הכירו את המתנדבת ד"ר תמר שלזינגר, מראש פינה, נשואה ואם לארבעה ילדים. בשעות הפנאי היא רועת צאן להנאתה. ד"ר תמר שלזינגר בעלת דוקטורט בעבודה סוציאלית, עובדת כמטפלת בקליניקה פרטית וכמרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי.
חובשת באיחוד הצלה כארבע שנים.
ד"ר שלזינגר יצאה למשלחת חוסן לסיוע בפורטו ריקו לאחר הוריקן פיונה.
מקרה מיוחד שקרה במשלחת האחרונה שלקחה בה חלק: התערבות חוסן עם אשה מבוגרת, אשר ביתה נהרס בהוריקן. דיברה ספרדית, לא ידעה אנגלית. ביקשתי מהנכדה שלה שתתרגם עבורנו את השיחה. הסבתא דיברה דקות ארוכות בשטף, בבכי ובכאב. משפת הגוף שלה ומהאופן שבו הדברים נשמעו, היו לי ברור שהיא מבכה את מר גורלה. כאשר נכדתה תרגמה את דבריה, הופתעתי לשמוע שהאשה אמנם מצרה על ביתה ההרוס, אבל בעיקר מודה לאלוהים על כך שכל בני המשפחה שרדו, שיש להם אפשרות לסייע לשכנים שמצוקתם גדולה משלהם, שהטלטלה היא גדולה אך הפרופורציות נשמרות. התרגשתי במיוחד מההבנה שהיא מגלה חוסן פנימי בהתמודדות עם האסון באמצעות מציאת משמעות דרך הנתינה לזולת. השיחה בינינו נגמרה בחיבוק חם, ובתחושה של הודיה הדדית.
עוד ערך חשוב שעלה במשלחת הוא הערך החשוב עבודת צוות! "התבוננות שהתחדדה אצלי בזכות ההתנדבות באיחוד הצלה בכלל ובמשלחת לפורטו ריקו בפרט, היא החשיבות של עבודת הצוות לצורך חיזוק ושימור החוסן האישי. אחראי המשלחת, גבי פרידסון, לירן מזכרת, ואנשי החוסן הבכיר: ד"ר קמילה פורקוש לבן, גייבי הילקוביץ רורקה ואבישי , עבדנו ביחד, מתוך שיתוף פעולה, כשכל אחד מביא את התרומה הייחודית שלו."
המקרים המשמעותיים ביותר שקפצה אליהם במהלך התנדבותה היו בין השאר בליווי בקצוות של החיים: קבלת לידה, מצד אחד, וליווי במקרה של החייאה שלא הייתה מוצלחת מצדו השני של המתרס. "בשני המצבים אני משלבת את הידע הרפואי כחובשת רפואת חירום לבין הידע המקצועי כחוסן בכיר בארגון." מספרת ד"ר תמר.
