פענוח בדיקות דם – מילון קצר שיעזור לנו לפענח את בדיקות הדם
ספירת דם
Complete Blood Count, CBC, ס"ד, ספירה
אחת משתי הבדיקות העיקריות המבוצעות במרפאות, בחדרי המיון ובעת אשפוזים במחלקות.
הבדיקה מעניקה מידע על זיהומים ועל דלקות, על מצבים של חסר דם (אנמיה) ועל הפרעות המטולוגיות שונות.
אין כל צורך בהכנה מיוחדת לבדיקה, והתוצאות מתקבלות לרוב בתוך כשעה (אם אתם בבית-חולים) או בתוך כיממה (אם נבדקתם בקופת-חולים).
WBC
הכדוריות הלבנות הן אחד המרכיבים העיקריים במלחמה בחיידקים, בנגיפים ובפולשים אחרים.
כמו כן הן נלחמות בתאים סרטניים. קיימים כמה תת-סוגים של כדוריות דם לבנות.
כאשר יש בדם עלייה חריגה של כדוריות דם לבנות, מצביע הדבר לרוב על קיומו של זיהום.
ערכים תקינים: 4,300-10,800.
ערכים גבוהים: נקראים 'לויקוציטוזיס' ומצביעים לרוב על קיומו של זיהום.
ערכים נמוכים: נקראים 'לויקופניה' ומצביעים על כשל של מערכת החיסון ובמקרים נדירים על לוקמיה (סרטן דם).
RBC
כדוריות הדם האדומות אחראיות על קשירת חמצן מהריאות, על הובלתו לרקמות הגוף, על קליטת פחמן דו-חמצני מתאי הגוף השונים ועל פליטתו בחזרה לריאות.
ערכים תקינים: 4.5 – 5.3.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על הפרעה במערכת ייצור הדם. רמות גבוהות של אריתרוציטים נצפו גם אצל מעשנים ואצל חולים במחלות ריאות.
ערכים נמוכים: עלולים להצביע על אנמיה או על דימומים קשים.
HCT
נקרא גם המטוקריט
מה זה: נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.
ערכים תקינים: גברים – 37%-54%, נשים – 33%-47%.
ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.
MCV – Corpuscular Volume Mean
מה זה: הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.
ערכים תקינים: 78 – 93.
ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרוב בשל מחסור בברזל.
ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין 12 B או בחומצה פולית.
PLT
נקרא גם תרומבוציטים, טסיות
מה זה: טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם.
כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים.
בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.
ערכים תקינים: 150,000-450,000.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים.
ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.
Hb – המוגלובין
מה זה: המוגלובין הוא מרכיב בתוך הכדורית האדומה, אשר אחראי על קשירתם ועל שחרורם של חמצן ושל פחמן דו-חמצני.
ערכים תקינים: נשים – 12-16 מיליגרם לדציליטר; גברים – 12-18 מיליגרם לדציליטר.
ערכים נמוכים: מעידים על אנמיה. זו יכולה לנבוע מהפרעה המטולוגית, ממחסור בברזל, מדימומים ומסיבות נוספות.
דיפרנציאל – Differential
נקרא גם ספירה מבדלת, נוסחה מבדלת
מה זה: הבדיקה היא חלק מספירת הדם ומפרטת את הכמויות של תת-הסוגים של כדוריות הדם הלבנות.
על-פי הכמויות האלה של תאי הדם הלבנים השונים המפורטים בבדיקה ניתן לשער באיזה סוג זיהום מדובר.
הבדיקה הזאת גם עשוי להצביע על חשד לתהליך סרטני.
להלן יפורטו הסוגים השונים של תאי הדם הלבנים.
Neut – נויטרופיל
מה זה: תאי הדם הלבנים האחראים בעיקר על חיסול חיידקים.
ערכים תקינים: 28%-54% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: נקראים גם 'סטייה שמאלה' או נויטרופיליה ומעידים לרוב על זיהום חיידקי.
ערכים נמוכים: נקראים גם 'נויטרופניה' ומעידים על הפרעה ביצירת הדם, על נטייה לזיהומים מחיידקים ובמקרים נדירים – על תהליך סרטני.
LYMPH – לימפוציט
מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת נגיפים או חיידקים הנמצאים בגוף זמן ממושך.
ערכים תקינים: 36%-52% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים: נקראים גם 'לימפופניה' ומעידים על בעיה ביצירת תאי הדם. הבעיה יכולה להיות מולדת או לנבוע מתרופות או ממחלות הפוגעות במערכת החיסונית, דוגמת איידס.
ערכים גבוהים: נקראים גם 'לימפוציטוזיס' ועשויים להצביע על זיהום נגיפי, על זיהום חיידקי ממושך או על סרטן הלימפומה.
מונוציט – Monocyt
מה זה: תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים, נגיפים ופטריות.
ערכים תקינים: 2%-9% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים נמוכים: נקראים גם 'מונוציטופניה' ומופיעים בעת הפרעה בייצור תאי הדם או בעת תהליכים סרטניים. מחסור במונוציטים חושף את הגוף לזיהומים חיידקיים ואחרים.
ערכים גבוהים: נקראים גם 'מונוציטוזיס' ומופיעים לרוב בזיהומים שמחוללים חיידקים ומיקרואורגניזמים חד-תאיים. כמו כן הם מופיעים בתהליכים סרטניים. מונוציטים לא אופייניים, הקרויים גם אטיפיים, מופיעים במחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).
בזופיל – Basoph
מה זה: תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: 0%-1% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מעידים על נטייה לאלרגיה או על התקף אלרגי פעיל.
EOS
נקרא גם אאוזינופיל, Eosinophil
מה זה: תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים מסוימים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה.
ערכים תקינים: 1%-3% (מכלל תאי הדם הלבנים).
ערכים גבוהים: מעידים על אלרגיה חמורה.
כימיה של הדם
כאשר בודקים את הכימיה של הדם, בודקים למעשה את המרכיבים הכימיים בנוזל הדם (הפלזמה), שאותם מייצרים תאי הגוף.
הבדיקה חשובה כדי להעריך את חילוף החומרים בגוף, לאבחן מחלות שונות ולבחון את טיב הטיפול הניתן לחולה.
לרוב תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר צום של כ-8 שעות, שכן מאכלים שונים משנים את הרכבו הכימי של הדם ומעוותים את התוצאות.
להלן בדיקות הכימיה השכיחות:
Albumin – אלבומין
מה זה: זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה).
את האלבומין מייצר הכבד. האלבומין מעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים).
אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי – הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.
ערכים תקינים: 3.4-5.4 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).
ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס – הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.
אלקטרוליטים
כוללים, בין היתר, רמות של היסודות נתרן, אשלגן, כלור וסידן, הדרושים לפעילות תקינה של תאי הגוף.
נתרן ערכים תקינים: 136-145 מיליאקוויוולנט לליטר.
אשלגן – ערכים תקינים: 3.7-5.2 מיליאקוויוולנט לליטר.
כלור – ערכים תקינים: 98-106 מילימול לליטר.
סידן – ערכים תקינים: 8.5-10.9 מיליגרם לדציליטר.
פוספט – ערכים תקינים: 1-1.4 מילימול לליטר
BUN
נקרא גם Blood Urea Notrogen ובחלק מהמעבדות מופיע בשם אוריאה או Urea
מה זה: בדיקה המודדת את כמויות חנקן השתנן בדם, שהינו תוצר פירוק של חלבונים.
הבדיקה היא חלק מסדרת בדיקות לבחינת תפקוד הכליות, האחראיות בלעדית לפינוי החנקן מהגוף.
ערכים תקינים: 7-20 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים: עשויים להעיד על כשל לבבי (המפחית את זרימת הדם לכליות וכך פוגם בתפקודן), על צריכה מוגברת של חלבונים, על מחלות כליה, על איבוד דם או על הלם.
ערכים נמוכים: עשויים להעיד על מחלות כבד, על תזונה דלה בחלבונים או על שתיית יתר של נוזלים.
ESR
Erythrocytes Sedimentation Rate, שקיעת דם.
מה זה: בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה.
ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי.
במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני.
אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין.
לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.
ערכים תקינים: עד 20 מילימטרים בשעה.
ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר – על קיומו של תהליך סרטני.
תפקודי כבד
הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף. האיבר הייחודי הזה מסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם, מפרק אותם לצורות נוחות לגוף ומייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף.
מי שלקו בדלקות כבד, בצמקת הכבד (צירוזיס), בגידולים, בצהבת וכן מי שנחבלו, חולים כרוניים, חולים לפני ניתוח ומי שסובלים מחום ממושך ולא מוסבר – נשלחים לבדיקת תפקודי כבד.
הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.
ALP אלקליין פוספטאז
מה זה: אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים.
חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).
ALT
נקרא גם אלאנין טראנסאמינאז ,SGPT
מה זה: אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף.
מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם.
הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות.
האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.
AST
אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT
מה זה: הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר.
ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן הריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.
Bilirubin – בילירובין כללי
מה זה: בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין – המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות.
בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם.
יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם – אנמיה המו – ליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה – חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.
