עצירת דימומים

שטף דם הוא מצב של יציאת דם מכלי דם שנפגע אל מחוץ למחזור הדם.

אובדן של כליטר וחצי של דם הוא מצב שעלול להיות מסכן חיים, אולם גם אובדן של כמות קטנה יותר מסוכנת משום שאיבוד כמות גדולה של דם מקטין באופן ניכר את כמות החמצן שמגיע לתאים.

שטף דם משפיע לרעה על הפרפוזיה. כאשר כמות הדם בגוף פוחתת, לא מתבצעת פרפוזיה של כל הרקמות. הרקמות שאינן מקבלות דם וחמצן יעברו מוות ברמה התאית במידה והבעיה לא תפתר.

 

שטף דם חיצוני הוא דימום שבמהלכו הדם יוצא אל מחוץ לגוף וחומרת הדימום תלויה בסוג כלי הדם שנפגע ובעוצמת הדימום.

בשטף דם חיצוני יש למטפל גישה לפגיעה וברוב המקרים הוא יכול לטפל בה בשטח.

 

שטף דם פנימי – הוא דימום לתוך חללים פנימיים ולעתים מסכן חיים ומצריך התערבות בחדר ניתוח.

הסכנה המיידית באיבוד דם היא הלם היפוולמי ומוות.

חשד מוגבר לדימום פנימי קיים בקינמטיקה המחשידה לפגיעת ראש, בטן, אגן או ירך.

 

שטף דם תת-עורי הוא דימום אל איזור התת-עור. מקור דימום תת-עורי הוא לרוב כלי דם קטנים ובחבלות שטחיות, לרוב אינו מסוכן. לעתים בפגיעות פנימיות ניתן לראות סימני שטף דם תת-עורי שמעידים על פגיעה פנימית משמעותית.

שטף דם חיצוני ופנימי יכול לנבוע מדימום עורקי, ורידי או נימי.

 

הטיפול בכל הסוגים הוא זהה, אולם זיהוי סוג הדימום עשוי לתת למטפל נתונים נוספים על מצבו ועל כמות הדם שהנפגע איבד, כלומר, ככל שאדם מאבד כמות גדולה יותר של דם, מצבו יתדרדר מהר יותר  והוא יכנס למצב של הלם.

דימום עורקי הוא איבוד דם מהעורק. דימום עורקי עשוי להיות דימום מהיר, חזק ומתפרץ עם כל פעימת לב.

דימום ורידי הוא איבוד דם מתוך וריד ולרוב יופיע בזרימה יציבה.

דימום נימי הוא איבוד דם היוצא מתוך הנימים. הדם הזורם מהנימים יוצא בזרימה איטית עקב הקוטר הקטן של כלי הדם.

 

הערכת הנפגע עם שטף דם

דימום עלול להיות מסוכן משום שאיבוד הדם יכול להוביל להלם תת נפחי, ואם לא מטופל – למוות.

הדימום עלול לגרום גם לסיבוכים משניים כגון לחץ על איברים חיוניים והפרעה לתפקודם.

זכור: קשה לזהות מצב של הלם מתהווה, ועם הופעת הסימנים – מצבו של הנפגע יתדרדר במהירות.

הסימן הראשון שיבטא הלם הוא דופק מהיר, אין להסיק שהדופק המהיר נובע מלחץ, חרדה או כאב גם אם הנפגע לחוץ ו/או סובל מכאבים עד שיוכח אחרת.

כאשר לנפגע טראומה שדימם או שיש חשד לדימום פנימי יש דופק מהיר, חשוד בהלם ודאג לפנותו במהירות האפשרית.

זיהוי שטף דם חיצוני מסכן חיים ועצירתו הוא חלק מהסקר הראשוני בשלב הS, וקדימות ניתנת לשטף דם חזק שמקורו בדרך כלל מעורקים ומורידים גדולים.

 

ישנה חשיבות להערכה כוללת של כמות הדם שהנפגע איבד מכיוון שהדבר יכול לתת אינדיקציה להלם בהתהוות ולמצב הנפגע. לעתים קשה להעריך את כמות הדם שאיבד הנפגע בגלל נסיבות סביבתיות, כגון דם שנספג בשטיח או בביגוד.

זכור: גם אם אינך מזהה כמות דם גדולה שיצאה מהפצע, אם הנפגע סובל מאחד או יותר מסימני הלם – יש להניח שפציעתו קשה. אל תמתין להתפתחות סימני הלם נוספים לפני התחלת טיפול ופינוי משום שכאשר זה יקרה, עלול להיות מאוחר מדי להציל את הנפגע.

 

עצירת שטף דם חיצוני

עצירת שטף דם חיצוני נעשית בשתי דרכים עיקריות – לחץ ישיר ולחץ עקיף.

לחץ ישיר, לחץ עם היד, או תחבושות ייעודיות משמש בעיקר לעצירת דימום ממקור ורידי

לחץ עקיף – לחץ עם היד או חסמים ייעודיים, משמש בעיקר לעצירת דימום ממקור עורקי

 

השיטה המועדפת לעצירת שט"ד חיצוני היא על ידי לחץ ישיר על מקום הדימום.

הלחץ הרצוף מאפשר לקריש הדם להיווצר ומסייע להפסקת הדימום

 

הלחץ הישיר נעשה תחילה עם היד העוטה כפפה – עדיף בעזרת גזה סטרילית כדי להקטין את הסיכון לזיהומים. בהמשך

ניתן להמיר את הלחץ הידני בתחבושת לחץ הנקראת גם 'תחבושת שדה', או 'תחבושת אישית'.

