הכנה לקראת ל"ג בעומר במירון ובכלל
כמידי שנה יאבטחו כונני איחוד הצלה את מאות אלפי העולים להילולת רשב"י במירון, גם השנה איחוד הצלה לוקח חלק משמעותי באבטחת העולים ולנו באגף רפואה חשוב לרענן ולעדכן בנושאים הרלוונטיים הנפוצים על ההר בימים אלו, ובכלל בכל ההכנות לקראת ל"ג בעומר בבית, ובמדורה.
כוויות
הדלקת המדורות וההכנות הפכו לאחת ממצוות החג, בנוסף רבים מהחוגגים מהדרים במצוות "על האש" כך שאפשר לומר שכוויות זה חלק מהחג, ניתן לראות כוויות כמעט בכל מקום החל מכוויות מדרגה ראשונה ובשטחים מזעריים בקצוות האצבעות, עד לכוויות משמעותיות בחזה ובבטן, וחמור יותר זה כוויות בפנים ובדרכי נשימה עליונות. עקרונות הטיפול הבסיסיים לנפגע כוויות מדרגה ראשונה בשטח קטן שלא עולה על 10% כוללים הפשטה של מקום הכוויה, קירור בעזרת מים זורמים, ופינוי לטיפול רפואי, (ברמת הכונן – אין תרופות או חבישות ייעודיות לטיפול בכוויות – מטופל המעוניין לטפל בעצמו תרופתית או בעזרת חבישת ברנשילד רשאי לעשות זאת בעצמו לאחר ההפשטה והקירור) חשוב לזכור שלעתים גם בכוויות פשוטות יש צורך בטיפול אנטיביוטי מונע. חשוב לזכור שמעבר לאחוזי הכוויה ודרגת הכוויה ישנם אזורים מסוימים שכוויה בהם עלולה לגרום לסכנת חיים משמעותית כמו כוויות בפנים (A) שיכולים לגרום לבצקות בלשון ובשפתיים ולגרום לחסימה של נתיב אוויר. כוויות נרחבות באזור החזה (ילד שנפל על מנגל / מדורה) עלולות לגרום להתכווצות של העור ולמנוע מבית החזה להתרחב – האיום המרכזי פה הוא על מערכת הנשימה (B). כוויה היקפית באזור גלילי עלולה גם היא להתכווץ ולגרום לחסם עורקים "טבעי" לגפה – כוויות שכאלו מחייבות טיפול דחוף!
שאיפת עשן
פגיעה נוספת שמקורה במדורות ל"ג בעומר היא שאיפת העשן, אדם ששואף עשן משריפה מלבד הרעלים המופקים מחומרי הבערה שגם הם עלולים לגרום להרעלה בפני עצמם כמו הרעלת ציאניד או הרעלת CO, ישנה סכנה נוספת המשפיעה ומאיימת על נתיב האוויר של הפצוע (A) וזה הכוויות בדרכי הנשימה העליונות כתוצאה מהאוויר / העשן החם שהאדם שאף, בעיקר אדם שנבהל מזה שהאש התקרבה אליו, נגעה בו, או מהפיצוץ הבהלה גורמת לו לשאוף אוויר חם מהגל הראשון של הפיצוץ או השריפה ובעצם הכוויה כבר בדרכי הנשימה העליונות וברקמות הרכות – כוויות אלו יתבטאו בצרידות פתאומית, קולות סטרידור, סימני פיח על הפנים והאף, שערות פנים ואף חרוכות ושרופות מעט – כל אלו מעידים על סכנה משמעותית ומתקרבת של בצקת בדרכי הנשימה העליונות ואפילו לחסימה משמעותית עד למצב של חנק שלא נין לטפל בו ללא התערבות צוות ALS. הטיפול הראשוני כולל הושבה והרגעה, הערכה וזיהוי המצב, מתן חמצן והזעקת צוות ALS.
היפוטרמיה
נערים רבים ולעתים גם ילדים צורכים אלכוהול ומשתכרים – בחלק מהמקרים זה קורה בחוף הים, בחצר. שינה עמוקה ועוד תחת השפעת האלכוהול מאפשרת לחום הגוף שלהם לרדת בצורה משמעותית בעיקר כאשר מדובר בשעת לילה מאוחרת שמזג האוויר קר בצורה משמעותית. הסימנים יכולים לכלול: רעידות משמעותיות שלעתים נראים כמו פרכוס, ירידה בהכרה, ירידה בדופק ובנשימה, ניתן להתרשם גם מכחלון פריפרי בקצוות האצבעות והשפתיים. הטיפול כולל הפשטה וייבוש הנפגע – וחימום בהדרגה, ניתן לסייע בשתיית משקה חם. אין לאפשר לנפגע לשתות משקאות המכילים קפאין, לעשן או לצרוך אלכוהול.
