ראשי > מה קוצבי לב עושים?

מה קוצבי לב עושים?

קוצבי לב

המערכת החשמלית של הלב

הלב הוא איבר עצמאי: הוא יוזם את פעולתו ומתאים את מהירות פעולתו לצורכי הגוף (הדופק במנוחה נע בדרך כלל בין 60 ל־100 פעימות בדקה, ובזמן פעילות גופנית הוא עשוי להאיץ בהתאם לדרגת המאמץ). המערכת החשמלית היא שמעבירה לתאים של שריר הלב את ההוראה מתי להתכווץ.

הקוצב הטבעי הראשי נקרא קוצב הסינוס (SA NODE), הממוקם בעלייה הימנית של הלב, הוא שיוזם את פעולת הלב. בשלב הראשון מתפשטים האותות החשמליים מהקוצב הטבעי לעליות וגורמים להם להתכווץ וכך למלא את חדרי הלב בדם. בשלב השני מעוכב האות החשמלי לזמן קצר בקוצב המשני (AV NODE) ולאחר מכן מועבר האות למערכת ההולכה החשמלית של החדרים, ואז מתכווצים החדרים ומזרימים דם לגוף.

הפרעות בקצב הלב :

תקלה עלולה להתרחש בקוצב הטבעי (היוזם את ההוראה) או בקוצב המשני (המעביר את ההוראה). בשני המקרים התוצאה דומה: אל החדרים לא מגיעות הוראות נכונות – מה שגורם לדופק איטי מדי, ברדיקרדיה (bradycardia) .

ייתכן דופק איטי באופן קבוע; הדבר מתבטא בדרך כלל בחולשה ובקושי לעשות מאמץ גופני.
ייתכן דופק איטי באופן זמני, כך שבמרבית הזמן הדופק תקין, אבל ישנם אירועים שבהם הדופק יורד באופן פתאומי או אפילו מפסיק למשך כמה שניות. הדבר מתבטא בסחרחורת ואפילו בהתעלפות.

אצל אנשים מסוימים ישנה בעיה הפוכה: הופעה פתאומית של דופק מהיר, לא תקין. במרבית המקרים מדובר בהפרעת קצב עליתיות מסוג פרפור פרוזדורים/עליות (Atrial Fibrillation) או Psvt. במיעוט המקרים – בעיקר אצל מי שסובלים ממחלת לב קשה – מדובר בהפרעת קצב שמקורה בחדרי הלב (Ventricular Tachycardia / Ventricular Fibrillation) אז נוטה הדופק להיות מהיר מאוד (לעיתים יותר מ־200 פעימות בדקה), הפרעת הקצב הזאת עלולה לבוא לידי ביטוי בדום לב ובמוות.

קוצב לב הינו מכשיר קטן ומתכתי האטום בעטיפה מפלסטיק (קופסת קוצב לב), אשר מכיל סוללה ומעגלים חשמליים.

קוצב לב מלאכותי יוצר גירוי חשמלי שמטרתו כיווץ העליות או החדרים בקצב מספק. גירוי מלאכותי שכזה נדרש במקרים שבהם מערכת ההולכה החשמלית הטבעית או המערכת הפאראסימפאטית של הלב – נפגעה. פגיעות אלו גורמות לעיכובים בהולכה החשמלית, עיכובים שמונעים התכווצות סדירה/תקינה של הלב. כאשר התכווצות הלב אינה סדירה עלול החולה לחוש חולשה, סחרחורת ואף אובדן הכרה.

המכשיר יכול להיות מחובר ללב המטופל באמצעות חוט אחד או יותר המכונה אלקטרודה.

האלקטרודות עוברות דרך כלי דם אל הלב וקופסת קוצב הלב מושתלת לרוב מתחת לעור בחלקו העליון של החזה, ליד עצם הבריח.

קוצב הלב מסוגל לנטר את פעילות הלב של המטופל ולהפיק אותות חשמליים המסוגלים לתקן קצב לב חריג.

קוצבי לב משמשים לרוב כטיפול בקצב לב מואט (ברדיקרדיה), אך הם גם משמשים לטיפול בהפרעות קצב מואץ שמקורן בחלליו העליונים של הלב (הפרוזדורים/עליות).

סוגים של קוצבי לב:

קוצב לב (Pacemaker) הינו מכשיר המוחדר מתחת לעור ומחובר באמצעות אלקטרודות ללב (מספר האלקטרודות נקבע על פי סוג הפרעת הקצב). מטרתו של הקוצב לטפל במטופלים עם קצב לב איטי, בשל הפרעות הנובעות מבעיות בקוצב הראשי (SA node) או במערכת ההולכה החשמלית. אורך חיי הסוללה של המכשיר מגיע ל- 7-8 שנים בתלות בסוג הקוצב והשימוש שנעשה בו. כאשר מגיע הזמן מחליפים את הקוצב ומחברים למעשה מכשיר חדש לאלקטרודות הקיימות.

דפיברילטור (Defibrillator) הינו מכשיר המושתל מתחת לעור ומחובר ללב באמצעות 1-3 אלקטרודות. בנוסף להיותו בעל יכולות קיצוב, הוא מזהה הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים, ובשעת הצורך מתוכנת לתת שוק חשמלי במטרה להשיב את קצב הלב לסדרו. הדפיברילטור מושתל באנשים עם סיכון גבוה למוות פתאומי עקב הפרעת קצב חדרית בהם תפקוד הלב ירוד (מניעה ראשונית), או במטופלים שעברו מוות פתאומי או חוו הפרעת קצב מסכנת חיים (מניעה שניונית).

כלומר, בניגוד לAED שלכם (automated external defibrillator – כלומר דפיברילטור חיצוני אוטומטי) מושתל לאנשים הללו ICD ( Implantable Cardioverter Defibrillator). לאחר השתלת קוצב המטופל לא אמור להרגיש את הפעילות שלו. לעומתו בדפיברילטור מושתל כן ירגיש המטופל כאשר ישחרר המכשיר שוק חשמלי.

ניפוץ מיתוסים בנוגע לקוצבים:

מגנטים כן מפריעים לפעילות הקוצב
אין בעיה לעבור בשער בטחון בכניסה לקניון וכו, אך לא להשאר יותר מידי זמן ליד גלאי המתכות
מותר לטוס לחו"ל לאחר השתלת קוצב -יש להראות תעודה בכניסה לשדה תעופה לצוות הביטחון
ניתן להשתמש בטלפון נייד ללא חשש
ציוד במרפאות שיניים ובתי חולים לא מפריע לקוצב – רק לעדכן את הצוות כי זה יתן תוצאות אחרות במוניטור/אקג
חלק מהקוצבים מותאמים לשימוש של MRI

מה זה אומר לגבינו המטפלים?

ראשית אם הגעתם לחולה שאינו חש בטוב ואתם מבחינים בבליטה בבית החזה בעת הטיפול, קחו לתשומת לבכם שיכול להיות שמדובר בחולה קרדיאלי. אם הקריאה אינה על רקע בעיה קרדיאלית (לדומא: הכין סלט ונחתך מהסכין) סוגית הקוצב פחות רלוונטית אבל ידוע לנו חלק מהרקע של המטופל. לעומת זאת, אם הסימנים והתסמינים מצביעים על בעיה קרדיאלית, ייתכן שהקוצב אינו עובד, או עובד בצורה לא תקינה והוא המקור לבעיה (עם זאת לא תמיד..).

אין חשש לגעת בחולה, גם אם הקוצב עובד, אתם לא תרגישו את זה. ואם הוא מושתל דפיברילטור ונגענו בו בטיפול או במהלך החייאה? כל מה שתרגישו יהיה עקצוץ קטן, קל וחלש, ולעיתים לא תרגישו כלום בגלל הבידוד שיוצרות הכפפות. הקיצוב קורה בתוך ליבו של המטופל, ע"י אלקטרודות קטנות מאוד ודקות.

מה קורה בזמן החייאה?

במידה ואדם הגיע למצב של החייאה, הקוצב ככל הנראה לא עובד בצורה תקינה.

ולכן אנחנו נחבר AED, אך נמקם את האלקטרודה במרחק של כ-5 ס"מ מהקוצב (כלומר לא להדביק ישר עליו את המדבקות)

אין חשש ממתן שוק לחולה מושתל קוצב.

לעיתים, תקבלו קריאה למחוסר הכרה. בשל קצב של VF (פרפור חדרים) האדם יאבד הכרה, הדפיברילטור המושתל יתן לו שוק חשמלי, והוא יתעורר לאט לאט. מטופלים אלו לא זוכרים שקבלו שוק.