ישנם מספר סוגים של תחבושות לחץ אך העיקרון זהה: הנחת החלק הלבן והסטרילי על מקור הדימום, וחבישה באופן שמגביר את הלחץ על האזור על מנת לסייע לעצירה של הדימום ולאפשר יצירה של קריש דם. שים לב, לאחר הנחת התחבושת יש לוודא שלא חסמת את העורקים, על כן עליך לבצע בדיקת דופק בגפה. במידה ומדובר ברגליים, ניתן לוודא מילוי קפילרי.

 

 

תחבושת ישראלית

לתחבושת זו שני פדים – עשויה לשמש גם עבור פצעי כניסת ויציאת כדור או למילוי פצע גדול. תחבושת זו יכולה לשמש ולטפל במגוון פציעות.
מספקת לחץ ישיר ומיידי באזור הפצע. לאחר הנחת התחבושת יש לבצע ליפוף אחד סביב הפצע המדמם, לאחר מכן לבצע שני ליפופים בצידי התחבושת.
את הליפוף הבא נעביר דרך לולאת הפלסטיק ונסובב את התחבושת לצד ההפוך מהכיוון אליו ליפפנו עד עכשיו. בצורה זו, לולאת הפלסטיק תיצור לחץ על מקום הדימום. יש להמשיך ללפף עד סיום התחבושת. תחבושת זו מייצרת לחץ ישיר.

לתשומת לבכם – מכיוון שהשרכים של התחבושת הינם אלסטים/נמתחים במקרים רבים תוצר הלוואי של החבישה יהיה חסימת עורקים ולכן עליכם לוודא דופק לאחר הנחת התחבושת.

 

פאקינג – PACKING

כאשר הפציעה היא בראש גפה, אזור הכתפיים או המפשעה, ניתן לבצע לחיצה ישירה באמצעות טכניקת PACKING, בטכניקה זו אנו "ממלאים" את הפצע באגד מיוחד (מגיעה כתוספת לתחבושת T3) שמטרתו להפעיל לחץ על הדימום בחלקו הפנימי ובעקבות כך תשופעל מערכת הקרישה עד הפסקת הדימום.

עקרונות שימוש בPACKING –
1.  הכנסת האגד אצבע אחרי אצבע, לצורה שתלחץ על כל השוליים של הפצע הפנימי
2. מילוי הפצע הפנימי בצורה של “שמש” עד ליצירת לחץ פנימי בתוך החור שנוצר
3.  כאשר החור של הפצע מלא, יש ללחוץ עם התחבושת המצורפת בלחץ ישיר כדקה- שתיים
4. לאחר מכן יש להדק את השרוכים של התחבושת
5. שימו לב כי השימוש בפאקינג בעייתי בפצעי דקירה
6.  היזהרו מלהרחיב את פתח הפצע

 

נקודות לחיצה

נקודות לחיצה הן נקודות מסוימות בגוף שם עורק מרכזי עובר סמוך לפני העור ומתחתיו קיים מבנה גרמי קשה שנותן 'קונטרה' בעת לחיצה. לחיצה על אחת מנקודות הלחיצה בגוף תעצור את זרימת הדם מנקודה זו לאזור הדיסטלי לו.

צוואר (קרוטיד) – מפחית את זרימת הדם לחצי הראש

תת-בריחי – מפחית את זרימת הדם לכל הזרוע

זרוע (ברכיאלי) – מפחית את זרימת הדם לאמה

ירך (פמורלי) – מפחית את זרימת הדם לכל הרגל

כף יד (רדיאלי-אולנרי) – מפחית את זרימת הדם לכף היד

 

חוסם עורקים

במקרים בהם לא ניתן לבצע לחץ ישיר בגפיים, או שהלחץ הישיר לא עוצר את הדימום, ניתן לבצע חוסם עורקים.

יתרון:  עוצר כמעט תמיד את הדימום

חסרון: יוצר עצירה מוחלטת של זרימת הדם מאזור הנחת החוסם להמשך הגפה, תוך גרימת איסכמיה וסכנת נמק.

 

 

מצבים שבהם יונח חוסם עורקים:

קטיעה (מלאה/חלקית)

ריסוק/שבר פתוח עם עצמות בולטות מלווה בשט"ד

שט"ד חזק בלתי נשלט על ידי לחץ ישיר

פצע נרחב מדמם חזק או דימום רב ממספר מקומות באיבר שלא ניתנים לעצירה מהירה בדרך אחרת

פצוע שזקוק לפעולות החייאתיות

במצב של סכנה למטפל/מטופל

בארוע רב נפגעים (רק עד לשלב שמגיעים מספיק מטפלים)

 

סוגי חסם עורקים

חוסם עורקים יכול להגיע כמכשיר ייעודי (CAT) או יכול להיות מגומי או סיליקון, או מאולתר.

חוסמי העורקים מתאימים לכל מקום בגפיים  (פרט לאלתור הנקרא ח.ע. רוסי אשר מיועד לירך בלבד). ההחלטה על סוג החסם שבו נשתמש תלויה במספר גורמים:

– מיקום הדימום

– יכולות המטפל מבחינת כוח

– גודלו של המטופל

– הציוד שיש ברשות המטפל

 

המרה

במקרים מסוימים שהונח חוסם עורקים מסיבות נסיבתיות (סכנה למטפל ו/או למטופל, מצב החייאתי, אר"ן וכדומה) וכאשר הנסיבות השתנו, ניתן לשקול המרה של חוסם העורקים בלחץ ישיר בהוראת פראמדיק/רופא

 

בצעו בדיקות לציוד שברשתוכם וודאו שיש לכם ציוד לעצירת דימומים, בתוקף ותקין.

הסיכוי להתקל במקרה הדורש עצירת דימום אינו גבוה, אך כאשר הוא קורה עליכם לעבוד ביעילות ובזריזות.

 

 

יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?

כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים