כלבת

בעקבות התפרצות מקרי הכלבת בארץ להלן רענון קצר לסימנים לסכנות ולטיפול .

אז מה זה כלבת? היא מחלה נגיפית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים, המחלה קרויה גם הידרופוביה על שם אחד הסימפטומים הנפוצים רתיעה ממים, המחלה תוקפת לא רק את הכלבים כפי ששמה עלול לרמז אלא את כל היונקים כולל האדם . הגורם למחלה הוא נגיף המועבר לרוב בנשיכה מבעלי חיים נגוע לבעל חיים אחר.  מגע עם רוק הוא דרך ההדבקה המשמעותי ביותר לרוב דרך נשיכה אך יתכן גם בליקוק , במעבר דרך מגע רוק עם העין , האף או הפה . הנגיף מגיע ממקום הנשיכה אל המוח דרך תאי העצב המובילים אליו .

המקור למחלה: כל יונק עלול להידבק במחלת הכלבת, אולם באזורנו נפגעים בעיקר בעלי חיים משלושה סוגים: חיות בית כגון: כלבים וחתולים. בהמות כגון: פרות , צאן וסוסים, חיות בר כגון: שועלים , תנים וזאבים.
בישראל השועלים מהווים מאגר לנגיף ולכן הם המפיצים העיקריים למחלת הכלבת בשנים האחרונות, הוא לא מגיע למוח דרך מחזור הדם אלא דרך סיבי העצב הקרועים, על כך הוא קשה יותר לאבחון, הנגיף מתקדם במעלה מערכת העצבית אל המוח ושם הוא מתחיל לדגור ולהשפיע, כל עוד הוא לא הגיע למוח בעל החיים או האדם שנחשף נקרא נשא, קצב התקדמות הנגיף במערכת העצבים כס"מ אחד ליום, מחלת הכלבת הינה מחלה סופנית המופיעה במגוון צורות ואין מקרא אחד דומה למשנהו, בימים הראשונים של המחלה חל שינוי בהתנהגות בעלי החיים במהלכו הופכות חיות שהן ידידותיות לכלל תוקפניות . בחיות אלה ישנה הרחבת אישונים במהלך תקופת המחלה לוקים בעלי חיים נגועים בטירוף נעים למרחקים נושכים בדרך חפצים דוממים , בע"ח אחרים ובני אדם, שיתוק שרירים במערכת הבליעה גורם לשינוי הכל ולהופעת ריר קצפי בפה, בשלבים הסופיים החיות אינם מגיבות לגירויים ובהדרגה לוקות בשיתוק ובהמשך בהתכווצויות עד מוות, בעלי חיים המפתחים את הסימנים הקליניים של המחלה ימותו תוך ארבעה חשוב לזכור כי חיית-בר שאינה חוששת להתקרב לאדם אן הופכת "ידידותית" – חשודה מאד בכלבת .
לאחר השפעת המחלה על מערכת העצבים מתחילים סימנים וסימפטומים שונים שעלולים להיות שונים מאדם לאדם, חשוב לזכור שמחלה זו מוגדרת כמחלה עם אחוזי תמותה הגבוהים ביותר המתקרבים ל 100% מתוארים אנשים בודדים ששרדו כלבת.
זמן הדגירה נע בממוצע בין יומיים עד כדי מספר שנים, ומרגע ועד הופעת הסמנים מוות בדרך כלל וודאי שאורך כ 7-10 ימים, המוות הוא איטי וקשה.
חשוב לזכור שכשאנחנו נגיע לטפל בחולה שכזה הוא לא יהיה באזור הנשיכה ואולי גם לא נראה סימני נשיכה ועל הקושי בזיהוי המחלה הופך מעט מורכב, הסימנים שעל פיהם ניתן להבין שלחולה שלנו יש כלבת הם בדרך כלל סיפור מקרה של נשיכה בימים האחרונים או בתקופה האחרונה, הפרעות בהתנהגות בדרך כלל תוקפנות, הזיות, כאבי ראש' חום בשל הפרשה מוגברת של תאי דם לבנים, איבוד תיאבון ועייפות. קושי בבליעה בגלל שיתוק שרירי הבליעה ע"י הווירוס, ירידה ברמת הכרה, שיתוקים, פרכוסים.  לעיתים הפרעות בקרישה שעלולות לגרום לתסחיפי ריאה PE ובסוף זה נגמר ב דום נשימה.

טיפול:  קודם כל התמגנות ובטיחות מפני הפרשות החולה, דקירה, או כל חשיפה להפרשות, לאחר מכן שמירה על ABC, שטיפה וחיטוי של הפצע במידה ומטפלים בפצוע שננשך עכשיו, פינוי דחוף למרכז רפואי, לצוותים המפנים חשוב להדגיש את כל עניין הבטיחות והדיווח לבית החולים על כך שמגיע חולה עם חשד לכלבת.
בנוסף חשוב להעביר דיווח למשרד הבריאות על המקרה לצורך פיקח תיעוד וטיפול אפידימיולוגי
במקרה ונתקל באדם שננשך גם אם הוא מרגיש טוב חייב להגיע למרכז רפואי ולהעביר דיווח לצורך מתן חיסונים, כשהחיסון הראשון אמור להינתן עד יומיים מרגע הנשיכה להזכירכם מדובר על חיסון מונע כזה שניתן לפני תקופת הדגירה של הווירוס.