הכשל החיסוני הנרכש

אופנולנס איחוד הצלה

 

מה אנחנו יודעים על איידס? שזה מפחיד, שזה מדבק, שלא מדברים על זה, שצריך להסתיר, שזו מחלה חשוכת מרפאה ושהיא מאפיינת אוכלוסיות מאוד ספציפיות בקהילה. אך מה אנחנו באמת יודעים על איידס? מה ההבדל בין איידס ל HIV? האם זה הורג? האם חיים עם זה? מה זה נשאות? ואיך אנחנו כאנשי רפואה דחופה מצליחים להעניק טיפול יותר טוב לנפגע בתאונת דרכים עם שבר ברגל אבל ששש (בשקט ובלחש) יש לו גם HIV?
נתחיל במעט מושגים חלקם ידועים וחלקם פחות

  • ווירוס ה HIV: ראשי תיבות של Human immunodeficiency virus, ובעברית: נגיף הכשל החיסוני האנושי מגיע ממשפחת ה"רטרו-וירוס" כלומר, החומר התורשתי שבווירוס מצליח בדרכים שונות להיכנס לנו לתוך הDNA שלנו בדרך זו, תוך ניצול מערכת השכפול הביולוגית של התא, מגדיר ה– HIV לתא את פעולותיו ו"מצווה" עליו לעסוק בייצור נגיפי HIV חדשים, HIV תוקף את מערכת החיסון של הנפגע ואת תאי הדם הלבנים (נגיף ה– HIV חודר למחזור הדם ומזהה תא דם לבן מסוג T-helper שתפקידו להפעיל את המערכת החיסונית ולווסת אותה. תא זה ידוע גם בשמו T4 או CD4 –  אשר תפקידם הוא לאתר חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. הנגיף נכנס לתאים אלו, משכפל את עצמו וגורם להרס של אותם התאים, הנגיף בעצם פוגע ביכולת של מערכת החיסון לזהות סכנות ובכך פוגע בהגנה העצמית של הגוף.
  • מחלת האיידס AIDS – ראשי תיבות באנגלית: Acquired Immune Deficiency Syndrome, תסמונת הכשל החיסוני הנרכש זה כבר המחלה עצמה שהיא שילוב של סימפטומים המופיעים בשל כשל של מערכת החיסון בעקבות הידבקות בנגיף ה-HIV. החולים סובלים מזיהומים ע"י חיידקים שבדרך כלל אין להם את היכולת לתקוף בני אדם כי מערכת החיסון פעילה, אך בעקבות הרס תאי CD4 הרבים כבר אין למערכת החיסון יכולת להגן על הגוף וכך הם מצליחים לתקוף את החולה, יתכן ויופיעו גידולים שונים בגוף גם פה כי מערכת ההגנה לא מצליחה לזהות תאים סרטניים ולתקוף אותם (מה שקורה על בסיס קבוע באנשים בריאים), שני הדברים הם מסכני חיים. החולה באיידס מת ממחלות שבאופן נורמלי הגוף היה מסוגל להתמודד עמן ללא קושי, כגון שפעת ודלקת ריאות.
  • נשא HIV – נשא HIV חיובי הוא אדם שנדבק בנגיף ה HIV בדרכים שונות אך עדיין לא פיתח מחלה, בתקופה זו הווירוס מתרבה בגופו בצורה איטית ומחסל לאט לאט את תאי CD4, תקופת נשאות נמשכת כיום בממוצע כ- 10-15 שנים Uהיא למעשה מאבק גופני מתמשך, שבמהלכו יכולים סימנים קליניים לא להופיע כלל, במהלך תקופת הנשאות חלה עלייה ברמת הנגיף בדם במקביל לירידה הדרגתית ביעילותה של מערכת החיסון ובכמות תאי הCD4 . נכון להיום, אין מידע מדויק שיכול להצביע על עתידו הרפואי של כל נשא ונשא, מי מהם יפתחו את מחלת האיידס במשך השנים ובאיזה קצב תתרחש ההתקדמות לקראת המחלה.
  • הגדרת ההבדל בין נשא לחולה:  ההגדרה מורכבת ויש בה מגבלות רבות. ההגדרה פותחה לראשונה בשנות ה-80 ומאז השתנתה בהתאם לממצאים ולטיפולים החדשים. כיום קיימות מספר הגדרות השונות במקצת בין המדינות השונות, כשבעקרון: חולה איידס נחשב מי שספירת תאי ה– CD4 שלו היא פחות מ- 200 תאים לממ"ק דם. רמת תאי ה– CD4 אצל אדם בריא היא כ- 1000 תאים למ"ל דם(דרך אחרת להגדיר את התפרצות המחלה בנשא HIV כאשר הנשא חלה באחד או יותר מהמחלות שבדרך כלל לא תוקפות אדם בריא)  יחד עם זאת, חשוב לדעת שטיפול תרופתי מוצלח מעלה את רמת החיסון של הגוף ומביא לעלייה בספירת תאי ה– CD4 כך שההגדרות נשא – חולה מתארות מצב דינמי ומשתנה.

