חודש האביב וכל המסביב

אופנולנס איחוד הצלה

חודש האביב וכל המסביב

באופן בלתי רשמי החלה עונת האביב או עונת ה"נתקענו בלי חובש לטיול" מעבר לכך מאות אלפי ילדים יצאו לחופשת הפסח לביתם ולאזור הפחות מוכר בשעות הבוקר, אותם ילדים יצאו לשעות רבות של טיולים ובילוי בחצר ובגינה בזמן שההורים דואגים לניקוי הבית והכנת צורכי החג. שינוי האווירה, שינוי ההרגלים ושינויי מזג האוויר מושכים לפתחנו מצבי חירום רפואיים, מקרי טראומה, ופגיעות שונות שלא ניתן לפגוש בשגרת השנה. בנוסף אנחנו בפתחה של עונת הקיץ עם כל פגיעות האקלים בעלי החיים והפציעות השונות. במאמר זה נתמקד בעיקר במה שקורה מחוץ לבית בכל הנוגע לטיולים ולשהייה במרחב הפתוח, בדגש על ליווי טיולים ופציעות רלוונטיות לזמן – לעונה ולמקום.

 

  • סכנת חנק: בתקופה זו עולה הסיכון לחנק באוכלוסיות ייעודיות כמו ילדים תינוקות וקשישים מכמה סיבות, הן בגלל שינוי הסביבה הטבעית של הילדים והתינוקות (עד עכשיו היו רגילים להיות בגנים ועכשיו הם עוברים להשגחת ההורים בבית ולא סתם בבית – אלא בבית ששינה מצורתו, הזיזו את הארונות והספריות וכל האוצרות הקטנים שנפלו והתגלגלו למטה נחשפים עכשיו ומהווים גו"ז שעלול לגרום לחנק) בנוסף בחג הפסח אוכלים מאכלים שלא רגילים בהם כל השנה, לאוכלוסייה הבוגרת עניין זה לא מהווה אתגר אולם לקשיש עם שיניים תותבות או לילד קטן שמתאמץ לאכול "כזית שלם" בהסבה הדבר עלול לגרום סיכון מוגבר לחנק. שלושה דברים שצריך לזכור בחנק: הראשון זה שכל עוד החולה נוזם ומשתעל אין צורך בטיפול ובהתערבות. כאשר החולה כבר לא מצליח להשתעל / לנשום ביעילות יש צורך בטיפול דחוף בהתאם לגיל (במבוגרים תמרוני היימליך, בתינוקות טפיכות בן השכמות ולחיצות חזה). בכל מקרה של איבוד הכרה על רקע חנק יש להתחיל בהחייאה באופן מיידי – דגש חשוב בהחייאה זה שלב ה A שבו יש צורך לבדוק האם העיסויים = הלחיצות על החזה גרמו להוצאה של הגו"ז החוצה.
  • פגיעות בע"ח: בעונה הזו יוצאים מאות טיולים לשטח, ללינה בשטח, ולמסעות בשעות ובאזורים המהווים בית גידול לבע"ח שונים, הגעת הציבור הרחב למקום נוטה ליצור איום על בע"ח ולהוציא אותם משלוותם מה שגורם להכשות נחש, עקיצות עקרב ועקיצות מדבורים ושאר חרקים בכמות גדולה יותר, יש לזכור שחלק מעונה זו מהווה את תקופת הרבייה של הנחשים מה שגורם להם להיות תוקפניים יותר ואגרסיביים יותר, כך שגם בגירוי קל יגרום להקשה ולחשיפה לארס מרוכז וחזק יותר לאחר שנת החורף. חשוב לזכור שחלק ניכר מפגיעת בעלי החיים הארסיים מתבטא באלרגיה חריפה עד למצב של אנפילקסיס. לזכור שהטיפול מתמקד בשטיפה של הגפה הפגועה, קיבוע השכבה והרגעה תוך פינוי דחוף לבית חולים. במידת האפשר לסמן את גבולות סימני ההכשה בעט או טוש על מנת לעקוב אחרי התנפחות ושינוי גודל הפגיעה. במידה וצריך לפתוח ווריד ולהזליף נוזלים העדיפות היא לא בגפה הפגועה. במקביך לעקוב ולטפל בסימני האנפילקסיס – אם מופיעים סימנים ברורים כמו פריחה, נפיחות בשפתיים ובלשון, צרידות פתאומית או סטרידור יש להשתמש במזרק האפיפן (על פי נהלי המוקד הרפואי). לתת חמצן ונוזלים על פי הצורך. בנוסף בפגיעות של עקרב צהוב בעיקר בילדים מתחת לגיל 3 עלול לגרום לפגיעה במערכת העצבים המרכזית שבאה לידי ביטוי בירידה במצב ההכרה, בפרכוסים ובהפסקת נשימה. בילדים גדולים יותר, עיקר הביטוי הוא פגיעה לבבית. כל אלה בנוסף לסימנים של כאב מקומי באזור העקיצה, הזעה והקאות. לאחר עקיצה אנו מטפלים באנטי דוט ספציפי לעקרב שנמצא במלר״ד ביה"ח, בנוסף לטיפול הסימפטומטי. הפגיעות עשויות להיות קשות, אולם במתן טיפול מתאים, הילדים חוזרים לבריאות שלמה. במידה וילד נעקץ ע״י עקרב צהוב יש להגיע בדחיפות למיון״ כך מוסיף ד״ר יובל כוורי, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בסורוקה.
  • פגיעות שלד: שברים, נקעים, פריקות, מתיחות ועוד מושגים מעניינים עולים בלקסיקון בכמות מוגברת בעונה הזו, חשוב לזכור שאין לנו את היכולת להבדיל בניהם ברמת השטח ללא צילום או אבחון רפואי, חשוב לזכור גם שעיכוב בטיפול ("עזוב זה יעבור יהיה בסדר") עלול לגרום לאיחוי לא תקין שיצריך טיפול ניתוחי בהמשך ועל כן מומלץ לכל מטופל החשוד לשבר לפנות למרכז רפואי בעל יכולת צילום ופיענוח ע"י רופא / רופא אורתופד על מנת לקבל את הטיפול המיטבי בהקדם, לנו ככוננים יש את היכולת לסייע ברמת הקיבוע והקירור במידת הצורך, ניתן להיעזר בסד לקיבוע החדש שקיבלתם ע"פ ההנחיות. במקרים קיצוניים בהם אתם מתרשמים כי לא ניתן להתחיל בפינוי הפצוע טרם שיכוך הכאבים ניתן להתייעץ עם המוקד על הצורך בהזמנת צוות ALS לצורך טיפול ע"פ פרוטוקול הטיפול בכאב.
  • פגיעות אקלים: בימים אלו ובעיקר בעונה הקרובה ניתן לראות שינויים משמעותיים במזג האוויר פעם מזג אוויר חם ופעם קריר לסירוגין, מה שגורם לאנשים לזלזל בימים החמים או הקרים ולהיפגע ממזג האוויר. זה יכול להיות ילד שילך יום שלם בטיול של תנועת הנוער בה הוא חבר וייחשף לשמש לזמן ממושך, או לא ישתה מספיק כי "הימים קרים" והוא לא הצטייד כראוי במספיק נוזלים. מאידך יש את הילד שהצטייד יותר מידי והולך כל הטיול עם חולצה ארוכה ומחממת בנוסף לכך שהוא חשוף לשמש ולמיעוט השתייה במהלך הטיול. הטיפול בנפגע ממכת חום והתייבשות כולל השכבה הרגעה ועצירה של כל פעילות גופנית, העברת הנפגע למקום קריר ומוצל, ובהמשך קירור אקטיבי בעזרת מים זורמים על חלקי הגוף השונים חוץ מהפנים (זהירות על דרכי הנשימה).  לעומת זאת בתקופה זו הלילות קרים מאוד ובכל זאת ניתן למצוא מטיילים רבים שמעבירים את הלילה באוהל או שק שינה, במקרים רבים ובעיקר באוכלוסיות ברות סיכון לפגיעת היפוטרמיה כמו אנשים מבוגרים, ילדים ותינוקות שעלולים במשך הלילה להגיע לירידה בחום הגוף עד למצב של היפוטרמיה. הטיפול הראשוני הבסיסי כולל חימום הדרגתי, מתן שתיה חמה, החלפת הבגדים הרטובים בבגדים יבשים. אין לאפשר לנפגע לשתות אלכוהול, לצרוך קופאין או לעשן.
  • עונת הפריחה: בעונה זו צמחים שונים מופיעים ואיתם גם חרקים שונים, הימצאות הפרחים בעונה זו ועונת המעבר, כנ"ל גם האבק והמאמץ בניקיונות החג מעוררים אצל חולי אסטמה התקפים חוזרים ונשנים. התקפים אלו יכולים להופיע גם אצל מטופלים שבמהלך השנה המחלה לא באה לידי ביטוי ולא כוללת התקפים – בעונה זו יכולים להופיע אצלם התקפים ואפילו התקפים קשים. המשמעות היא שיתכן ונגיע לחולה "לא מוכן" כזה שלא לוקח איתו את המשאף ושאר הטיפול התרופתי, או לחולה שמזמין אותנו רק לאחר שהמצב ממש ממש קשה והוא כבר לא מצליח להתמודד לבד. מבחינת הטיפול יש לזכור שבאסטמה יש מנגנון נוסף שמעורר בעקבות לחץ וחרדה כך שחולה החרד לגורלו בעקבות חומרת ההתקף עלול להחמיר את ההתקף עוד ועוד במעין "מעגל רשע" (נלחץ שההתקף חריף ובגלל זה ההתקף מחריף עוד יותר ואז הוא עוד יותר נלחץ ועוד יותר מחריף … ). הטיפול הוא קודם כל לעצור את המעגל ולהרגיע את החולה, להושיב אותו עד כמה שאפשר על מנת להגדיל את שטח הפנים של הריאה, מתן חמצן ע"פ קליניקה בלבד ולא צריך לחכות עד לקריאה של מד הסטורציה, מתן נוזלים ע"פ הצורך וקריאה לצוות ALS לצורך מתן טיפול תרופתי. בנוסף בעונה יוצאים חרקים שונים כמו תולעים וזוחלים למיניהם שמגע בהם עלול לגרום לגירוי העור לפריחה ולעיתים גם לתופעות של אנפילקסיס.

ומה בנוגע לליווי טיולים?  בעונה זו רבים הכוננים המקבלים פניה להצטרף לטיולים כאלו ואחרים על מנת לשמש כחובש במקרה חירום. ראשית הנהלת הארגון שמחה ומעודדת פרנסה למתנדבים היקרים ועוד בדרך של טיול מהנה – אז למה לא?
הנקודה המרכזית היא עניין הביטוח הרפואי במקרה חירום רפואי במהלך הטיול, על מנת להיות מכוסים תחת הביטוח הרפואי המוענק לכוננים במהלך הפעילות השגרתית יש להתקשר למוקד 1221 ולהודיע על פציעה / חבלה / מחלה במהלך הטיול ועל הצורך בפינוי או סיוע רפואי, מרגע ההודעה אתם מבוטחים כמו בשאר המקרים בהם אתם נותנים מענה רפואי.
להלן מספר טיפים לטיפול רפואי בליווי טיולים:

  • וודאו טרם היציאה לטיול האם יש מטיילים חולים במחלות כרוניות כמו אסטמה, אפילפסיה, האם הם מטופלים תרופתית והאם יש מדריך / מלווה צמוד.
  • וודאו טרם היציאה לטיול את כל עניין האלרגיות לצמחים אבק בע"ח ועוד ועל הימצאות מזר אפיפן במידת הצורך
  • בדקו את דרישות משרד החינוך / הבריאות בנוגע לכמות המטפלים הדרושים לפי כמות המטיילים (שלא ייצא מצב שהאחריות על 80 ילדים נופלת על חובש אחד)
  • בדקו מה הדרישות בנוגע לציוד הרפואי? עם איזה תיק אתם יוצאים לטיול? האם התיק שלנו עומד בתקן משרד החינוך? האם החברה בה אנו עובדים בדקה על פגי התוקף בציוד הרפואי איתו אנחנו מטפלים? עדיין האחריות היא עלינו לבדוק את העניין.
  • בקשו לעבוד בצורה מסודרת ורשומה ע"פ חוק עם תלוש מסודר, המשמעות גדולה וקריטית כאשר ח"ו נפגע במהלך הטיול ונזדקק לטיפול רפואי – מה שמגדיר את כל התאונה כתאונת עבודה.
  • יתכן ובתקן של משרד החינוך יופיע כדורי אקמול או תרופות כל שהן – יש לזכור כי אין במסכותינו לטפל תרופתית באף אדם מלבד התרופות המותרות ובאינדיקציות שנלמדו בקורס חובשים.