דבר רפואה שבועי – אבעבועות הקוף

כמה מקרים של המחלה הנגיפית התגלו בארצות הברית ובאירופה ורשויות הבריאות נערכות לעצור את התפשטותה. הבשורה הטובה: יש חיסון יעיל נגדה

מחלת אבעבועות הקוף היא מחלה ויראלית העלולה לעבור ממכרסמים וקופים וכן לעבור במגע קרוב בין בני אדם. משרד הבריאות קורא לאדם שחזר מחו״ל ופיתח חום ופריחה המלווה שלפוחיות לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

בשבועות האחרונים זוהו כמה מקרים של מחלת אבעבועות הקוף במערב אירופה ובצפון אמריקה. תחילה התגלתה המחלה בבריטניה ובימים האחרונים גם בספרד, קנדה, ארצות הברית, פורטוגל ושוודיה. פיזור התחלואה בכמה מדינות מעורר דאגה בגופי בריאות עולמיים בשל החשש מתרחיש שבו הנגיף יתחיל להסתובב באוכלוסייה גם מחוץ לאזור התפוצה הרגיל שלו.

אבעבועות הקוף היא מחלה נגיפית שנפוצה בעיקר במרכז אפריקה ובמערבה וגורמת להתפתחות של שלפוחיות על כל הגוף. גורם המחלה הוא נגיף, שזוהה לראשונה בקופים, אף על פי שהם אינם הנשא העיקרי שלו. בדרך כלל כשהמחלה מתגלה במדינות מערביות, המקור שלה הוא באפריקה. היא אף קפצה לביקור בישראל בשנת 2018 אצל אדם שחזר מביקור בניגריה.

נכון ליום 20/5 אלו הנתונים:

• פורטוגל – 14 מאומתים 6 חשודים
• בריטניה – 9 מאומתים
• ספרד – 7 מאומתים, 40 חשודים
• קנדה – 13 חשודים
• שוודיה – 1 מאומת
• ארה"ב -1 מאומת

סך הכל: 32 מאומתים ו59 חשודים

נגיף אבעבועות הקוף קיבל את שמו מהתפרצות ב-1958, בה הוא עבר לבני אדם מקופי מעבדה במתקן בקופנהגן. התפרצות נוספת, שזוהתה בארצות הברית בשנת 2003, החלה גם היא בחיות, כשמכרסמים שונים שיובאו מאפריקה הדביקו סנאים. הסנאי הללו החיים בצפון אמריקה, נמכרו כחיות מחמד. בעליהן נדבקו ישירות, באמצעות נשיכות ושריטות, או בעקבות נגיעה בהפרשות בעת ניקוי הכלוב. הנגיף מדביק יונקים, ובכלל זה בני אדם.

הנגיף שייך למשפחת Orthopox, הכוללת גם את מחלת אבעבועות הבקר ואת מחלת האבעבועות השחורות. לנגיף שני וריאנטים מוכרים, מרכז אפריקאי ומערב אפריקאי, והראשון גורם בדרך כלל מחלה קשה יותר. הנגיף שזוהה באירופה הוא מהווריאנט הפחות תוקפני אז יש לנו לפחות את זה כהקלה קטנה…

הנגיף עובר במגע בנוזלי גוף, ובעיקר ברוק, בטיפות גדולות הנפלטות לאוויר. הוא חודר דרך פתחי הגוף, רקמות ריריות, ודרך פצעים – כולל פצעים קטנים בעור שאיננו מודעים בכלל לקיומם. תסמיני המחלה מזכירים את אלה של מחלת האבעבועות השחורות, שהוכחדה בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת. על כן היו בעבר מקרים שבהם אבעבועות הקוף אובחנו בטעות כאבעבועות שחורות. הנגיף תוקף את תאי מערכת החיסון ואחרי תקופת דגירה של כמה ימים מופיעות השלפוחיות האופייניות, ואיתן חום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש ותסמיני דלקת נוספים.

למרות הדמיון המשפחתי והמנגנוני בין המחלות, אבעבועות הקוף נחשבת הרבה פחות קטלנית.

לפי הסטטיסטיקה מאפריקה שיעור התמותה של הווריאנט האלים יושב על 10% תמותה, אבל רגע, לא ידוע איך נגיב במדינות מתקדמות עם רפואה מתקדמת והמומחים טוענים שהאחוזים יהיו קטנים משמעותית מה גם שמדובר כרגע על הווריאנט הפחות מסוכן.  מחקרים שנערכו בסוף המאה הקודמת הראו שהחיסון נגד אבעבועות שחורות היה יעיל גם נגד נגיפים אחרים מאותה משפחה, ובכלל זה אבעבועות הקוף. למעשה, החיסון עצמו מבוסס על נגיף אחר מאותה משפחה, שגורם לבני אדם מחלה קלה בלבד.

