אני אף פעם לא יכולה לדעת מתי היום שלי מתחיל ומתי הוא יסתיים

ביום שלישי שעבר קצת לפני השעה 15:00 אישה בת כ- 95 לקתה בדום לב בביתה ברחוב סיני בבאר שבע. מצב החירום דווח למוקד איחוד הצלה ולמקום הוזעקו כונני איחוד הצלה, המתנדבים רינת עוזיאל ויוסי אשוח.

"סיימתי לטפל בחולה בקרבת מקום, כשקיבלתי את ההתראה והתחלתי בריצה אל עבר זירת החירום השנייה שדווחה לי. תוך פחות מ-2 דקות הגעתי עם חובש נוסף, יוסי , ומצאתי את האישה מחוסרת הכרה שוכבת על הרצפה. ביצעתי לחיצות חזה והצמדתי לפיה מסכת חמצן כדי לספק לה אוורור מסייע.

לאחר כחצי שעה, דופק האישה שוחזר. ביצענו החייאה במשך מה שהרגיש לנו כמו נצח. זה היה קשה פיזית ורגשית אבל, ברוך השם, כל כך הוקל לי שהיא חזרה אלינו. רגעים ספורים לאחר מכן, הגיע אמבולנס לטיפול נמרץ יחד עם מטפלים נוספים והאישה פונתה לבית החולים להמשך טיפול.

בתור חובשת מתנדבת איחוד הצלה, אני אף פעם לא יכולה לדעת מתי היום שלי מתחיל ומתי הוא יסתיים. לפעמים אני כל כך עסוקה ביציאה למקרי חירום בזה אחר זה בדיוק כמו שעשיתי היום. אני מאמינה שלהיות חובשת זו פשוט זכות, אין הרגשת סיפוק גדולה יותר ממה שאני מרגישה בסוף היום. אני שמחה שיוסי ואני הספקנו להגיע בזמן ושהאישה ניצלה".

יוסי הוסיף ואמר: "אני מנסה להגיב לכמה שיותר קריאות מהמוקד כי אני רואה בהתנדבות שלי כחובש באיחוד הצלה מחויבות להצלת חיי אדם בכל פעם שאני יכול. ההרגשה שאנחנו מקבלים אחרי היציאה הביתה מהמקרים הרפואיים אליהם אנחנו מוקפצים היא מאוד חזקה, אני מרגיש שהלב שלי מלא והיום שלי מנוצל היטב, הצלת חיים היא מצווה ענקית.

– רינת עוזיאל, חובשת מתנדבת, איחוד הצלה