הטיפול באירוע רב נפגעים

הטיפול באירוע רב נפגעים
שיתוף
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

אסונות מירון וגבעת זאב השוני הייחודיות והלקחים שנלמדו

דובי מייזל – EMT-P סמנכ"ל מבצעים

 

מתוך מגזין בקצב מבצעי – עלון הרפואה הדחופה של 'איחוד הצלה'   > להורדת הגיליון <

צלמים: יחיאל גורפיין, שמולי הרשקופ, שירה הרשקופ, אבי נעם, שלומי מזרחי, משה מזרחי.

 

אירוע רב־נפגעים (אר"ן) הוא אירוע עם מספר רב של פצועים היוצר מציאות בה המשאבים הרגילים לטיפול בפצועים אינם מספיקים למתן טיפול הולם בכולם. הגורם העיקרי להפיכת אירוע לאר"ן הוא מספר פצועים גבוה ביחס למספר המטפלים. גורמים נוספים הם מאפייני וסוגי הפגיעות, הכשרתו של כוח האדם, הציוד הרפואי הזמין במקום ואמצעי פינוי הפצועים לקבלת המשך טיפול בבתי החולים.

הטיפול באר"ן דורש גישה ייחודית. כוחות הרפואה באר"ן פועלים להצלת חיי אדם רבים ככל האפשר, דבר שמשמעותו לפעמים היא החלטה מודעת להזניח את הטיפול בפצועים לא דחופים, בפצועים שסיכויי הצלתם דלים ובפצועים שהטיפול בהם דורש משאבים רבים מדי.

מאמצע שנות האלפיים, עם תום גל פיגועי ההתאבדות ששטף את מדינת ישראל, לא התרחש אירוע רב נפגעים משמעותי. מציאות זו של שנים רבות ללא אירוע שכזה יצרה דור של חובשים ופרמדיקים אשר לא התנסו בטיפול באירוע מסוג זה. אמנם בכל קורס והשתלמות נלמדו עקרונות הטיפול באר"ן אך לא הייתה למטפלים שום הזדמנות לחוות ולהרגיש אירוע אמת בכל שנות ניסיונם.
הניסיון מוכיח שהיעדר ניסיון מעשי יעמיד את המטפל בפני אתגר כפול ומכופל בהתרחש אירוע אמת. זאת מהיבטים שונים ומגוונים בהם תחושת הכאוס ורמות אדרנלין גבוהות בהתמודדות עם אירוע אמת מחד וכן בהתמודדות הנפשית עם החשיפה לכמות נפגעים והרוגים גדולה מאידך.
במהלך החודשים האחרונים התמודדנו עם שני אירועים רבי נפגעים גדולים ומשמעותיים כמותם לא התרחשו שנים רבות. אסון הדחיסה במירון בו קיפחו את חייהם 45 אנשים ונפצעו מעל 200 ואסון קריסת הטריבונה בגבעת זאב בו נהרגו 3 ונפצעו כ-200. שני אירועים אלו שהתרחשו בהפרש של פחות מחודש האחד מהשני והציבו אתגר קשה אל מול חוסר הניסיון המעשי.

מה נלמד ממסקנות אירוע מירון ויושם באירוע גבעת זאב וכיצד אנו כארגון למדנו להתמודד עם ההיבטים השונים של אירועים אלו וכן מה למדנו על הייחודיות של אירועים אלו אל מול אירועים רבי נפגעים המוכרים לנו מניסיון העבר?

במאמר מוסגר ניתן לומר שאירועים אלו הציבו את "איחוד הצלה" בחזית הטיפול באר"ן, במסגרת הרפואה הטרום אשפוזית של מדינת ישראל, ויש לכך השפעה ישירה ליחס של הגורמים הממשלתיים אלינו. בנוסף ולא פחות חשוב אירועים אלו הכשירו דור שלם של מאות מתנדבים שמעתה יהיו בעלי נסיון בעבודה בתנאים המאתגרים של כל אר"ן עתידי.

 

מפקדי האר"ן בזמן אמת

אסון הדחיסה במירון – ל"ג בעומר תשפ"א

אירוע הר מירון הינו אירוע האבטחה הגדול במדינה שאליו מגיעים בכל שנה מאות אלפים. כבכל שנה "איחוד הצלה" נערך למבצע האבטחה ע"י הצבת כח מתנדבים שכלל רופאים, פרמדיקים וחובשים מהשעות שלפני האירוע ועד לשעות המאוחרות שבסיומו. במסגרת האבטחה הגיעו מאות מתנדבים שחולקו לצוותי פעולה ותגובה ונפרסו ברחבי מתחם קבר הרשב"י והאזורים השונים על ההר. כל צוות מנה 4 אנשי צוות המצוידים באלונקה דפיברילטור ותיק החייאה. כלל הכוחות נוהלו ע"י מפקדי האירוע וחפ"ק. בנוסף פעלו במתחם קבר הרשב"י 2 מרפאות, האחת בעזרת הנשים ואחת באזור הגברים.

 

מרפאות אלו צויידו בכל הציוד לטיפול בחולים ונפגעים. כל זאת נוסף על צוותי מד"א המאיישים את ההר במסגרת סד"כ האבטחה הרשמי של האירוע ע"י המשטרה. עד להתרחשות האר"ן טופלו ע"י הצוותים של "איחוד הצלה" על ההר כ-160 חולים/נפגעים ובשעה שהתרחש האסון הייתה כמות של כ-300 מתנדבים על ההר וכן מתנדבים מזדמנים שעלו לחגוג את ההילולה.

אר"ן – אירוע רב נפגעים "רגיל" בין על רקע חבלני ובין על רקע אסון טבע מתאפיין בדרך כלל בכמות נפגעים גדולה ובלתי צפויה הנוצרת כתוצאה מהתרחשות לא שיגרתית ובעלת מאפיינים שניתן להגדירם כהמוניים. מרגע זיהוי האירוע כארוע רב נפגעים מוזנקים אל מקום האירוע כוחות רבים בכמות שאמורה לספק מענה רפואי מתאים.

כוחות אלו מגיעים לזירה ואמורים לפעול על פי נוהל אר"ן הכולל:

. נטילת פיקוד על האירוע והכרזה על אר"ן
. חלוקת השטח לגזרות וסריקה מהירה ליצירת תמונת מצב על
. כמות הנפגעים המהלכים והשוכבים
. תיוג הנפגעים על פי חומרתם
. טיפול A,B, 1/2 C
. נקודת ריכוז נפגעים
. פינוי

עבודה על פי נוהל אר"ן במענה לאירוע מאפשרת לטייב את כל שלב צבירת הכח של כוחות הרפואה המגיבים לאירוע ולאפשר מיון, טיפול ופינוי מהיר ויעיל. בגרף המוצג כאן ניתן לראות דוגמה של אירוע קלאסי בהיבט צבירת הכח אל מול כמות הנפגעים על ציר זמן כאשר כמות הנפגעים נתונה מרגע האירוע ועד לצמצום מספר זה ככל שנפגעים אלו מטופלים ומפונים מהזירה אל בתי החולים.

כמות נפגעים- השוואה בין אר"ן רגיל לאסון מירון

אסון מירון התאפיין בצורה מאד ייחודית ושונה מאר"ן רגיל

בשונה מאירוע אר"ן רגיל, האירוע במירון התפתח בצורה שונה באופן דרמטי ובצורה שהשפיעה על מהלך כלל האירוע ועל התמודדות החובשים עם תוצאותיו.

00:46 הגיעו דיווחים ראשונים על דוחק רב בנקודה 41 על ההר בסמוך למרפאת הגברים של "איחוד הצלה". צוות המרפאה החל לדווח שמדובר בדוחק רב ובמספר אנשים שהתעלפו. אל המקום שוגרו מיידית מס' צוותים סמוכים לשם מתן מענה ראשוני כמקובל בכל אירוע.

בתוך דקות הצוות דיווח כי מדובר כבר במקרה של החייאה ומספר מעולפים נוספים.

תמצית הטראומה הרגשית של המתנדבים – צילום משה מזרחי

חפ"ק האירוע החל מפנה כוחות נוספים אל המקום במקביל לדיווח למד"א, משטרה ושאר הגורמים. בתוך דקות התחילה להתברר תמונת מצב שונה בתכלית. ככל שצוותים התקרבו למקום הדוחק הפך בלתי נסבל ואנשים החלו נדחסים אל מותם ללא אפשרות להוצאתם מערימת האנשים. הצוותים הראשונים שבזירה החלו מבצעים החייאות במספר נפגעים אשר חולצו ובעודם מנסים לטפל החלו נרמסים ע"י ההמון הנשפך משביל המדרגות.

ברגע זה בעצם "נפל האסימון" שלא מדובר באירוע של מספר נפגעים בודדים אלא הלכה והתפתחה סביב הצוותים המטפלים תמונה סוראליסטית של המון נדחק אל מותו הזועק לעזרה ללא יכולת סיוע.
הטיפול בפצועים בודדים הפך לאירוע אר"ן.

00:52 האר"ן הוכרז! וכלל הצוותים שעל ההר החלו מגיעים לנקודת האסון. , מפקד בזירה הוכרז . האתגר הגדול בנקודת הזמן הזו היה חוסר היכולת לטפל בזירה והצורך בהוצאת הנפגעים לנקודת טיפול וריכוז נפגעים בנקודה מרוחקת יותר ליד אוהל "איחוד הצלה" שליד גשר הכוהנים.

שמירה על צנעת הפרט בזמן מתן החייאה

 

בשלב זה עמדו בפנינו מספר אתגרים מרכזיים

. המגיבים הראשונים עסקו בטיפול בפצוע בודד והיה קושי בהבנה
של התפתחות האירוע לאר"ן
. חוסר יכולת לבצע טריאז' (מיון) ותיוג הנפגעים בזירה
. חוסר יכולת לטפל בנפגעים בזירה והצורך בהוצאתם לנקודת
ריכוז נפגעים
. היעדר רכבי פינוי ואמבולנסים ממתחם הרשב"י עקב עומס של
אלפי מתפללים על ההר והצורך להוריד את הנפגעים לכבישי
הכניסה
. צורך בעצירת ההמון הזורם ממתחם תולדות אהרון אל שביל
המדרגות בנקודת הדחיסה.

01:04 מגיע דיווח ממפקד הזירה על כ 20 החייאות ועוד עשרות רבות של נפגעים בדרגות פציעה שונות כאשר הצורך המיידי היה באלונקות להוצאת הנפגעים.

משלב זה ועד לסיום פינוי הנפגעים מהזירה ומההר לבתי החולים פעלו הצוותים בעיקר בפינוי רגלי של הנפגעים אל האמבולנסים שבנקודת הכניסה להר. זאת משום שהאמבולנסים שהגיעו דרך שביל החירום לא יכלו להגיע אל הנפגעים בגלל המוני האנשים שחסמו את המעברים.

מתנדב חוסן מפנה אזרח מאזור האירוע

אחד האתגרים המרכזיים עבור הצוותים המטפלים היה ההתפתחות המהירה ביותר של האירוע סביבם ללא יכולת לסייע במניעת הידרדרות המצב מחד, וחוסר האונים מול ערימת האנשים הזועקים לעזרה ואשר מאבדים את חייהם מול העיניים מאידך. ללא יכולת טיפולית בשטח בזירת האירוע.

עקב חוסר הניסיון בטיפול באר"ן אמיתי, ועל אף שנות העבודה שלהם בטיפולי חירום בחולים ובפצועים, נאלצו החובשים להתמודד עם עומס נפשי גדול מאד שהתבטא בקושי להכיל את האירוע לאחר תום שלב פינוי הנפגעים.
בשלב זה הוכנסה לפעילות יחידת חוס"ן של איחוד הצלה שהוקפצה בהרכב מלא לבוא ולטפל בכלל צוותי הרפואה שנתנו מענה לאירוע. ואשר היו זקוקים לסיוע נפשי. שירות זה, של טיפול פסיכולוגי ראשוני בשטח האסון, הוגש גם לצוותים רבים אחרים השייכים לארגוני החירום השונים, ובכללם כב"א, משטרה ומד"א אשר התמודדו יחד בסיטואציה המורכבת והקיצונית שנוצרה. ואכן בימים שלאחר האירוע ליוותה יחידת חוס"ן את כלל הצוותים עד לחזרה לשגרה מלאה.

חידוש מלאי וציוד למתנדבים

אסון קריסת הטריבונה בגבעת זאב
חג שבועות תשפ"א

האסון בבית הכנסת של חסידות קרלין התרחש בכניסת חג השבועות. הטריבונות עליהם עמדו כ-1000 מתפללים קרסו. כתוצאה מכך נהרגו שלשה אנשים ונפצעו כ-220 בהם כ – 15 קשה.
בית הכנסת בתוך הישוב גבעת זאב ממוקם ברחוב צר ועם מגבלת גישה לתנועת רכבי חירום.

19:14 התקבלו במוקד 1221 של "איחוד הצלה" דיווחים ראשוניים על קריסת הטריבונות בבית הכנסת. מוקד "איחוד הצלה" פעל מיידית ע"פ נוהל אר"ן אשר רוענן בעקבות אירועי מירון, בחודש הקודם, לכן והזניק את הכוחות הרלוונטיים אל מקום האירוע. בנוסף הוזנקו אמבולנסים רבים של הארגון לטובת הסיוע בפינוי הנפגעים.
התנהלות האירוע בגבעת זאב הייתה דומה יותר להתמודדות עם אירוע אר"ן קלאסי כאשר מאפיינים ייחודיים של אירוע זה באו לכדי ביטוי במספר מישורים תוך יישום מסקנות מאירוע מירון חודש קודם לכן.

תדרוך וישיבת הכנה לקראת האירוע

רפואי

  • מספר רב של נפגעים קל ובינוני מהקריסה ברחו מהמקום לבתים הסמוכים והגיעו אל נקודת ריכוז הנפגעים והטריאז' בשלב מתקדם. משם הם פונו אל בתי החולים.
  • הוקמה נקודת ריכוז וטיפול בנפגעים בשלב מוקדם יחסי. ממנה פונו הנפגעים רגלית אל האמבולנסים המרוחקים אשר נתקעו בח סימות הצירים המתקרבים לאירוע.
  • בוצע שימוש מסוים אך לא מיטבי בתיוג הנפגעים בתגי אר"ן

מבצעי

  • הוגדר מפקד אירוע ומפקד אתר טיפול
  • הצוותים בדרך תודרכו בצירי הגעה וצירים חסומים
  • כ- 90 אנשי רפואה של הארגון לקחו חלק במתן המענה הרפואי המיידי. בהם 5 רופאים, 5 פרמדיקים והיתר חובשים.
  • בוצע שימוש נרחב באמבולנסים לפינוי נפגעים (כ-70 נפגעים פונו ע"י אמבולנסים של "איחוד הצלה")
  • בוצע העברת מקל פיקוד לאורך האירוע בתפקידים השונים.

חוסן

  • באירוע זה רבים ממתפללי בית הכנסת טופלו ע"י יחידת חוסן שעות רבות אחרי האירוע
  • הוקם אתר טיפול חוסן באוהל חדר אוכל הסמוך לבית הכנסת לשם הופנו נפגעי הטראומה מבין המתפללים כשבמקום מחכים להם הצוותים המטפלים.

לקחים ומסקנות אופרטיביות

התרחשות שני אירועי קיצון בטווח זמן כל כך קצר לאחר תקופה של שנים בהם לא התרחש אירוע שכזה הציבו לנו כארגון תמונת מצב הממחישה את חשיבות ההכשרה והאימון בתחום האר"ן.

בנוסף מהלקחים שנלמדו ישנה הבנה כי ישנו צורך בחשיבה, בצופה פני עתיד, מה הם הכלים שניתן להעניק לצוותים המטפלים בשטח
באר"ן אשר יוכלו לסייע למגיב הראשוני בפעולות הראשונות הנעשות בשטח. זאת על מנת לייצר את תמונת המצב הנדרשת בכדי לתת את המענה המיטבי מחד והמענה הרפואי המקצועי מאידך.

ישנה חשיבות נוספת והיא שתורת הטיפול באר"ן אשר לא שונתה בשלושת העשורים האחרונים תעבור התאמה ביחס למציאות של ימינו ע"י שילוב אמצעים טכנולוגיים בהכשרה ובטיפול בשטח כמו גם הטמעת שינויים מבצעיים.

מסקנה נוספת מאד ברורה משני אירועים אלו היא חשיבות יחידת "חוסן" והתפקיד הקרדינלי שהיא שיחקה בתוך הארגון פנימה עבור הצוותים הרפואיים אשר טיפלו באסונות מירון וגבעת זאב. פעילות אנשי חוסן בשעות ובימים שאחרי האירוע איפשרו את המעקב והטיפול בכלל המטפלים אשר נפגעו. היחס והטיפול הפרטני איפשר להם לחזור לשגרת החיים וההתנדבות, והיוה כלי המחזק את החוסן הארגוני בצורה משמעותית ביותר.

בתקופה הקרובה מטה המבצעים יתכנס שוב לדיון על יישום המסקנות וביצוע ההתאמות והשינויים לעתיד לבוא.

בשנה האחרונה 6,200 מתנדבי איחוד הצלה מכל הארץ, טיפלו ב-584,000 מקרי חירום רפואיים בזמן הגעה של 160 – 90 שניות!
אנחנו משוכנעים שבעזרתכם אפשר להגיע יותר מהר

אולי גם יעניין אותך

תרומה באמצעות PayBox