ביום שישי האחרון הגשמתי חלום

סיון משיח – לכו ללמוד עזרה ראשונה ! אי אפשר לדעת את מי תצילו, יש מצב שזה יהיה היקר לכם מכל

ביום שישי האחרון הגשמתי חלום. חלום שהקבה יזמן לי זכות להציל חיים, אבל להציל חיים על באמת. לא בערך, לא כמעט, באמת.

במהלך עשרים שנותיי כפראמדיקית השתתפתי באין ספור החייאות והייתי שותפה להצלת חיים אבל מעולם לא הצלחתי להיות איש העזרה הראשון שתיפול בחלקו הזכות להגיע לשטח, לחבר את הדפי האישי שלו ולהיות שליח נאמן לחזרה לחיים של אדם אחר. שנים רבות חלמתי על זה ובכל פעם שכונן או פרמדיק סיפר בקבוצות הוואטסאפ המשותפות שלנו שהוא היה במקרה שכזה והחולה החזיר דופק ולאחר מספר ימים השתחרר הביתה ללא נזק מוחי הרגשתי שמחה גדולה ובסתר ליבי קיוויתי שאם תגזר גזרה כזו על אדם תהייה לי הזכות הראשונה להיות שותפה להצלת חייו. ביום שישי האחרון באמצע ההכנות האחרונות לשבת זה קרה…

יום שישי שעה 17:21 שיחה ממתינה מבעלה של חברה שלי מהבניין ממול. שניה אחכ הוא התקשר שוב תוך כדי שאני עוברת לממתינה השיחה נותקה ובנסיון חוזר כבר הוא היה בממתינה. שניה אחכ נשמעת דפיקה בדלת. בדלת עומד הבן הבכור בן ה 12 של חברתי ואומר ברוגע ובבגרות מפליאה ״אמא קיבלה מכה בראש, יורד לה דם, היא מחוסרת הכרה ״. אני ובעלי טסים לרכב אוספים את הציוד ורצים לבניין. רצים במדרגות, מגיעים לדירה ושומעים צעקות ״לפה, לפה״. אנחנו נכנסים לחדר ומוצאים את חברתי בת ה 38 מחוסרת הכרה, ללא דופק ונשימה כאשר בעלה בעל התושייה מבצע עיסויים לבביים כפי שלמד בעברו הרחוק בקורס עזרה ראשונה. מייד אנחנו מתחילים בהחייאה ומחברים את מכשיר הדפיברילטור שמזהה קצב ונותן שוק חשמלי. תוך דקות הבית מתמלא כוננים של ״איחוד הצלה״ ושל מד״א ויד ביד אנחנו מבצעים בחברתי פעולות החייאה מתקדמות. תוך כדי אנחנו מסבירים לה שהיא חייבת לחזור, חייבת לחזור לבעלה, חייבת לחזור לילדים, חייבת לחזור לקהילה שלנו. אחרי 17 דקות שלמות ו 4 שוקים חשמליים היא שומעת וחוזרת אלינו 🙏🏻 הסימנים נראים טוב ויחד עם צוות מד״א בראשות הפראמדיק פאיז סמניה אנחנו מפנים אותה לבית החולים.

תוך דקות הבית מתמלא נציגי עירייה בהם Yael Saad ו שי נתן ,עבודה סוציאלית ומשפחה וכולם מחפשים רק איך אפשר להועיל.

שבת לא פשוטה עוברת עלינו ברמה האישית וברמה הקהילתית ובצאת השבת אני משוחחת עם בעלה ושומעת שהמצב לא טוב. צריך להרבות בתפילות לרפואתה השלמה.
הרופאים לא יודעים מה גרם להתמוטטות, לא יודעים כמה זמן המוח לא קיבל חמצן ובעצם לא יודעים איך ואם בכלל תתעורר ובמילה אחת נס. אנחנו זקוקים לנס.
הקהילה רוגשת וכולם מתפללים ללא הפסקה ודורשים בשלומה. כולם רוצים לדעת מה אפשר לעשות למענה ולמען בעלה והילדים.

אתמול ישתבח שמו של הבורא נתבשרנו שחברתי חזרה להכרה והיא נושמת בכוחות עצמה. היא מזהה את בעלה ואפילו שוחחה עם ילדיה לפני שעה קלה. אין מילים לתאר את תחושת האושר העילאי ובכי השמחה שבכינו שנינו אני ובעלה כל אחד מעברו השני של הקו. אין ספק שפעולות ההחייאה שלמד ושביצע בה בעלה, בתושייה ניסית, הן אלה שהשאירו את ליבה במצב בו יכלנו אנחנו צוותי ההצלה להשלים את המלאכה.

אני מודה לבורא עולם שנתן לי את הזכות להיות שליחה נאמנה להצלת חיים בחיים האלה, לארגון ״איחוד הצלה״ בראשות Eli Beer Hatzalah ולתורמים הרבים שבזכותם יש לנו את הכלים להציל חיים, לכל כונני וצוותי איחוד הצלה ומד״א שעבדו יחד יד ביד בשיתוף פעולה מדהים במטרה אחת להציל חיים. ולפני כולם ואחרי הקב׳ה, כמובן, אני מודה לבעלי יובל ולילדיי שעוזרים לי להגשים את החלומות שלי, מוזרים ככל שיהיו …