אז עד עכשיו דיברנו על נגיף (ווירוס) ה HIV ואיך הוא מעורר מחלה באדם שנחשף אליו,
שלושה תנאים דרושים להעברת נגיף ה-HIV:

  1. נגיף ה-HIV חייב להיות נוכח. העברה יכולה להתבצע רק אם אחד מהאנשים המעורבים במגע נושא את הנגיף ולא חפצים שלו לדוגמא.
  2. צריכה להיות כמות מספקת של הנגיף. ריכוז הנגיף קובע אם תתכן הדבקה או לא. בדם לדוגמא הנגיף נמצא בריכוז גבוה ולכן כמות קטנה יחסית של דם עשויה לעיתים לגרום להדבקה, לנוזלים אחרים ייקח זמן רב יותר על מנת להגיע למצב של הדבקה.
  3. נגיף ה-HIV חייב להיכנס למחזור הדם ישירות או לבוא במגע ישיר עם ריריות. לא די לבוא במגע עם נוזלים מדבקים בכדי שתתרחש הדבקה.
דרכי הדבקה בנגיף HIV: קודם כל לא נדבקים באיידס – איידס זו המחלה הפעילה – נדבקים בווירוס HIV. נגיף ה- HIV יכול לעבור באמצעות נוזלי הגוף הבאים בלבד: דם, נוזל הזרע, הפרשות הנרתיק, חלב אם (נוזלים אלו מכילים תאים מגופו של הנשא) הדבקה אפשרית רק כאשר אחד, או יותר, מנוזלים אלו עובר למחזור הדם של הנדבק או לריריות כמו פה או עיניים שיכולים לספוג את הנגיף.
דרכים נוספות להדבקה:
  • עירוי דם:  כולל מתן של מנות דם תרומת איברים או חלק מפקטורי הקרישה בארץ הסיכוי הוא 1 ל 2 מליון אך במדינות אחרות בעולם כנראה שהסיכוי גבוה יותר
  • הזרקת סמים במחט ומזרק המשותפים לשני אנשים ויותר:  בעת הזרקת הסם לוריד חוזר חלק מהדם למחט ולחלל המזרק. הזרקת הסם והדם ישירות לגופו של המשתמש הבא בתור עשויה לגרום להדבקה ב-HIV.
  • קיום יחסי אישות בצורה לא מוגנת עם חולים או נשאים
  • קעקועים: הסיכון קיים בהעברת הנגיף דרך מחט שאינה מחוטאת כנדרש. נגיף המצוי בכמויות דם קטנות מחוץ לגוף ובאוויר החופשי מת בטווח של 30 שניות עד חמש דקות היות והוא מתחמצן בעת המגע עם האוויר. כמות הדם שיכולה ל"הסתתר" בתוך המחט היא מצומצמת ולכן סיכוי ההדבקה ב HIV נמוך ביותר אך ישנם ווירוסים אחרים שאפשר להידבק בהם כמו צהבת B וC.
  • מענק לידה: הדבקה מאם לילוד תתכן בזמן ההיריון (דרך השלייה), במעבר בתעלת הלידה (כאשר נקרעים כלי דם רבים ודם עובר אל העיניים הפה והאף של הוולד) ובעת ההנקה – באמצעות חלב אם – זוהי ההדבקה השכיחה ביותר!
  • "תאונות עבודה" – מחקרים הראו ששיעור ההדבקה בקרב אנשי סגל הרפואה כתוצאה מדקירת מחט שהוצאה עתה מוריד של מטופל קיים, אך הוא נמוך ביותר (פחות מ- 1:250). השימוש באמצעי הזהירות המתאימים כמו פח מחטים סמוך לביצוע הפרוצדורה, שימוש בוונפלונים מוגנים וכ"ו מפחית עוד יותר את הסיכון מדרך הדבקה זו.

דרכי מניעה ומה לא מדביק בHIV?

כלי אוכל ומזון משותפים, חרקים, בריכה משותפת, פתיחת ווריד ומתן נוזלים, חיות מחמד משותפות, רוק, דמעות, זיעה, מגע בייתי יומיומי, נגיף ה-HIV אינו עובר באוויר, בלחיצת יד, ליטוף או חיבוק, בישיבה על אסלה משותפת, התעטשות ושיעול.
מכאן שאין צורך בהתמגנות מיוחדת בטיפול בנשא HIV ובחולה איידס, ולהפך חולים באיידס (המחלה הפעילה) צריכים הגנה על עצמם מפנינו, אנו שטיפלנו בחולה אחר והציוד שלנו לא סטרילי ונקי מחיידקים ומזהמים עלולים להדביק דווקא את חולי האיידס – אלו שאין להם יכולת להתמודד ולהתמגן (חולים אחרים שאינם חולים באיידס לא יפגעו מאתנו היות ומערכת החיסון שלהם עדיין פעילה) מכאן שתפקידנו להגן על החולה עד כמה שאפשר ולמנוע ממנו חשיפה למזהמים.
חשוב לזכור שלא ניתן לראות על אדם אם הוא נושא את הנגיף או אפילו אם הוא חולה באיידס. רוב הנשאים כלל אינם יודעים שהם נשאים ואלה שכן יודעים לא תמיד מספרים על כך מפחד הדחייה, הנידוי וההיחשפות, ולכן מחובתנו להתמקד תמיד מול כל חולה בדרכי ההגנה המקובלות והרגילות הכוללות בעיקר כפפות ורחצת ידיים לאחר הטיפול.
כיום קיים טיפול מונע להידבקות ב HIV אך הוא ניתן רק לאוכלוסיות בעלי סיכון להדבקה בנגיף, אנשי רפואת חירום ועובדי הסיעוד והרפואה בכלל לא מוגדרים בקבוצת הסיכון ולכן לא מטופלים מניעתית ל HIVאולם ישנם ווירוסים קשים יותר שעלולים לגרום למוות במהירות וכנגדם הטיפול מוגבל כמו צהבת ולזה אנחנו כן מתחסנים על מנת למנוע מקרה של הדבקה.טיפול במקרה חשיפה:
דרכי החשיפה המרכזיות שלנו ככוננים מנשאי HIV או חולי איידס מתמקד בעיקר בדקירה ממחט בעת השגת גישה וורידית. ניתן להידבק מדם במקרה של טיפול בפציעה במידה והמטפל לא הקפיד על כללי ההגנה הכוללים כפפות וחיטוי ידיים דווקא אם ימצאו על ידיו פצעים או חתכים שיכולים להוות נקודת הדבקה בין דם לדם.
  • במקרה של חשיפה  בשטח יש לשטוף את המקום היטב במים וסבון ולעודד זרימת דם ממקום הדקירה וזאת על מנת להפחית את כמות הפיזית של הנוזל הפוטנציאלי בהדבקה.
  • במקרה של חשיפה למטופל שידוע בוודאות שהו חולה או נשא יש להתחיל בטיפול מונע תוך שעתיים מרגע החשיפה, הטיפול נמשך למשך 4 שבועות.
  • במקרה שלא ברור האם המטופל נשא או חולה יש לפנות לבית החולים יחד עם המטופל, ולעדכן את הצוות על אירוע חשיפה על מנת שיערכו ברור למטופל ועל פי זה יוחלט הטיפול
בכל אירוע שכזה יש לעדכן את מוקד איחוד הצלה בקו המוקלט 1221 ולבצע בדיקות דם באופן מיידי היות והופעת נוגדנים ל HIV בדם (מה שמעיד על חשיפה ומלחמה בין מערכת החיסון לנגיף) לוקחת זמן והיא לא תופיע מעכשיו לעכשיו, תוצאה חיובית בבדיקת הדם במיון תעיד שהמטפל נחשף כבר ל HIV בעבר, תוצאה שלילית תעיד שלא הייתה חשיפה בעבר וכי יתכן וזו החשיפה הראשונה שאת תוצאותיה ניתן יהיה לברר בעוד 3 חודשים עד להופעת נוגדנים בדם.
לסיכום: היסטריה לחץ וחרדה בטיפול בנשא או חולה איידס הם מיותרים לא יעילים ופוגעים בחולה, דעות קדומות על דרכי ההדבקה השונות לא רלוונטיות היות וישנם דרכים שונות ומגוונות להידבק בנגיף. דרכי ההגנה המקובלות – כפפות וחיטוי ידיים מספיק בהחלט במהלך טיפול בנשא HIV, ואם כבר מי שצריך להתמגן אלו חולי האיידס מפנינו ולא ההפך. ההיסטריה במקרה של חשיפה גם היא לא מומלצת היות וגם אם הייתה חשיפה וודאית לדם או נוזלי גוף של חולה איידס לא בטוח שאכן תתרחש הדבקה בפועל.
החלק הכי חשוב והכי אנושי בסיפור הזה הוא בעיקר היחס המכבד והמכיל לחולה או לנשא שהוא מסכן בסך הכל, בנוסף לזה שהוא חולה ומטופל תרופתית הוא גם חווה בדידות והרחקה מיותרת עד שישנם מטפלים שפוחדים לדבר עם חולה או נשא דרכי ההדבקה מאוד ברורות ומוגדרות, אין חשש לכבד ולהכיל את המטופל ולכבד אותו כמו כל מטופל אחר.

 


בעלי הכשרה רפואית, מעוניינים להצטרף להתנדבות באיחוד הצלה

צרו קשר >