דבר רפואה שבועי – היפותרמיה

עם בוא הסתיו מתחילים להופיע בארצנו היורה, הנחליאלי, ונפגעי ההיפותרמיה. היפותרמיה, או מכת קור בעברית, נובעת מירידה בטמפרטורת הגוף. היא אמנם נפוצה יותר בחורף, אך היפותרמיה עלולה להופיע גם בשאר השנה, בעיקר בנפגעי טביעה או באוכלוסיות חלשות כגון תינוקות וקשישים.

מנגנון המחלה

טמפרטורת הבסיס של הגוף האנושי נעה בין 36.5 ל-37.5 מעלות צלזיוס. טמפ' זו היא טמפ' הליבה הנמדדת במעמקי הגוף (בעיקר בבטן) ומדידות מאזורים חיצוניים יותר כגון עור, לוע, בית השחי או העכוז מציגות לעתים טמפ' נמוכה במקצת. חום הגוף נוצר על בסיס המטבוליזם של תאי הגוף ובעקבות שריפת חומרי דלק בתוכם. האיברים העיקריים שאחראים לייצור חום זה הם הלב והכבד. מערכת הדם אחראית על פיזור חום זה ברחבי הגוף. הרחבת כלי דם מגבירה את אספקת הדם לאתר מסויים ומחממת אותו, וכיווץ כלי דם מוביל לאפקט ההפוך.

הגוף מתקרר כתוצאה מארבעה תהליכים עיקריים –

• Evaporation – אידוי נוזלים (זיעה בעור ואדי מים בריאות)
• Radiation – קרינת אנרגיה פסיבית
• Conduction – הולכת חום דרך מגע לחפצים קרים יותר (רצפה, בגדים רטובים)
• Convection – הסעת חום דרך זרמי אוויר ומים שמתנגשים בגוף

המוח הוא אחראי על וויסות החום בכל הגוף, וספציפית איזור במוח בשם היפותלמוס. הכלים בהם הוא משתמש הם הרחבה או כיווץ של כלי הדם בעור ובפריפריית הגוף (הרחבת מקררת וכיווצם שומר על חום הגוף), ייצור מוגבר של הורמונים שמשפיעים על קצב המטבוליזם ושריפת הדלק בגוף כגון הורמון התירואיד או אדרנלין (מגבירים קצב לב ומעודדים פעילות מטבולית בתוך התאים), בקרה על רעד (מפעיל שרירים רבים ומוביל לשריפת אנרגיה ויצירת חום) ובקרה על התנהגות (מעודד אותנו להיכנס למקום חם או קר או להחליף בגדים). יכולת ההיפותלמוס להשפיע על חום הגוף מוגבלת, והמנגנון היעיל ביותר הוא המנגנון ההתנהגותי – מעבר למקום חם והחלפת בגדים לבגדים יבשים ומבודדים הם הכלי הלא-רפואי היעיל ביותר.

 

כאשר מנגנונים אלו נכשלים, מופיעה היפותרמיה. חשוב לזכור שאדם בריא עם היפותלמוס תקין ויכולת לנוע בצורה חופשית ידרש לטמפרטורות קיצוניות כדי לסבול מהיפותרמיה, אך אנשים בעלי מגבלת תנועה או מחלות רקע עלולים להתקרר מאוד כבר בטמפ' שלא יוגדרו כקיצוניות ע"י אדם בריא שנמצא לידם. בסיכון מיוחד נמצאים תינוקות, הסובלים לעתים מהיפותלמוס לא מפותח, חוסר יכולת לנוע בצורה חופשית או להחליף בגדים, ויחס גבוה של שטח עור לנפח גוף שמעודד איבוד חום לסביבה.

גורמי סיכון נוספים לפיתוח היפותרמיה הם שימוש באלכוהול וסמים, חסרי בית, קשישים וחולים במחלות פסיכיאטריות.

סימני המחלה

היפותרמיה היא מחלה הדרגתית שנהוג לחלק ל-4 רמות, כאשר בכל רמה מחמירים סימני המחלה.

• עקת קור(37-35ºC) – מצב זה הינו מצב אזהרה. הוא אינו נעים אך גם עדיין לא מסוכן. בשלב זה אין פגיעה בשיקול הדעת והמוח אף מעודד את האדם לנוע למקום חם, להחליף בגדים וכו'. בשלב זה מופיע גם רעד.
• היפותרמיה קלה (35-32ºC) – ישנו רעד חזק ומצב ההכרה עלול להתחיל להתדרדר – בעיות זיכרון, גמגום, בלבול ולעתים הפרעה בשיפוט. בשלב זה נראה גם קצב לב וקצב נשימות גבוה (נסיון הגוף להגביר את ייצור האנרגיה). העור יתחיל להחוויר וקצוות האצבעות עלולות אפילו להכחיל, ולעתים מופיע דחף לתת שתן.
• היפותרמיה בינונית (32-28ºC) – ייתכנו כל הסימנים שפורטו בשלבים הקודמים. מצב ההכרה ממשיך להתדרדר ולעתים ישנן הזיות או אובדן הכרה. רפלקסים נוירולוגים מתחילים להיחלש וייתכנו אישונים מורחבים בעלי תגובה ירודה לאור והיעלמות של רפלקס השיעול. תופעה מסוכנת היא התפשטות פרדוקסלית שבה עקב הבלבול האדם פושט את בגדיו ומחמיר את ההיפותרמיה.קצב הלב והנשימות מאט עד כדי ברדיקרדיה וירידת לחץ-דם. ייתכנו הפרעות קצב כגון פרפור עליות ושיוניי אק"ג כגון הופעת גל J. בשלב זה עלול להופיע קשיון שרירים.
• היפותרמיה קשה (פחות מ 28ºC) – חוסר הכרה והיעלמות של רפלקסים נוירולוגיים.
  האטה בנשימה עד כדי הפסקת נשימה ולעתים בצקת ריאות. ברדיקרדיה קיצונית עד כדי א-סיסטולה. הפרעות קצב חדריות כולל VF. קשיון השרירים מחמיר ועלול להידמות לריגור מורטיס (צפידת מוות). בשילוב עם קצב הנשימה והלב האיטיים מאוד,

 

לחץ הדם הנמוך, החיוורון וההכחלה הפריפרית הפצוע עלול להיחשב כמת. למרות זאת, דווחו מקרים שבהם חימום הוביל לשיפור משמעותי ואף התאוששות נוירולוגית מלאה, ולכן חשוב לזכור – אף אחד לא מת עד שהוא חם ומת.

טיפול בהיפותרמיה

• חשוב – הלב הקר רגיש מאוד לתנועה והזזה רבה של המטופל עלולה לעודד הופעה של הפרעות קצב – חשוב לבדוק את המטופל ולהזיז אותו בעדינות המירבית ולהימנע מתזוזות פתאומיות.

1. הרחק את הנפגע מהסביבה הקרה והפשט אותו מבגדים רטובים
2. ייבש, השכב וכסה את הנפגע
3. בצע סבב ראשוני ע"ב ABC
4. נטר את קצב הלב
5. הנח שמיכות מחוממות באזור הראש + הצוואר + החזה + המפשעה. כאשר אין ציוד מתאים יותר, הנח על המטופל שמיכת מילוט.
6. שקול החדרת עירוי ומתן נוזלים מחוממים. אין לתת נוזלים קרים / בטמפ' הסביבה (טמפ' הסביבה נעה סביב 20 ומשהו מעלות ואף פחות, כ-10 מעלות מתחת לטמפ' נפגע ההיפותרמיה הממוצע!)
7. פנה את הנפגע לבית החולים

• אין לתת לנפגע אלכוהול או משקה עם קפאין ואין לתת לנפגע לעשן!
• לנפגעי היפותרמיה קשה סימנים חיוניים חלשים ואיטיים במיוחד, ותנאי הקור מסייעים למנוע נזק לרקמות השונות ולמוח גם במצבי איסכמיה מסויימים. עקב כך יש להקדיש זמן רב יותר למציאת הסימנים החיוניים, ובעת הצורך להתחיל החייאה מלאה (כולל דפיברילציה, עיסויים וחמצן) ולפנות תו"כ החייאה לבית חולים בדחיפות.