עמדתי על שפת הבריכה. מתחת למים, על הקרקעית, שכב ילד בן 3 וחצי ולא זז. נראה שהוא היה שם כמה דקות. נכנסתי למים הקפואים והוצאתי אותו לשפת הבריכה. הוא היה ללא דופק וללא נשימה. ידעתי החייאה בסיסית והתחלתי בעיסויים והנשמות. ההורים שחיפשו את הילד כמה דקות הגיעו במהירות והתחילו לצעוק. כולם היו בטוחים שהפעוט שנעלם באמצע מסיבת יום ההולדת בקיבוץ לא יתעורר עוד.
אני לא יודעת איזה כוח השאיר אותי בפוקוס. פעלתי בקור רוח, פשוט עשיתי את מה שלמדתי בקורס עזרה ראשונה מקוצר. לבד, במשך כמה דקות, כשכולם קפואים מפחד סביבי, עשיתי החייאה על הילד הקטן. פשוט החלטתי שאעשה הכל כדי שהוא יחיה. כשהאמבולנס הגיע למקום, כבר הצלחתי להחזיר לו דופק ונשימה. הוא פונה לבית חולים, שכב שם שלושה ימים מחוסר הכרה ואז התעורר. חשתי סיפוק בלתי נגמר. הצלתי חיים של ילד. עזרתי להחזיר אותו להורים שלו.
אחרי כמה שבועות שוב החייאה. הפעם אישה בת 70 שקיבלה אירוע לבבי בבריכה (אחרת) שם עבדתי כהידרותרפיסטית. גם אז מצאתי את הכוחות לשמור על קור רוח ולפעול "על פי הפרוטקול". גם בפעם הזאת הצלחתי להציל חיים. ואז הבנתי שאני טובה בזה. אני יודעת להיכנס למוד אחר, מאופקת, בלי טיפת לחץ. הבנתי שאני רוצה להמשיך להציל חיים. ללמוד עוד. החלטתי להצטרף לקורס חובשים של איחוד הצלה. מאז אני מתנדבת בארגון. יצאתי לעוד מאות מקרים רפואיים. המשכתי בהכשרות והיום אני חובשת בכירה.
קוראים לי שרון פלד, אני בת 50, נשואה + 3, מתגוררת במצפה רמון ומנהלת חווה חקלאית תיירותית בשם "משכית". אני מתנדבת כחובשת בכירה בסניף נגב של איחוד הצלה בצוות הר הנגב. אני מספרת את הסיפור שלי כדי שעוד אנשים שמרגישים כמוני, אלו שיודעים לתפוס את עצמם ברגעים הכי חשובים, יצטרפו אלינו לאיחוד הצלה ויעזרו בהצלת חיים. למתנדבים ללא הכשרה רפואית יערך קורס חובשים ייעודי. אתם יכולים לפנות אלינו ולהרשם לקורס.
