבינה מלוחה וצהובה, ממרח חומוס, חמוצים, פיצוחים וכו'.

יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?

כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים