דבר רפואה שבועי – עכברת
לפני מספר שנים אושפזו מספר מטיילים שטיילו בצפון הארץ לאחר שפיתחו חום גבוה וצהבת, ולאט לאט מערכות שונות בגופם החלו להיכשל ולהיסגר. חייהם ניצלו רק לאחר טיפול אנטיביוטי בבית החולים. למעשה, סיפור זה מתרחש כמעט בכל קיץ.
מה הקשר בין מקרים אלו לעכברים ולמחלה עכברת? לטבילה במעיינות? או לקפיצים מיקרוסקופים?
החיידק לפטוספירה
החיידק הגורם למחלת העכברת, או "לפטוספירוזיס" בלועזית, הוא חיידק ה"לפטוספירה". חיידקים אלו בעלי צורה מיוחדת ונראים כסלילים או קפיצים קטנטנים תחת המיקרוסקופ. הם נפוצים בחלק גדול מהעולם ובעיקר באזורים טרופים, אך גם בישראל עם דגש על אזור הגליל והגולן.
החיידק יודע להדביק את מרבית היונקים ומבלה את מרבית מחזור החיים שלו בתוך גופם. הוא מוכר בעיקר כמזהם של בקר, צאן ומכרסמים כגון חולדות ועכברים. בחיות אלו ניתן למצוא את הלפטוספירה במרבית רקמות הגוף, אך את מרבית זמנו הוא מבלה במערכת השתן. דרך השתן ונוזלי גוף אחרים יודע הלפטוספירה להתפשט גם למקווי מים שבהם בילו החיות המודבקות. במקווי מים אלו ובטיפות המים הקיימות באוויר שסביבם יודע החיידק להמשיך ולחיות בצורה חופשית זמן רב, ובהם הוא אורב ליונק הבא שיתקרב למקווה המים, על מנת להדביק אותו ולהמשיך להתרבות בגופו.
איך נדבקים?
לשם הידבקות של אדם בלפטוספירה יש צורך במגע עם נוזלי גוף של חיה מזוהמת או עם מקווה מים מזוהם. ישנן שלוש דרכי זיהום נפוצות:
א. מגע ישיר עם חיות משק מזוהמות. דרך זו מסכנת בעיקר חקלאים או וטרינרים.
ב. שהייה בחלל לא מאוורר עם שתן מזוהם. נפוץ בתנאי מחייה צפופים שבהם ישנם גם עכברים או חולדות. דרך זו נפוצה יותר בתנאי עוני או במוסדות כגון בתי כלא או מחנות צבא. דרך הדבקה זו נתנה למחלה את שמה בעברית – עכברת (מכיוון שהיה ידוע שמגע עם עכברים עלול לגרום להתפרצות המחלה).
ג. שהיה בתוך או ליד מקווה מים מזוהם. זהו מנגנון ההדבקה הנפוץ בארץ. מסכן בעיקר מטיילים המחבבים שכשוכים במי נחלים או מעיינות בצפון הארץ.
הרוב המוחלט של ההדבקות נובע ממגע עם מים או בעלי חיים מזוהמים. הדבקה ישירה בין בני אדם נדירה מאוד, אך אפשרית.
סימני ותסמיני המחלה
למחלת הלפטוספירוזיס שלושה שלבים עיקריים, שלב האינקובציה (2-30 ימים) חסר התסמינים, שלב המחלה האקוטי והמסוכן שעלול להימשך מספר ימים עד שבועות, ושלב ההפצה, בו שוכחים התסמינים אך החיידק ממשיך לחיות בגוף ולשכון בעיקר במערכת השתן, ומפיץ את עצמו דרכו.
מרבית סימני המחלה קיימים בזמן השלב האקוטי. הסיפור הקלאסי הוא של צעיר שחזר מטיול בצפון הארץ (או ממדינה טרופית בחו"ל) ולאר שבוע-שבועיים פיתח תסמינים דמויי-שפעת (כאב ראש, כאבי שרירים, כאב בטן, הקאות ובחילות) וחום גבוה שלא חולף גם לאחר מנוחה ונטילת תרופות ביתיות סטנדרטיות. מצב זה בד"כ חולף ללא טיפול לאחר כשבוע-שבועיים.
אחוז מסויים מהחולים מפתחים מחלה קשה, הנקראית גם סינדרום ווייל (Weil’s Syndrome). מחלה זו כוללת כשל של הכבד (הניתן לזיהוי כצהבת), כשל של הכליות, דלקת בקרום המוח ודימומים קשים העלולים להופיע כשיעול דמי, שתן דמי, צואה או הקאות דמיות, או פשוט כשטפי דם רבים בעור.
הצורה החמורה של המחלה מסוכנת מאוד, ואחוז גבוה מהחולים בה מתים ללא טיפול רפואי מתאים. בנוסף, חיידק הלפטוספירה מסוגל לפגוע קשות בעוברים, והדבקה של נשים בהריון מסוכנת מאוד לעובר.
איך מטפלים ומונעים?
הטיפול בלפטוספירה פשוט ויעיל, וכולל אנטיביוטיקה ובמקרי המחלה הקשים גם אשפוז וטיפול בסימני המחלה הספציפיים (תמיכה בכליות, בכבד, וכו'). עם טיפול, כמעט כל החולים מחלימים.
הטיפול היעיל ביותר הוא כמובן מניעה של המחלה מראש. צעדי המניעה העיקריים הם שמירה על נקיון הבית והימנעות משהייה בנוכחות חולדות ועכברים, והימנעות מכניסה למקווי מים שאינם נקיים או שבקר וצאן שוהים לידם .לנשים בהריון בפרט מומלץ בכלליות לא לטבול במקווי מים לא מפוקחים. למעשה, אחד מצעדי המניעה הפשוטים והיעילים שנעשים בישראל כולל פיזור של תחנות שתייה לבעלי חיים רחוק ממקווי מים, כך שבעל חיים חולה ישתה מהם ולא יתקרב למעיינות ולנחלים תיירותיים.
יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?
כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים
