לפני שלוש וחצי שנים נפצעתי קשה בתאונת דרכים ליד הבית. נסעתי על אופניים ורכב שנסע בשכונה פגע בי. סבלתי מפגיעת ראש קשה. אריה עמית, שכן שלי, הוא חובש מתנדב באיחוד הצלה. הוא הגיע אלי בתוך כמה דקות וטיפל בי עד שהגיע אמבולנס למקום. אני לא זוכר שום דבר מהתאונה עצמה. אני כן זוכר שכשהתעוררתי בבית החולים, ליד בני המשפחה שלי ישב גם אריה. מסתבר שהוא לא עזב אותי לרגע.
הרופאים סיפרו לי שבלי הטיפול שקיבלתי מאריה בדקות הראשונות הסיפור היה יכול להיגמר אחרת לגמרי.
קוראים לי נעם ברזני, אני בן 16. ביום ראשון אני אעלה לכיתה י"א. החופש נגמר. הרבה מהחברים שלי מתבאסים מזה. אני שמח. אני שמח על כל דבר חדש שמתחיל. כי אני מבין כמה הייתי קרוב לאבד את כל זה. ואריה עמית, האיש שאני חייב לו את החיים, מלווה אותי מאז בכל התחלה חדשה. תודה לאריה ולכל החובשים המתנדבים באיחוד הצלה.
