תוחלת החיים בעולם הולכת וגדלה, הרפואה המודרנית והטיפולים הרפואיים הקיימים כיום מעניקים לכולנו חיים ארוכים יותר. פרויקט "תן כבוד" של "איחוד הצלה" מנסה להעניק לאותם אנשים בחברה הישראלית החיים חיים ארוכים יותר, חיים איכותיים ובריאים יותר!
תן כבוד – בכבוד!
התפתחות הרפואה והטכנולוגיה בעשורים האחרונים הובילה לשינוי במשך ובחומרת המחלות. מחלות שהיו בעבר קצרות והסתיימו במוות מהיר, הפכו לכרוניות וארוכות יותר הכרוכות בטיפולים ארוכי טווח. לדוגמא: 50% מהחולים אשר מאובחנים כחולי סרטן, יחיו בממוצע יותר מ-5 שנים מרגע האבחון.
פרויקט "תן כבוד" הוא מיזם של איחוד הצלה במסגרתו מתנדב איחוד הצלה, פרמדיק או חובש, מגיע לביתו של קשיש ערירי ועוקב אחר מצב בריאותו. המתנדב מגיע לפחות אחת לשבוע, לוקח לקשיש מדדים (לחץ דם, סוכר, סטורציה ועוד). אם המתנדב מזהה מדדים לא תקינים הוא יוצר קשר עם רופא המשפחה, מעדכן אותו ודואג להפנות את הקשיש להמשך טיפול במרפאה או לחילופין לטיפול בבית החולים. רבים מהקשישים בפרויקט הינם ניצולי שואה. בין חלק מהמתנדבים והקשישים התפתחו קשרים חבריים וחלקם מרגישים ממש כמו משפחה.
סלי מזון
איחוד הצלה עושה הכל על מנת לשמח את האוכלוסיות החלשות.
פרויקט "תן כבוד" של "איחוד הצלה" מנסה להעניק לאותם אנשים החלשים בחברה הישראלית חיים איכותיים ובריאים יותר! תן כבוד – בכבוד!
בשנים האחרונות נוקט הממסד הרפואי במגמה של קיצוץ בעלויות שירותי הבריאות, המתבטאת בקיצור משך האשפוז בבתי-חולים והעברת הטיפול בחולים למרפאות החוץ ולמערך הרפואה הקהילתי. למעשה מסתמך הממסד הרפואי על בני משפחת החולים שיקבלו על עצמם את משימות הטיפול בבני משפחתם החולים. המצב שנוצר הטה את הדרישה ממתן טיפול מקצועי פורמאלי ע"י רופאים ואחיות למתן טיפול בלתי פורמאלי על-ידי בני המשפחה אשר במרבית המקרים מעניקים את הטיפול בביתם.
בממוצע מדינת ישראל חיים כ- 882,800 קשישים (מעל גיל 65), ומתוכם 25% חיים לבדם.
חלק מהקשישים החיים לבדם הינם עריריים, חולים כרוניים, בעלי נכויות ו/או קושי תפקודי כזה או אחר, אשר הטיפול בהם הינו מורכב ומצריך מעקב, בקרה והדרכה של הרופא המטפל.
פרויקט "תן כבוד" של "איחוד הצלה" "הראל ביטוח ופיננסים" ו"מחוייבות אישית" בא לתת מענה רפואי רציף במטרה לשמר ולשפר את מצב בריאותם של קשישים אלה.
"תן כבוד" מופעל ע"י מתנדבים בעלי הכשרה רפואית המבקרים בבתי הקשישים ובודקים להם מדדים רפואיים בסיסיים, מדדים אלו מועברים למאגר נתונים ונמצאים תחת מעקב יום יומי ע"י גורם רפואי, אשר במידת הצורך דואג להפנות את הקשיש להמשך טיפול במרפאה או לחילופין יוצר קשר עם רופא המשפחה של הקשיש. במקרים רפואיים ובהתאם לשיקול דעתו של הרופא האחראי על הפרויקט, מפונה הקשיש לחדר מיון.
המפגש הראשון מתבצע בין המתנדב לקשיש יחד עם איש רפואה בכיר לבנית תיק נתונים רפואיים, המוזנים לתוכנת מחשב. בכל מפגש המתנדב ממלא דו"ח רפואי המוזן לתוכנה אשר במקרה של חריגה במדדים מתקבל התראה הנשלחת לתיבת הדואר האלקטרוני של מנהל הפרויקט ואל המנהל הרפואי, כאשר כל חריגה נבדקת אל מול המתנדב עצמו בהתחשב במצב הקשיש ובשאר הנתונים אותם ראה המתנדב בביתו של הקשיש. ובמידה וקיימת נסיגה בבריאותו של הקשיש יפנו את הקשיש לקבלת טיפול ויעדכנו את קרובי משפחתו.
אין ספק כי לעיתים עצם הביקור התכוף אצל הקשיש משפר את מצב רוחו, התחושה של הבדידות יוצרת מועקה בפני עצמה, אך המעקב המתמיד אחר מצב בריאותו של הקשיש מאפשרת להיות עם הצבע על הדופק ובקרה הנוכחי המשמעות של ה"אצבע על הדופק" מקבלת משנה חשיבות. ההידרדרות במצב בריאותו של הקשיש איננה מגיעה בדרך כלל בבת אחת, הזיהוי המוקדם והטיפול המוקדם יכולים לשנות את מצב בריאותו ולאפשר לו לקבל את הטיפול עוד בטרם מצבו הבריאותי של הקשיש מידרדר.
נתונים:
- בשנים אלו חיים בישראל 882,800 קשישים (65+), המהווים 11% מכלל האוכלוסייה (ע"פ נתוני הלמ"ס).
- 28% מתוכם ניצולי שואה.
- כ- 185,500 קשישים גרים לבדם (25%).
- אוכלוסיית בני 65+ גדלה מידי שנה בכ-7,400 נפש בממוצע.
- תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, יחד עם יפן, אוסטרליה ושוודיה.
- מספר הקשישים המוגבלים נאמד בכ-24% מאוכלוסיית הזקנים.
- מתוכם, כ-22% זקוקים לעזרת הזולת בניידות מחוץ לבית.