עלפון
מסיבות שונות ובמצבים שונים במירון אנחנו נתקלים באחת הקריאות הכי נפוצות "עלפון" או "לאחר עלפון" שמתארת מצב של אדם שהתמוטט ואולי גם איבד הכרה לרגעים ספורים, זה יכול להיגרם ממגוון סיבות: החל מהתייבשות וחוסר בשתייה. יכול להיות בגלל דחס של אנשים ולחלץ והמולה ויכול להיות גם מכאב חד מגורמים שונים – בכל אופן הטיפול הראשוני זהה וכולל השכבה של המטופל על הרצפה, פתיחת נתיב אוויר והגבהת הרגלים מעט. חשוב לזכור שאין לשפוך מים על הנפגע, אין להכות או לסתור, ויש לוודא שאכן המטופל אכן מראה סימני התאוששות והתעוררות. במידה והחולה לא מתעורר תוך מס' דקות יש לחשוד ולברר גורמים אחרים לאיבוד ההכרה (תוך שמירה על נתיב אוויר כל הזמן) כמו נפילת סוכר, אירוע מוחי, לאחר פרכוס, הרעלה, מינון ייתר של סמים אופייטים.
התייבשות
שעות על שעות שילדים ונערים אוספים עצים למדורה, או מבוגרים שעומדים בתור לאוטובוס העולה למירון ובמשך שעות רבות (ואלי גם בשעות הכי חמות) לא שתו מספיק ולא שתו מים עד למצב של התייבשות: סימני ההתייבשות כוללים חולשה כללית, סחרחורות, עור סמוק מעט בהתחלה, כאבי ראש, חוסר שיווי משקל ועוד – הזיהוי המרכזי מתבצע באמצעות סיפור מקרה ובאמצעות הערכת תפוקת השתן של הנפגע – הטיפול מתחלק בין אדם שעוד יכול לשתות ועוד לא התחילו הבחילות שאז עוד ניתן לתת לו לאט לאט כמויות מים קטנות ולראות שהוא אכן מצליח לספוג אותם בצורה טובה ולא מפתח בחילות. לעומת זאת בנפגעים קשים הם כבר לא מסוגלים לשתות בצורה יעילה ולכן במידה ולחץ הדם שלהם ירוד יש לספק להם נוזלים ישירות לתוך הווריד – מתוך מטרה לשמור על ערכי לחץ דם של 90 ממ"כ. אחד הסימנים המשמעותיים שהחולה אכן סופג את הנוזלים ושהוא אכן במגמת שיפור זה שהמטופל מתחיל לתת שתן.
חבלות שונות
בל"ג ניתן להיתקל במגוון רחב של חבלות קלות הקשורות בדוחס האנשים, בהקמת המדורה ובסחיבת העצים, חשוב לשים לב לבטיחות האישית שלנו כשאנחנו מגיעים לטפל, ולארגן את סביבת העבודה שלנו ע"י הרחקת הסובבים ויצירת אווירה רגועה ושקטה עד כמה שאפשר – סביבת עבודה רגועה ושקטה יסייעו לנו לתת טיפול טוב ורגוע יותר בנוסף שיקול הדעת שלנו יהיה הרבה יותר רגוע וטוב כאשר סביבת העבודה שלנו רגועה מסודרת ומאורגנת עד כמה שניתן. עקרונות הטיפול (מלבד הבטיחות האישית, ובטיחות המטופל ובכלל זה עצירת שט"ד) כוללות שטיפה של אזור הפציעה במים וסבון, חיטוי וכיסוי בעזרת גזה. ברמה הארגונית אין להשתמש ביוד או פולידין כחלק מהנחיות משרד הבריאות. במקרים של חתכים עמוקים בעיקר בפנים ובידיים יש להמליץ לנפגע להגיע להערכה רפואית מסודרת במקום שיכול לבצע תפירה / הדבקה על מנת למנוע זיהום חמור יותר, דלקת, או צלקת (בעיקר בפנים, בעיקר בילדים). בכל מקרה שלא ברור לנו האם להסתפק ב"עזרה ראשונה" או שיש צורך בתפירה / הדבקה יש להמליץ על פינוי והמשך הטיפול במרכז רפואי שידע לטפל בעניין.
שברים
פגיעות נוספות שאופייניות באירועים מסוג זה אלו הפגיעות האורתופדיות שלנו ככוננים בשטח לא ניתן לזהות את ההבדלים בין שבר / נקע / פריקה / מתיחה / ועוד ולכן הטיפול בכול הפגיעות הללו מתבסס על אותם עקרונות – שזה הרגעה, קיבוע האיבר הפגוע בתנוחה שמצאנו, לא לנסות להזיז או לשחזר, במידה והקיבוע מכאיב יותר – להסיר אותו. ניתן להיעזר בסד החדש לקיבוע שחולק ע"י אגף רפואה.
"כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק"
קיץ בריא ובטוח
אגף רפואה – איחוד הצלה
מפת איחוד הצלה מירון
