סוגי דם
סוג דם הוא תכונה גנטית הנקבעת בהתאם לאנטיגנים הנמצאים על פני כדוריות הדם האדומות. תכונה גנטית זו כמו כל התכונות מושפעת מהגנים של ההורים.
על הצד החיצוני של כל תאי הגוף קיימות מולקולות המשמשות לזיהוי, כך הגוף יודע מה שייך לי ומה לא. מולקולות אלה הן בעצם אנטיגנים. האנטיגנים מתאפיינים בכך שהם מעוררים תגובה חיסונית, תגובה של נוגדנים.
כאשר מערכת החיסון נפגשת עם תא, היא יכולה לזהות איזה תא שייך לגוף שלי ואיזה משויך לגורם חיצוני או לא מוכר. במידה ותתקל בתאים של גורם חיצוני או לא מוכר היא תזהה אותם כ"אויב" ותתקוף אותם.
מתי מתרחש מפגש בין מערכת החיסון לתאים מגורם חיצוני? למשל,כאשר משתילים איבר או בעת מתן מנת דם.
מערכת החיסון בגוף המקבל מזהה את תאי האיבר המושתל כתאים מגורם חיצוני ותוקפת אותם וכך מתרחש התהליך הקרוי דחיית שתל. המערכת משתמשת באנטיגנים שעל גבי תאי האיבר המושתל כדי לזהות אותו כזר/חיצוני.
גם בעירוי דם קיים מצב שבו מערכת החיסון תזהה את הדם במנה כזר ותתקוף אותו.
כדי למנוע זאת יש להתאים בין סוג הדם של המקבל ושל התורם.
במידה ויש התאמה בין סוגי הדם, עירוי הדם עובר (בדרך כלל) בשלום, במידה ואין התאמה עלול העירוי להסתיים במותו של המקבל. המוות נגרם מכך שהנוגדנים של המקבל מתקיפים את תאי הדם האדומים שבעירוי, מצמיתים אותם (הצמתה היא יצירת גושים של תאים הקשורים ביניהם על ידי נוגדנים) ומפוצצים אותם. ההמוגלובין יוצא מתאי הדם האדומים (המפוצצים), גורם לצהבת, פוגע בכליות ו"מרעיל את הגוף".
איך בעצם מסווגים סוגי דם כדי ליצור התאמה?
יש שתי שיטות עיקריות – ABO או Rh
ראשית, נתחיל עם ABO
שלושת האנטיגנים ABO התגלו בשנת 1901 בידי המדען האוסטרי היהודי קרל לנדשטיינר, שזכה בשנת 1930 בפרס נובל על תגליתו.
כאשר נבדוק את תאי הדם של אדם נוכל למצוא את האפשרויות הבאות: A או B או שניהם AB או אף אחד מהם ואז יקרא סוג הדם O.
מי מחליט איזה סוג דם יהיה לנו? אבא ואמא שלנו, אבל זה שייך לדבר רפואה אחר בנושא גנטיקה ?
כאשר לאדם יש סוג דם A, כלומר קיים לו אנטיגן A הגוף שלו ידחה את B.
כאשר לאדם יש סוג דם B, כלומר קיים לו אנטיגן B הגוף שלו ידחה את A.
מה קורה בAB או O?
כאשר לאדם יש סוג דם AB, קיים אצלו אנטיגן A וגם אנטיגן B. הוא לא ידחה אף סוג דם.
אבל, כאשר לאדם יש סוג דם O, אין לו אנטיגנים. כלומר, הוא ידחה את סוג הדם A וגם את סוג הדם B.
מכאן אפשר להבין שאדם עם סוג דם O יכול לתת דם לאחרים אבל לקבל רק סוג דם O. ואילו AB יכול לקבל מכולם אבל לתת רק לAB.
רגע לפני שנפשט את זה לתצורת ציור, נוסיף הסבר על Rh.
ייתכן שלאדם יהיה סוג דם Rh+, כלומר סוג דם חיובי ויסומן ב+, או Rh- כלומר, סוג דם שלילי ויסומן ב (-).
אדם עם סוג דם שלילי יכול לתת דם לאדם עם סוג דם חיובי ושלילי. אך אדם עם סוג דם חיובי לא יכול לתת לאדם עם סוג דם שלילי.
אישה בהריון עם סוג דם שלילי ועובר עם סוג דם חיובי, גוף האישה עלול לחשוב בטעות שהעובר שהיא נושאת ברחמה הוא פולש ולתקוף אותו. מצב כזה עשוי לגרום חלילה להפלה ולכן צריך לתת לאם טיפול מונע בזמן ההיריון.
מבולבלים? בואו נעשה סדר:
מה לגבי מצבים מיוחדים?
סוג דם "בומביי".
שמו של סוג הדם הנדיר מגיע מהעיר בומביי (מומבאי) בהודו, שם הוא התגלה לראשונה. לאדם בעל דם בומביי אין אנטיגני A או B ולכן חשבו בעבר בטעות שהם בעלי סוג דם O אבל לא כך הדבר (לכן סוג הדם הזה נקרא גם Oh) . במציאות, לבעלי דם בומביי יש אנטיגן קצר עוד יותר מO , ולכן הם אינם יכולים לקבל דם אפילו מבעלי דם O אלא רק מבעלי דם בומביי אחרים. זו כמובן בעיה קשה מבחינתם, כי סוג הדם שלהם נדיר ואין כמעט מי שיתרום להם.
שכיחות סוגי הדם:
השכיחות של סוגי הדם השונים באוכלוסייה אינה שווה, והנפוץ ביותר הוא סוג דם O. במדינות מסוימות אפשר למצוא אותו אצל כ-90 אחוז מהאנשים, בשעה שבמקומות אחרים הוא יופיע רק אצל כמחצית מהאוכלוסייה.
בערך 37% מאוכלוסיית המערב הם בעלי סוג דם O (+) וזה הופך אותו לסוג הדם הנפוץ ביותר. אנשים בעלי סוג דם O (+) יכולים לתרום דם לאנשים עם סוג דם O, A, B (+) ולסוג AB (+).
על פי ארגון הצלב האדום, לא לכל הקבוצות האתניות יש את אותה תערובת של סוגי דם אלה. למשל, בקרב אנשים היספנים יש מספר גבוה יחסית של סוג דם O, בזמן שלאנשים באסיה יש מספר יחסי גבוה יותר של סוג דם B.
סוג הדם השני הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיית המערב הוא A (+) שהוא בערך 34%. אנשים עם סוג דם זה יכולים לתרום דם לאנשים עם סוג דם A (+) ו- AB (+).
סוג הדם הנדיר ביותר בקרב אוכלוסיית המערב הוא AB (-),כ- 1% מהאוכלוסיה בסה"כ והם יכולים לתרום לאנשים עם סוג דם AB (+), או AB (-)
סוג הדם O (-) הוא הסוג הבטוח ביותר לתינוקות שרק נולדו, בעיקר אם יש להם מערכת חיסון לא מפותחת. אולם, סוג דם זה מאוד נדיר, מכיוון שיש אותו לאחד מכל 15 אנשים והוא לא קיים בכמות אחידה בכל הקבוצות האתניות.
בקרב אוכלוסיית המערב יש אותו בסה"כ ל- 8%, בקרב אפרו-אמריקאים יש אותו ל- 4%, בקרב היספנים יש אותו ל- 4% ובקרב אוכלוסיית אסיה יש אותו בסה"כ ל- 1%.
יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?
כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים
