מאזן נוזלים חלק א'

בגוף האדם הבוגר ישנם כ-60-70% מים (TBW= Total Body Water) שממוקמים באזורים שונים בגוף והגוף שואף תמיד לשמר על אותם יחסים קבועים על מנת שלא ישתנה אותו מאזן, המים חשובים על מנת לאפשר שינוע של תאים בזרם הדם, על מנת להעלות את נפח הדם, ועל מנת לאפשר פעילות תקינה בתוך התא ומחוצה לו, כל שינוי בריכוז וכמות המים עלול לפגוע בתפקודים בסיסים עד כדי מוות, גם עודף ובטח חוסר של מים.

כ 40% מהנוזלים ממוקמים בתוך התאים הן בתאי הדם והן בשאר תאי הגוף, עוד כ 4% ממוקמים בתוך נוזל הדם וזה בעצם הפלזמה ועוד כ 16% ממוקמים בין התאים ב"חלל השלישי", הנוזלים שפלזמה ובין התאים נקראים נוזל חוץ תאי לעומת ה 40% שנקראים נוזל תוך תאי, הגוף דואג שכל הזמן תהיה תחלופה של מים בתוך הגוף ומחוצה לו תוך כדי שמירה על אותם ריכוזים.

מחזור המים: כל הנוזלים שבגוף מתקבלים דרך מערכת העיכול בשתייה וגם במזון, משם הנוזלים נספגים למחזור הדם – לנוזל הדם הפלזמה, חלקם נשארים במחזור הדם וחלקם מפונים ע"י הכליות. חלק מהנוזלים עוברים מהפלזמה לחלל השלישי – החלל הבין תאי ובהמשך נכנסים לתוך התאים ומזינים אותם, עודפים יכולים להיפלט בשלושה דרכים מרכזיות וזה ע"י הריאות בנשיפת אדים, ע"י הכליות בייצור שתן וע"י העור בנידוף זיעה חשוב להבין שלמרות שרוב הנוזלים מגיעים קודם כל לפלזמה ורק לאחר מכן לתוך התאים ריכוז הנוזלים בפלזמה הוא קטן יחסית ועומד רק על 4% מכלל הנוזלים בגוף אולם ירידה בכמות הנוזלים בפלזמה היא מסוכנת משום שברגע שאין נוזל אין זרימה של דם בצורה טובה ורגילה וזה בעצם מה שמקשה על הגוף לשנע כדוריות דם אדומות, מקשה על מערכת החיסון והקרישה לעבוד כמו שצריך, ולכן במצבים של התייבשות לרוב הגוף ידע להוציא את הנוזלים מתוך התאים על מנת שתהיה אפשרות לתפקד לפחות באופן זמני איבוד של נוזלים בפלזמה זה בעצם ירידה בנפח הדם שגורמת בהמשך לירידה בלחצי הדם

קצת מושגים על מנת שנוכל להבין את הפעילות של המערכת:

• דיפוזיה – תנועה של חומר כלשהו (אטומים או מולקולות) ממקום שבו הריכוז גבוה אל מקום שבו הריכוז נמוך עד ליצירת איזון.
• דיפוזיה מואצת – דיפוזיה הנעזרת במולקולות חלבונים על מנת להעביר חומרים מחוץ לתא אל תוכו ולהיפך
• העברה אקטיבית (Active transport) – העברה כנגד מפל הריכוזים, כלומר ממקום בו הריכוז החומר נמוך למקום בו הריכוז גבוה, התהליך דורש אנרגיה ופעולה של משאבות מתבצע בסיוע אנזימים.
• אוסמוזה – מעבר של נוזל דרך ממברנה ממקום בו ריכוז החומר המומס נמוך אל מקום בו ריכוז החומר גבוה
• לחץ אוסמוטי – הגוף שואף תמיד לשמר את אותה הריכוזיות של החומרים בנוזל גם בתוך התא וגם מחוץ לתא, כאשר המצב מאוזן כלומר אותה ריכוזיות הלחץ נמוך אולם אם לדוגמא ידוע שריכוז הנתרן בדם הוא 0.9% במידה ותוזרם לדם תמיסה בריכוז גבוה יותר (3% לדוגמא) נוזלים יצאו מהכדוריות הדם למחזור הדם על מנת להעלות את נפח הנוזל ולדלל את ה 3% חזרה ל 0.9% הרגיל, ואם לדוגמא ניתנת תמיסה בריכוז נמוך מהרגיל לדוגמא 0.45% אזי מים יכנסו לנוזל הדם על מנת להעלות את הריכוז ל 0.9%.
• היפוולמיה- חסר נוזלים בתוך הכלי דם
• היפרוולמיה- יותר מדי מים בתוך הכלי דם

כאשר דם מגיע מהעורק לעורקיק ומשם לנימים, הדם מגיע בלחץ מה שגורם לחלק מהנוזלים לצאת החוצה ולחלק מהחומרים הנחוצים לצאת מכלי הדם דרך הדופן לחלל השלישי (הלחץ בעורק גדול מהלחץ בחלל השלישי) בהמשך הנוזלים חוזרים לחלק הוורידי שבנימים ששם הלחץ נמוך יותר מאשר בחלל השלישי, מה שגורם להם לחזור חזרה הם חלבונים הנמצאים בדם בעיקר אלבומין שגורם ל"לחץ אונקוטי" בדומה למה שמייצר הנתרן כלומר אמור להיות ריכוז מסוים והגוף שואף לאותו ריכוז אם יש עליה באלבומין בדם יכנסו יותר נוזלים מחלל שלישי על מנת להוריד את הריכוז ואם יהיה פחות אלבומין יצאו נוזלים לחלל השלישי על מנת לשמור על אותה ריכוזיות.

מאזן נוזלים

ישנו איזון בין המים הנכנסים לגוף לבין המים היוצאים מהגוף, בגוף בריא המאזן הוא ניטראלי- הכמות שנכנסת היא הכמות שתצא. פיזיולוגית כניסת המים היא דרך השתייה או המזון במקרים שונים זה יכול להיות גם עירוי נוזלים לתוך הוריד ואילו היציאה של הנוזלים לרוב דרך השתן, צואה, זיעה וריאות.      (מאזן ניטרלי- מצב תקין. מאזן חיובי- יש עודף נוזלים. מאזן שלילי- יש חוסר בנוזלים) אבל איך הגוף יודע לווסט את כמות הנוזלים ולשמור על שוויון הריכוזיות הזו כל הזמן??? על מנת להגיע להומאוסטזיס שכזה יש לגוף 3 מערכות שעובדות כל הזמן:

1. המערכת הקרדיווסקולרית: מערכת הלב וכלי הדם, היות וכמות הנוזלים המדוברת והיותר משמעותית היא זו שנמצאת בתוך כלי דם ומשפיעה על לחצי הדם היא המערכת שתיתן לנו תמונה מדויקת יותר, בלב ובעורקי הקרוטידים ישנם בארורצפטורים = חיישני לחץ המעבירים לגזע המח נתונים על לחץ הדם, הנתונים הם רק על לחץ גבוה או נמוך. כאשר המח קיבל אינפורמציה של לחץ נמוך הוא אומר לכלי הדם להתכווץ ואז לחץ הדם עולה, בעקבות כיווץ כלי הדם כמות הדם לכליה יורדת ופחות נוזלים יוצאים מכלי הדם למערכת השתן וכך נפח הדם עולה. כאשר יש לחץ גבוה המצב הוא הפוך, כלי הדם מתרחבים יותר דם מגיע לכליה ויותר שתן מופרש נפח הדם ירד ולחץ הדם יורד .
2. המערכת האנדוקרינית: ישנם שלושה הורמונים האחראים על וויסות כמות הנוזלים בדם ושלושתם משפיעים על הכליה:

• אלדוסטרון – הוא הורמון הגורם לכליות לשמור נתרן ומים בגוף. כך עולה נפח הנוזלים בגוף, ועקב כך גם לחץ הדם (תרופות רבות להורדת לחץ דם פועלות על ידי חסימת קולטני אלדוסטרון).
• ADH – הורמון נוגד השתנה, כאשר הגוף חש בירידת שיעור המים בדם (ובעליית שיעור המלחים) מופרש ההורמון מבלוטת יותרת המוח, ההיפופיזה, אל הדם ומגיע דרך מערכת ההובלה אל הכליות שם, באמצעות הגברת הספיגה החוזרת של מים מהנפרון שבכליה אל הדם, הוא מקטין את כמות המים אשר יגיעו לשלפוחית השתן. כך ייווצר איזון בין אחוז המלחים בגוף ולבין אחוז המים בו, ותישמר כמות מתאימה של נוזלים בגוף.
• ANP– (ANH) בתגובה לעודף נוזלים בעליה הימנית העלייה מתרחבת ותאים מתוך העלייה מפרישים את ה ANP, שהוא מעין הורמון שחוסם את פעולת האלדוסטרון וממילא יוצא שתן וזה בעצם תגובת הגוף למצב של עודף בנוזלים בשונה מאלדוסטרון ו ADH שמגיבים במקרה של חוסר בנוזלים.

1. מערכת השתן: הכליות הן אלו שמקבלות את ההוראות מההורמונים, ועושות את העבודה שחורה בכל הקשור לשמירה על נוזלים או פינוי של נוזלים בהתאם לצורך.

תת-נפח הדם (היפוולמיה) משמעותו, ירידה בנפח נוזל הדם בגוף:
ישנם שתי גורמים מרכזיים למצב של היפוולמיה:

• נכנס פחות נוזלים: לדוגמא: אדם עם בחילות לא מסוגל לשתות, אדם הלך לאיבוד במדבר, הוא לא נגיש למים, בעיה במערכת העיכול- חוסר ספיגה
• יוצא יותר מידי נוזלים: לדוגמא: שלשולים והקאות (סיבה מספר אחת בעולם להיפוולמיה בעיקר בילדים), עליה בתפוקת שתן (הבעיה היא בדרך כלל מחלה הורמונאלית, למשל, סוכרת – בהיפרגליקמיה יש גלוקוז גבוה בדם והגוף מנסה להפטר מהגלוקוז דרך השתן, ולכן משתינים הרבה ומגיעים למצב של התייבשות) כמו כן כאשר יש פגיעה בהיפופיזה ולא מיוצר ההורמון ADH ועל כן יש יותר שתן. וכן תת פעילות של בלוטת האדרנל המייצר את הורמון אלדוסטרון, ואז רמת האלדוסטרון נמוכה ורמת ההשתנה גבוה. כאשר יש בצקת, הנוזלים נשארים בגוף, אך במקום לא נכון. הם בורחים לחלל שלישי, כאשר הנוזל מגיע לחלל השלישי הוא כבר לא בכלי הדם ולא נכלל במאזן הנוזלים ולכן ניתן להגיע להיפוולמיה, הזעה מוגברת, אוורור ייתר ועוד, והגורם הכי קריטי להיפוולמיה זה דימום שגורם גם לאיבוד של נוזל הדם וגם תאי הדם עצמם.