בהחייאה, החשיבות העיקרית הינה לעיסויים איכותיים ודפיברילציה מוקדמת (היכן שמתאים). בפרוטוקול ALS יש מקום גם למתן תרופות, על אף שיעילותן לא הוכחה די הצורך¹. לאור הקושי בהשגת גישה ורידית בהחייאה, פעמים רבות ישנו עיכוב במתן התרופות, ועל כן נחקרו אפשרויות אחרות למתן טיפול תרופתי, בדגש על אדרנלין.

מתן תרופות דרך טובוס (ET) היא דרך מקובלת לטיפול במטופלים עם פרפוזיה תקינה, והספיגה הריאתית אל מחזור הדם הינה אפקטיבית וטובה. עם זאת, ולמרות מקרים רבים בהם אינטובציה בוצעה לפני הגעה לגישה ורידית², ניסיונות להגיע לאפקט דומה בהחייאה (כולל בהכפלת המינון) לא הוכיחו את עצמם³, וגישה זו אינה מקובלת בהחייאה.

גישה תוך גרמית (IO) מקובלת כיום במקרים של כשלון גישה ורידית. ישנם מחקרים סותרים על אפקטיביות הטיפול, לאור חשש מפרפוזיה נמוכה לעצם במצבים אלו, ובהתאם ירידה בהגעה למחזור הדם. בעבר גישה זו היתה שמורה למקרים בהם לא היה ניתן להשיג גישה ורידית⁴, וישנם אף מחקרים שראו תוצאות ירודות במתן IO בהחייאה⁵. עם זאת, מחקר עדכני שבדק את האפשרות של גישה גרמית ללא ניסיון לגישה ורידית, לא מצאו הבדל משמעותי בROSC, הישרדות לאחר 30 יום ותוצאות נוירולוגיות בין האפשרויות השונות^6,7. בנוסף, במחקרים אלו לא דווחו תופעות לוואי משמעותיות כתוצאה מהעירוי הגרמי. תוצאות אלה תומכות בהגעה לגישה וסקולרית מהירה, בין אם גרמית או ורידית, על מנת להגיע למתן תרופות מוקדם ולהמנעות מנסיונות חוזרים לגישה ורידית אשר עלולים לעלות בזמן יקר.

יש לזכור, כי בהחייאה, לאור סירקולציה ירודה גם תחת עיסויים, מומלץ לאחר כל מתן תרופה לבצע שטיפה עם 20 מ"ל סליין, גם במידה והמטופל מחובר לנוזלים בטפטוף.

דרך מתן נוספת שנכנסת לשיח, הינה גישה שרירית (IM). אשר במקרים רבים מחוץ לבית החולים, מאפשרת התחלה מוקדמת של מתן אדרנלין, עד להשגת גישה וסקולרית (IV או IO⁸). השוואה של שתי קבוצות, במתן ראשון IV/IO לעומת מתן של IM (במינון של 5 מ"ג) והמשך עם IV/IO הראה שיפור ניכר בROSC, בשרידות לבית החולים, בשחרור ובתוצאים הנוירולוגיים⁹, מה שמעלה את האפשרות הזו כאופציה משמעותית, ככל הנראה בעיקר הודות לקיצור הזמן עד למנה ראשונה (במחקר זה, 3 דקות הבדל ממוצע). כמובן שמחקר זה אינו ללא מגבלות והשגות, כולל הטענה שאם הניסיון הראשון יהיה IO ולא IV,¹⁰ יתכן ונוכל לקצר את הזמן עד למנה ראשונה בצורה דומה. יש מקום לבדיקה רחבה יותר של הנושא ויתכן כי נראה בעתיד הכנסה של אדרנלין IM לפרוטוקול החייאה.

כמובן שבשלב זה מתן IM אינו חלק מהפרוטוקול. יש להתמקד בBLS איכותי לאורך כל ההחייאה, גישה ורידית/גרמית, עם מתן תרופות ע"פ הפרוטוקול. פעמים רבות יש עדיפות לגישה ורידית על פני ביצוע אינטובציה. האמצעים הנפוצים לגישה גרמית הם BIG/NIO, EZ-IO וכן SAM-IO, ולכולם סרטוני הדרכה נגישים.

אגף רפואה – חטיבת רפואה
איחוד הצלה

1. Olasveengen TM, Sunde K, Brunborg C, Thowsen J, Steen PA, Wik L. Intravenous Drug Administration During Out-of-Hospital Cardiac Arrest. JAMA. 2009;302(20):2222. doi:10.1001/jama.2009.1729
2. Mielke LL, Lanzinger MJ, Entholzner EK, Hargasser SR, Hipp RFJ. The time required to perform different methods for endotracheal drug administration during CPR. Resuscitation. 1999;40(3):165-169. doi:10.1016/S0300-9572(99)00005-2
3. Niemann JT, Stratton SJ, Cruz B, Lewis RJ. Endotracheal drug administration during out-of-hospital resuscitation: where are the survivors? Resuscitation. 2002;53(2):153-157. doi:10.1016/S0300-9572(02)00004-7
4. Buck ML, Wiggins BS, Sesler JM. Intraosseous Drug Administration in Children and Adults During Cardiopulmonary Resuscitation. Annals of Pharmacotherapy. 2007;41(10):1679-1686. doi:10.1345/aph.1K168
5. Granfeldt A, Avis SR, Lind PC, et al. Intravenous vs. intraosseous administration of drugs during cardiac arrest: A systematic review. Resuscitation. 2020;149:150-157. doi:10.1016/j.resuscitation.2020.02.025
6. Vallentin MF, Granfeldt A, Klitgaard TL, et al. Intraosseous or Intravenous Vascular Access for Out-of-Hospital Cardiac Arrest. New England Journal of Medicine. 2025;392(4):349-360. doi:10.1056/NEJMoa2407616
7. Couper K, Ji C, Deakin CD, et al. A Randomized Trial of Drug Route in Out-of-Hospital Cardiac Arrest. New England Journal of Medicine. 2025;392(4):336-348. doi:10.1056/NEJMoa2407780
8. Pugh AE, Stoecklein HH, Tonna JE, Hoareau GL, Johnson MA, Youngquist ST. Intramuscular adrenaline for out-of-hospital cardiac arrest is associated with faster drug delivery: A feasibility study. Resusc Plus. 2021;7:100142. doi:10.1016/j.resplu.2021.100142
9. Palatinus HN, Johnson MA, Wang HE, Hoareau GL, Youngquist ST. Early intramuscular adrenaline administration is associated with improved survival from out-of-hospital cardiac arrest. Resuscitation. 2024;201:110266. doi:10.1016/j.resuscitation.2024.110266
10. Hachimi-Idrissi S. Shot in the thigh or stab in the dark? Challenging the evidence for IM adrenaline in OHCA. Resuscitation. 2025;209:110562. doi:10.1016/j.resuscitation.2025.110562