הסכנות בפציעות עמוד שדרה/עמוד שדרה צווארי[i]

• פגיעה בעמוד השדרה הצווארי עלולה לגרום לשיתוק נשימתי עקב פגיעה בעצבים המעצבבים את הסרעפת ( בעיקר C3–C5).
• שבר בעמוד השדרה תזוזה של חוליה ממקומה או פריצת דיסק עלולים לגרום ללחץ או קרע של חוט השדרה .
• פצוע עם חשד לשבר בחוליה, שעדיין לא נפגע חוט השדרה, הינו בסיכון שתזוזה או תנועה לא נכונה או מיותרת תגרום לנזק מיידי ולכן נדרש קיבוע בחשד לפגיעת עמ”ש.

שמירת עמ”ש / עמש”צ (עמוד שדרה צווארי)

ותיקי הארגון זוכרים שבעבר, היה נהוג לקבע את רוב פצועי טראומה לקרש גב וצווארון, באופן אוטומטי כחלק מהפרוטוקול הטיפולי, אולם כיום המצב שונה ומקבעים לפי פרוטוקול בינלאומי במצבים של צורך בלבד.[ii]

נכון להיום קיים, בלבול בקרב צוותי הארגון מתי יש צורך בקיבוע מלא של צווארון, מנייח ראש ולוח גב ומתי לא.

החידוש המרכזי  בפרוטוקול ”בסמכותנו לשלול פגיעת עמוד שדרה על ידי בדיקה” בתנאים המפורטים להלן או בקיצור

מתי לא צריך קיבוע עמ”ש?[iii]

• בפגיעה חודרת לדוגמה ירי או דקירה ,אלא אם כן, התגלה חסך נוירולוגי במהלך הבדיקה!
• בפגיעה קהה בתנאים המצטברים הבאים :
• מטופל בהכרה מלאה– משתף פעולה או ללא שינויים במצב ההכרה.
• מטופל שאינו תחת השפעת סמים/ אלכוהול.
• ללא מחסום שפה.
• לאחר בדיקה יסודית בעמ”ש שללנו כאב, רגישות או דפורמציה (שינוי צורה) .
• אין סימני חבלה או פגיעה נוירולוגית, ללא ירידה בתחושה של הפצוע וביכולת תנועת הגפיים.
• ללא חבלה מסיחה – כאשר אין כאב גדול אחר, כגון שבר פתוח ברגל וכדו’ .

מתי חובה לקבע עמ”ש?

• בכל אירוע בו הפצוע מתלונן על כאב בגב או בצוואר או קיימת רגישות למגע במהלך בדיקתם.
• בכל אירוע בו הפצוע מתלונן על ירידה בתחושה או ביכולת תנועת הגפיים .
• בהתאם לקינמטיקה, במידה ויש קינמטיקה רלוונטית (חבלה קהה ולא חודרת) לדוגמא תאונת דרכים או נפילה מגובה.
• כאשר לא ניתן לשלול פגיעת עמ”ש למרות הבדיקה שביצענו, כאשר הפצוע אינו בהכרה מלאה או תחת השפעת אלכוהול או סמים או כאשר קיימת מגבלת תקשורת.
• כאשר קיימת חבלה מסיחה כלומר יש כאב חזק אחר נוסף לדוגמה שבר פתוח, העלול להקהות את תחושת הכאב בעמ”ש.

זכור ! העובדה שפצוע עומד או מהלך איננה שוללת פגיעת עמוד שדרה!

בפועל מה לעשות?

• בנפגע טראומה בתחילת סבב הראשון בשלב התרשמות מקינמטיקה, כאשר קיים חשד לחבלה קהה, יש לבצע קיבוע ידני כבר מהשלב הראשון (A) ולהמשיך כך לכל אורך הטיפול עד להנחת קיבוע מלא או שלילת החשד לחבלה קהה.
• במהלך הסבב הראשוני בשלב (D) יש לבצע בדיקה פיזיקלית, כדי לשלול רגישות בעמ”ש, ובנוסף בדיקת חסכים נוירולוגים תחושות בגפיים ויכולת תנועה.

במידה ושללנו פגיעת עמ”ש לפי הקריטריונים למעלה, כלומר:

• הפצוע בהכרה מלאה ואינו תחת השפעת סמים או אלכוהול
• כאשר אין מגבלת תקשורת ואין חבלה מסיחה
• לאחר שבדקנו שאין חסכים נוירולוגים כלל
• הפצוע אינו מתלונן על כאב או רגישות בגב או בצוואר

רק אז ניתן לשחרר את קיבוע הצוואר ולוותר על קיבוע עמ”ש- יש לתעד זאת בטופס הרפואי!

• בטראומה חודרת כגון סכין או ירי אין צורך בקיבוע מלכתחילה בשלב הA :
  • אלא אם כן יש מידע, על חבלה קהה בנוסף, לחבלה החודרת.
  • אם התגלה חסך נוירולוגי בשלב הE כלומר קיימת ירידה בתחושה או ביכולת התנועה של הגפיים.
• ניתן להסיר אמצעי קיבוע לצורך בדיקות וטיפולים בלבד!
• פצוע שקובע ללוח גב-לא בסמכותנו להורידו!
• כאשר קיים ספק, יש לבצע קיבוע ללוח גב!