הכירו את המתנדבת ד"ר תמר שלזינגר, מראש פינה, נשואה ואם לארבעה ילדים. בשעות הפנאי היא רועת צאן להנאתה. ד"ר תמר שלזינגר בעלת דוקטורט בעבודה סוציאלית, עובדת כמטפלת בקליניקה פרטית וכמרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי.
חובשת באיחוד הצלה כארבע שנים.

ד"ר תמר שלזינגר ליוותה בטלפון במשך 12 שעות את מיכאל ועמליה עידן, שהוריהם רועי עידן ז"ל ורעייתו סמדר ז"ל נרצחו ואחותם הקטנה אביגיל נחטפה לעזה.

כמתנדבת במוקד "חוסן" של איחוד הצלה, קיבלה ד"ר שלזינגר את שיחתם מקפיאת-הלב של הילדים מיכאל ועמליה עידן, שהוריהם, כאמור, נרצחו, בשעה 9 בבוקר, ומאז, במשך 12 שעות ארוכות שוחחה איתה תוך שהיא שומרת על קור רוח, הרגיעה ומעודדת את הילדים המסתתרים. היא נשארה איתם על הקו עד להגעת החילוץ.

ביום העצמאות ה76 למדינת ישראל, השיאה ד"ר תמר שלזינגר, וייצגה בטקס את אנשי ונשות איחוד הצלה.

ד"ר שלזינגר, נשואה ואם לארבעה ילדים. בשעות הפנאי היא רועת צאן להנאתה. יש לה דוקטורט בעבודה סוציאלית והיא עובדת כמטפלת בקליניקה פרטית וכמרצה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי.

חובשת באיחוד הצלה כארבע שנים.

"ההבנה שמתחולל כאוס ושהצבא עדיין לא לגמרי מתפקד, הגיעה עם השנים הראשונות של השיחה", אומרת תמר, "ויחד עם ההבנה הזו, הגיעה גם התושייה וההבנה שאני כאן כדי לשאול ולעזור ולהשתמש בידע שלי ולהציל אותם ושהמסע הזה חייב להיגמר בטוב על אף האסון הגדול".

אלי ביר, נשיא ומייסד איחוד הצלה, אמר לאחר הבחירה בד"ר שלזינגר: "זהו אחד הרגעים המרגשים ביותר עבורי מאז הקמת הארגון. ד״ר שלזינגר היקרה מייצגת את המסירות העצומה של כ-7,000 מתנדבי ומתנדבות איחוד הצלה, שיצאו להציל חיים תוך סיכון חייהם באותו בוקר קשה מנשוא של 7 באוקטובר, בזירות הלחימה המדממות בדרום ובישובי העוטף ולא הפסיקו לפעול בשטח עד שווידאו שאחרון הפצועים פונה לבית החולים.

"מתנדבי איחוד הצלה טיפלו בלמעלה מ-12,500 קריאות חירום בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל והצילו את חייהם של אלפי אנשים.

"אני גאה בכל אחת ואחד מהמתנדבות והמתנדבים המסורים שלנו, ומודה לשרה מירי רגב ולחברי הוועדה על הערכתם והוקרתם לפעילות מעוררת ההשתאות ומצילת החיים של מתנדבי איחוד הצלה בשגרה ובחירום".

המוטו שלה בחיים, אחד מיני רבים: "בחיבוק אין צד נותן וצד מקבל, חיבוק הוא חיבוק. ככל שאתה מסייע לאנשים אחרים באופן שהוא מקצועי ומדויק, כך גדל גם החוסן האישי שלך"

בנוסף ד"ר שלזינגר יצאה למשלחת חוסן לסיוע בפורטו ריקו לאחר הוריקן פיונה.

מקרה מיוחד שקרה במשלחת האחרונה שלקחה בה חלק: התערבות חוסן עם אשה מבוגרת, אשר ביתה נהרס בהוריקן. דיברה ספרדית, לא ידעה אנגלית. ביקשתי מהנכדה שלה שתתרגם עבורנו את השיחה. הסבתא דיברה דקות ארוכות בשטף, בבכי ובכאב. משפת הגוף שלה ומהאופן שבו הדברים נשמעו, היו לי ברור שהיא מבכה את מר גורלה. כאשר נכדתה תרגמה את דבריה, הופתעתי לשמוע שהאשה אמנם מצרה על ביתה ההרוס, אבל בעיקר מודה לאלוהים על כך שכל בני המשפחה שרדו, שיש להם אפשרות לסייע לשכנים שמצוקתם גדולה משלהם, שהטלטלה היא גדולה אך הפרופורציות נשמרות. התרגשתי במיוחד מההבנה שהיא מגלה חוסן פנימי בהתמודדות עם האסון באמצעות מציאת משמעות דרך הנתינה לזולת. השיחה בינינו נגמרה בחיבוק חם, ובתחושה של הודיה הדדית.

עוד ערך חשוב שעלה במשלחת הוא הערך החשוב עבודת צוות! "התבוננות שהתחדדה אצלי בזכות ההתנדבות באיחוד הצלה בכלל ובמשלחת לפורטו ריקו בפרט, היא החשיבות של עבודת הצוות לצורך חיזוק ושימור החוסן האישי. אחראי המשלחת, גבי פרידסון, לירן מזכרת, ואנשי החוסן הבכיר: ד"ר קמילה פורקוש לבן, גייבי הילקוביץ רורקה ואבישי , עבדנו ביחד, מתוך שיתוף פעולה, כשכל אחד מביא את התרומה הייחודית שלו."

המקרים המשמעותיים ביותר שקפצה אליהם במהלך התנדבותה היו בין השאר בליווי בקצוות של החיים: קבלת לידה, מצד אחד, וליווי במקרה של החייאה שלא הייתה מוצלחת מצדו השני של המתרס. "בשני המצבים אני משלבת את הידע הרפואי כחובשת רפואת חירום לבין הידע המקצועי כחוסן בכיר בארגון." מספרת ד"ר תמר.