בדיוק קיבלתי את ההודעה הזו שחממה לי את הלב, מאדם בשם שלמה פרידמן שהודה לי על כך שהצלתי את נכדו נתנאל בן 9 חודשים.
שלמה סיפר שהם בטיול עם כל המשפחה באחד מאתרי הנופש הגדולים ברמת הגולן.
הם טיילו עם התינוק וכשהפסיקו לאכול הם האכילו אותו בננה ופתאום הוא הכחיל והפסיק לנשום.
האמא צעקה לעזרה "התינוק שלי מת". נתנאל כבר לא נשם.
במקרה אחד המתנדבים שלנו נשאר עוד כמה דקות במקום העבודה שלו בשמורה ושמע את הצעקות.
הוא רץ לכיוונם במהירות והגיע תוך פחות מ- 90 שניות מיד ביצע את תמרון היימליך על התינוק והצליח להוציא את הבננה והתינוק חזר לנשום שוב.
כל זה קרה בזמן שמישהו אחר במשפחה היה עדיין בטלפון עם 1221. לאחר שהתינוק כבר ניצל הגיעו עוד מתנדבים למקום. לאחר מכן הם העבירו את התינוק לבית החולים ואנחנו ברגעים אלו משוחררים
לזה אני מתכוון כשאני אומר שהגעה לזירה בתוך 90 השניות הראשונות היא מכריעה בהצלת חיים. זה באמת מדהים שאפילו באזור כל כך מבודד, יש לנו אנשים שמתנדבים לצוות איחוד הצלה. לא חשבתי שהסיפור הזה יכול להיות יותר אמוציונלי עד שהתקשרתי והודיתי למתנדב. שמו של המתנדב הוא רפו בכריה והוא מתנדב דרוזי שגר ברמת הגולן עם משפחתו. הוא בכה לי בטלפון כי קרה לו מקרה דומה בו הוא לא הצליח להציל את חיי הילד.
וכשיצאה הקריאה הזו הוא חזר לעצמו בראש שוב ושוב שהוא לא ייתן לזה לקרות שוב.
למרבה המזל, הפעם זה הסתדר וחיי התינוק ניצלו. הוא אמר לי בטלפון כמה הוא גאה להיות מתנדב בצוות איחוד הצלה.
זה התמצית של להיות במקום הנכון בזמן הנכון. וזמן תגובה מהיר שיכול ממש להיות ההבדל בין חיים ומוות.
בזכות המקצועיות והמהירות של המתנדב האמיץ הזה, נתנאל חי היום ובבית עם משפחתו.
