המורכבות באוטם שריר הלב אצל נשים

כמו בגברים, כך גם בקרב נשים בעולם המערבי, מהוות מחלות לב וכלי דם את גורם התחלואה והתמותה העיקרי.

תמותה לאחר אוטם ראשון בשריר הלב והיארעות אוטם חוזר, גבוהות יותר בנשים מאשר בגברים. מעבר לכך, הירידה בתמותה של נשים ממחלות קרדיו-וסקולריות ב-20 שנה אחרונות אינה בולטת כמו בגברים. פער זה מוסבר חלקית על-ידי מודעות נמוכה למחלה, אבחון מאוחר וטיפול לקוי בחלק מהמקרים.

גם בקרב הרופאים, המודעות לקיומן של מחלות לב, מהלכן והשלכותיהן בקרב נשים לוקה בחסר. התעניינות בנושא מחלות לב בנשים החלה לפני כ-20 שנה וקיבלה תאוצה רק בעשור האחרון. עבודות מדעיות תיארו השוני במנגנון התפתחות המחלה, בהשפעת גורמי סיכון, בביטוי הקליני, במהלך של המחלה ובשכיחות הגבוהה של סיבוכים בנשים.

 

הבדל בביטוי המביא לקושי באבחון

את השונות הזו יש לזקוף בראש ובראשונה לאנטומיה הבסיסית של הלב והעורקים הכליליים של האישה, שהם קטנים וצרים יותר, דבר העלול להשפיע הן על פענוח של בדיקות מסוימות והן על ביצוע טיפול פולשני (צנתור לב, ניתוח מעקפים).

שכיחות המחלה בנשים עולה עם סיום תקופת הפוריות, כאשר רמת האסטרוגן יורדת, ובהתאם עולה בהתמדה הסיכון לפתח מחלת לב כלילית, עד שהוא משתווה לזה של הגברים (בסביבות גילאי ה-65).

הביטוי הראשון של מחלת לב בנשים הוא בדרך כלל תעוקת חזה, בניגוד לאוטם שריר הלב או מוות פתאומי בגברים. תסמינים של תעוקת חזה בנשים, לרוב אינם אופייניים למחלה כלילית וגורמים פעמים רבות לקושי באבחנה. כמו כן שכיחה הופעת הכאב בעת מנוחה, שינה או במצבים של מתח נפש. תלונות של כאב בחזה שלא ממקור כלילי הינן אופייניות בנשים, ועובדה זאת מקשה עוד יותר על אבחון נכון.

 

אוטם שריר הלב בנשים

אוטם שריר הלב מוגדר כמוות של תאי הלב הנובע מחוסר ממושך באספקת הדם המחומצן אליהם. האבחנה של אוטם חד בשריר הלב מבוצעת בעזרת מכלול פרמטרים וביניהם הסימפטומים, שינויים באק"ג והוכחה לנזק לשריר הלב על סמך עלייה בחלבונים או באנזימי שריר הלב בדם. ההוכחה הדפיניטיבית היא בהדגמת חסימה מוחלטת של העורק הכלילי המזין את שריר הלב בעזרת צנתור אבחנתי.

מחקרים מראים, כי נשים חוות סימפטומים אקוטיים של אוטם חד בשריר הלב בשונה מגברים. לנשים יותר סימפטומים המוגדרים כבלתי טיפוסיים או לא-קלאסיים כמו עייפות, בחילה, קוצר נשימה וכאבים דווקא בכתף, בלסת ובגב העליון ולא במרכז החזה.

כ-95% מהנשים חוות גם סימן אזהרה מקדים בחודש שלפני האוטם, אך גם הוא שונה מאשר בגברים ועשוי לכלול עייפות בלתי מוסברת, קוצר נשימה, הפרעות שינה וצרבת.

נשים, יותר מהגברים, לוקות באוטם "שקט" של שריר הלב, כלומר – אוטם המוכח בצנתור כלילי ובבדיקות מעבדה, אך שלא קדם לו כל סימפטום שהוא. אוטם שכזה קשור ליותר סיבוכים וליותר שיעורי

 

מוות תוך כדי אשפוז. אוטם "שקט" של שריר הלב מופיע יותר בקרב חולי סוכרת, מה עוד שסוכרת "מבטלת" את היתרון של תקופת הפריון העשירה באסטרוגן, כך שנשים סוכרתיות בתקופת הפריון לוקות באוטם שריר הלב באותו שיעור כמו גברים.

 

אוטם שריר הלב בנשים הרות

קבוצה מיוחדת של נשים הן נשים בהריון.

אוטם חריף בשריר הלב הלוקה בתת אבחנה באשה הרה, הוא אירוע נדיר בעל היארעות של פחות מ-1 ל-10,000 הריונות. רובם של המקרים נובע מסיבות שאינן קשורות עם טרשת עורקים וביניהן ניתן לציין שינויים אנטומיים מולדים, תסחיפים, מחלות דלקתיות של כלי הדם, דלקת פנים הלב, עווית עצמונית של העורק הכלילי או זאת הקשורה בשימוש בקוקאין ושימוש בתרופות כגון ברומוקריפטין לעצירת ייצור החלב ותרופות לעצירת צירים מוקדמים. באופן נדיר תוארו גם דיסקציה של אבי העורקים והעורק הכלילי בשל שינויים במבנה רקמות החיבור בעת ההיריון.

מאידך, השילוב של גיל הריון מבוגר יחסית; גורמי סיכון לטרשת עורקים מואצת השכיחים בגיל הצעיר כגון עישון, השמנה, יתר שומני הדם, סוכרת, יתר לחץ דם וסיפור משפחתי של מחלה כלילית מוקדמת; בשילוב עם העומס הגופני שקיים בהריון וכולל עלייה בצריכת החמצן, עלייה בקצב הלב ובתפוקתו ועלייה בנפח הדם, עלולים להוות גורם חשוב להתפתחות מחלה כלילית שתוביל לאוטם חריף בשריר הלב, בעיקר בשבועות האחרונים של ההיריון ובזמן העקה שבעת הלידה. נראה כי אישה רב-וולדנית נמצאת בסיכון מוגבר יותר. האבחנה דומה לזו שבחולה לא הרה. הגיל הממוצע הוא 33.3 שנים.

התוצאות של האם והעובר תלויים בגודל האוטם, בקיום סיבוכים ובגיל ההיריון. ככל שהטיפול מהיר ויעיל יותר, וככל שהאוטם קטן יותר, כך התוצאים מבחינת האם והעובר טובים יותר. שיעור תמותת האימהות הממוצעת הוא 9% ושל העובר 6%, כאשר רוב התמותה מתרחשת סביב הלידה.

הטיפול והניהול דומים לטיפול בחולה שאינה בהריון. טיפול הבחירה הוא צנתור כלילי דחוף עם חשיפה מינימאלית לשיקוף.

לסיכום

אוטם שריר הלב קיים גם בנשים ובכל הגילאים, והוא אף עלול להיות מסוכן יותר מאשר אצל גברים. בניגוד לסברה הרווחת, יותר נשים תמותנה מאוטם שריר הלב ומסיבוכיו מאשר מכל תאונה או מחלה אחרת, לרבות סרטן השד. על כן, יש להרבות במחקרים הכוללים אוכלוסייה שווה של גברים ונשים ויש להעלות את רמת החשד ואת אגרסיביות הטיפול וההיענות לו בקרב נשים.