פגיעות בע"ח ארסיים

בישראל ישנם מס' רב של בע"ח חיים ארסיים.

בעלי החיים הארסיים בישראל כמעט ולא פעילים בחורף אך בתקופה זו של הקיץ וגם בעונת האביב – רובם מתעוררים וכך עולה הסיכוי לפגוש אותם.

לאחר שנת החורף בע"ח ארסיים גדושים בארס (בעיקר הנחשים), בנוסף הם מתעוררים ישירות אל עונת הרבייה וצריכים להראות כוח ועליונות על נחשים/עקרבים/עכבישים אחרים ואגרסיביים יותר.

חשוב להבהיר, בע"ח ארסיים לא תוקפים בני אדם כצורך לאכול, אלא מתוך מגננה.

כלומר, אם נקפיד על כללי מניעה פשוטים נוכל לצמצם את האפשרות שניתקל בהם.

דרכי מניעה:

• ניקוש עשבייה שגדלה פרא, בעיקר בסביבת שבילים, כיוון שהיא עלולה להוות מקור מסתור עבורם.
• מי שישן בשטח, יש לכסות נעליים, שלא יכנסו לנמנם בהן, ולבדוק שקי שינה ותיקים לפני שמשתמשים בהם.
• נעלו בשטח נעליים גבוהות ולבשו בגדים ארוכים

בע"ח שבהם אתם עלולים להתקל: נחשים, עקרבים ועכבישים.

ארס :

הגדרה : חומר חלבוני המועבר באמצעות בע"ח ע"י נשיכה/עקיצה/הכשה המסוכן לגוף בכמויות קטנות

 פעולות הארס

מולקולות הארס עוברות דרך כלי לימפה אל בלוטות הלימפה האזוריות ומשם הם חודרים למחזור הדם. כאשר הרעלנים כבר במחזור הדם חלקם אפילו פועלים מהר יותר.

• רעלנים המשפיעים על מערכת הדם (המטוטוקסינים) – פוגעים במנגנון הקרישה ע"י כך שהם נוגדים את האגרגציה או הורסים את הפיברינוגן שהוא חומר חשוב הנמצא בפלזמה של הדם ומסייעת רבות בתהליך הקרישה.
• ישנם רעלנים המשפיעים גם על הכליות (נפרוטוקסינים) ועל הלב (קרדיוטוקסינים) – גם הם משפיעים במהירות ברגע שמגיעים למחזור הדם. ויכולים לגרום להפרעות קצב ואף דום לב.
• רעלנים המשפיעים על מערכת העצבים (נוירוטוקסינים) ועל השרירים (מיוטוקסינים) – צריכים לצאת ממחזור הדם או מהלימפה לתאי המטרה שלהם ולכן לרוב פועלים לאט יותר.

סימנים מקומיים :

• פצע
• אדמומיות
• כאב
• שלפוחיות
• קילופי עור
• נפיחות
• חום מקומי

הנזק המקומי של ההכשה נוצר בעיקר בגלל אנזימים ופעולתם על הרקמות של הנפגע, האנזימים האלו יכולים לעודד קרישה, ומצד שני גם לעודד "דיכוי של מערכת הקרישה" פירוק תאים (שלפוחיות), שטפי דם, המוליזה (פירוק כדוריות דם אדומות) והשמדה של חלקים בתא כמו ה DNA.

ישנו אנזים נוסף (שנמצא ברוב סוגי ארס הנחש) המכונה "פוספוליפאז "A המדכא את כל תהליך ייצור האנרגיה של התא ולכן איברים שלמים עלולים להפסיק לעבוד.

האנזים יכול לפרק את רקמת השומן שבקצות עצבים, לפרק את המכלים הקטנים של האצטילכולין בסינפסה (ברדיקרדיה, אישונים מכווצים, ריור, ועוד) ולגרום לנמק של שריר כולל פירוק ממברנות של תאי דם אדומים.

הנזק המערכתי – לרוב מגיע מאוחר יותר אם כי בחלק מהנחשים הוא יכול להגיע גם יחד עם הנזק המקומי תלוי בסוג הנחש, לעיתים נזק מקומי אם לא מטופל יכול להוביל לבעיות סיסטמיות כמו מחלת קרישה כלייתית (DIC), בצקת ריאות, ואפילו להלם. חלק גדול מן האנזימים גורמים לשחרור של ברדיקינין, היסטמין וסרוטונין מתאי הקורבן, דבר שיכול לגרום לאנאפילקסיס – התופעות המקומיות יופיעו מיד ויכללו: נפיחות שמתפשטת מעל ומתחת לממקום הפגיעה, שטפי דם תת עוריים, בצקת מקומית וכאב. התופעות הסיסטמיות יופיעו אחרי פרק זמן קצר (לרוב עד חצי שעה) ועלולים לכלול אנגיודמה (נפיחת נרחבת של הלשון) כאבי בטן, שילשולים בחילות והקאות.

שימו לב, ישנה חשיבות גדולה גם למחלות רקע וגם לתרופות שהחולה נוטל באופן קבוע בכדי להעריך את יכולת הפיצוי

טיפול :

איתור הבע"ח הפוגע וסימנים מזהים שלו. (אין לנסות ללכוד אותו מספיק תמונה)

• הרגעה
• ניקוי וחיטוי
• קיבוע האיבר
• השגחה ופינוי

איסורים :

• אין להניח ח.ע
• אין לחבוש
• אין לחתוך
• אין למצוץ
• אין לקרר (גורם לכיווץ כלי-דם ומזרז תהליך נמקי).

טיפול 

הכשה של נחש ארסי הנה מצב חירום רפואי מסכן חיים, אולם לא תמיד התגובה להכשה הנה מידית ובנחשים אחדים כמו לדוגמא האפעה המגוון השלב המסכן חיים יכול להופיע מספר שעות לאחר ההכשה. ולכן כל הכשה מחייבת ניטור קפדני, הגבלת התנועה של האיבר הפגוע ופינוי דחוף לבית חולים לשם המשך הערכה וטיפול מתאים. פרק הזמן של 6-8 השעות הראשונות לאחר ההכשה נחשבת לקריטית. והטיפול אותו יקבל הניפגע בשלב זה ישפיע מאד על סיכויי ההחלמה והנזק הבלתי הפיך בעתיד.

הטיפול בחדר המיון עלול להיות מורכב מטיפול סימפטומטי בבעיות מהם סובל הנפגע, ובנזקים הסיסטמים – מהם עלול לסבול הנפגע – כמו טיפול נשימתי ולבבי, נפגע זה חייב להיות מנוטר על מנת להעריך הפרעות קצב, מצבי שוק, ומצב נשימתי.

 

צוות אגף רפואה