בעבר היה זה אחד מחיסוני השגרה שניתנו לילדים בכל רחבי העולם. כיום החיסון כבר לא ניתן מאחר שאין בו צורך יותר – בישראל, למשל, הפסיקו לחסן בו כבר לפני כעשרים שנה. עם זאת, ההגנה שהחיסון מספק מהדבקה דועכת תוך כמה שנים, ועל כן גם האוכלוסייה שחוסנה בעבר וגם זו שנולדה אחרי הכחדת האבעבועות השחורות איננה מוגנת.

בבריטניה כבר התחילו לחסן אנשים שבאו במגע עם החולים באבעבועות הקוף, במטרה לקטוע את שרשרת ההדבקה בתחילתה, והחלו לאגור חיסונים מחשש להתפשטות המחלה.

אז קבלו מספר שורות קצרות על אבעבועות שחורות והחיסון שלה, כדי שיהיה לנו קל יותר להבין:

אבעבועות שחורות היא מחלה מידבקת, הנגרמת על ידי הנגיף Variola major . הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות מגע וכתרסיס באמצעות האוויר, בעיקר בחורף ובתחילת האביב; נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה.

למחלה פותח חיסון יעיל החל מהמאה ה־18, והיא המחלה הראשונה לה פותח והופץ חיסון המוני. ארגון הבריאות העולמי יזם מבצע עולמי לביעור המחלה באמצעות חיסון מקיף של כלל האוכלוסייה העולמית. המבצע נחל הצלחה, ומאז אוקטובר 1977 לא אובחנו מקרים חדשים של המחלה. בעקבות כך הוכרזה המחלה ב־1980 כמחלה שמוגרה, והיא המחלה הראשונה שהאנושות הצליחה להכחיד. בעקבות הדברת המחלה הופסק החיסון כנגדה, חיסון שהיה חלק מתוכנית החיסונים במדינות רבות.

תמונה מלפני 100 שנים, ילד מחוסן וילד לא מחוסן כנגד אבעבועות שחורות

כיום הסיכון העיקרי להתפרצות חדשה של המחלה הוא עקב שימוש בנגיפיה כנשק ביולוגי בידי מדינות או ארגוני טרור, אך סיכון זה הוא נמוך, ולצורך התמודדות מולו מוחזק במדינות שונות וביניהם במדינת ישראל מלאי של מנות חיסון כנגד המחלה.

אז נחזור לעניינו, אבעבועות הקוף – האם יש סיבה לדאגה?

נכון לעכשיו אין סיבה אמיתית לחשש. מספר החולים שזוהו עד כה נמוך מאוד – רק כמה עשרות חולים מאומתים או אנשים שיש חשש שנדבקו בכל אירופה וצפון אמריקה. סביר להניח שעכשיו, מרגע שהחלו בניטור פעיל של המחלה, יתגלו מקרים נוספים. לפי אחת ההשערות, עיתוי ההתפרצות קשור להתחדשות תנועת התיירים בעולם בעקבות הסרת הגבלות הקורונה ברוב המדינות.

המחלה מידבקת, בשהות ממושכת פנים אל פנים לחולה או במגע בשלפוחיות, בנוזלי גוף או במשטחים מזוהמים, כגון בגדים.

תסמיני המחלה בולטים מאוד לעין, ובייחוד השלפוחיות האופייניות לה, כך שבניגוד למחלות כמו הקורונה, קל לזהות אדם שחלה ולבודד אותו. עם זאת, החולים מדבקים עם תחילת התסמינים הקלים, עוד לפני הופעת השלפוחיות, וחלק מהחולים לא מפגינים תסמינים. העובדה שהתגלו חולים בכמה מדינות במקביל עלולה, בתרחיש המאוד פסימי, להעיד על שינוי שחל בנגיף ושיפר את יכולתו לעבור מאדם לאדם, כך שקיים חשש להדבקה בין בני אדם ולתחלואה סמויה באוכלוסייה.

ניטור קפדני של התפשטות המחלה וקטיעה מהירה של שרשראות הדבקה, לצד שמירה על היגיינה, יוכלו לצמצם את הסכנה להתפשטות המחלה. אם חלילה יתעורר הצורך בפעולה רחבה יותר, יש גם חיסון יעיל ובטוח, גם אם לא חף מתופעות לוואי, שניתן בעבר בהצלחה רבה למיליארדי בני אדם. בשעת הצורך לא יהיה כל קושי לייצר ולהפיץ אותו בכל מוקדי ההתפרצות.

יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?

כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים