הערכת מצב בילדים ותינוקות

PAT – Pediatric Assessment & Treatment

במאמר הקודם דברנו על גישה כללית לילדים ותינוקות והבעיות הקיימות בלקיחת מדדים או אנמנזה מהם.
במאמר הזה נדון כיצד מבצעים הערכת מצב כדי לתת טיפול מתאים. שימו לב, הערכת מצב אינה נותנת אבחנה איזה מצב רפואי ספציפי יש לילד/תינוק אלא האם הוא יציב או לא וכיצד ניתן יהיה לעזור ולייצב אותו, ייתכן כי הערכת מצב תוביל לחשד אך לא תמיד.

כאשר אנו ניגשים להעריך ילד/תינוק עלינו להשתמש בטבעת הערכת מצב כדי להעריך ולטפל בילד בילד/תינוק חולה או פצוע.
שימוש חוזר בהערכות יעזור לכם החובשים להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר בכל שלב.

באמצעות המידע שתאספו בזמן הערכה תוכלו לקטלג למצב רפואי ולתת אומדן לחומרה, בדרך זו תוכלו להגיע להחלטה מה יש לעשות, באיזו דחיפות, ולתת טיפול מתאים ביותר.
הערכת מצב:
קיימים 4 חלקים בהערכת מצבו של ילד. הערכה כללית זריזה ע"י הסתכלות ושמיעה. הערכה ראשונית ואז בהתאם למצבו של הילד/תינוק ותוצאות ההערכה מעבר להערכה שנייה ושלישית.

שימו לב – בטיפול בבית החולים יש להעריך גם את הסביבה בה נמצא המטופל

קיטלוג:
בשלב זה עליכם להבין האם הבעיה היא נשימתית או סירקולציה

המצב הרפואי יכול להיות גם שילוב של השניים. בחולה קשה או פצוע אשר מדרדר קטגוריה אחת יכולה להוביל לשנייה. שים לב, לעיתים יהיה קשה לדעת לאיזו קטגוריה לשייך.

החלטה:
עליכם להחליט על סמך הערכות שבוצעו והקטגוריה של המצב הרפואי, האם יציב או לא, אם יש ביכולתכם לעזור וכיצד.

פעולה:
הפעולה תהיה בהתאם למצב החל ממצב מסכן חיים ביותר, הפעולה לעיתים תהיה קצרה ופשוטה כמו הושבה או מתן חמצן.
דוגמאות לפעולות: החייאה, קריאה לALS, שינוי בתנוחת החולה/פצוע, מתן חמצן, מתן נוזלים ועוד.

הערכה מחודשת:
שימו לב, גם לאחר שפעלתם, עליכם לבצע מחדש הערכות. למשל, אם נתת חמצן הערך מחדש את מצבו של החולה- האם היה שיפור? האם אין שינוי? האם הנשימות מאיטות? האם הצבע משתפר? האם יש שינוי במצב ההכרה?
לאחר מתן נוזלים בדוק האם ל"ד עולה? האם הצבע משתפר? האם יש צורך בעוד?
חזור על הערכות הללו עד העברת החולה/פצוע לALS או לבית החולים המטפל.