• עכן חרטומים: נחש קטן, צבעו בהיר. מאפיין בולט הם ה”קרניים” שמעל עיניו. מתחפר בחול. נפוץ באזור החולות של דרום הנגב.

• עכן גדול: דומה לעכן חרטומים, אך גדול יותר. נפוץ בדרום הנגב ובמדבר יהודה.
• עכן קטן: שונה מהעכן הגדול, אורכו כ-40 ס”מ ונפוץ בעיקר בדרום הנגב וחצי האי סיני.
• שפיפון הנגב: נחש קטן, בהיר ומנוקד. בעל קשקשים בולטים מעל עיניו. נפוץ באזורים חוליים בדרום הנגב.
• צפע החרמון: גרסה קטנה יותר של הצפע המצוי. נפוץ רק באזור החרמון.
• פתן שחור: נחש דק וארוך בצבע שחור, בעל ראש עגלגל. נפוץ בעיקר בדרום הנגב ובערבה. ארסו מסוכן במיוחד.

2. 2. סוגי רעלנים בארס נחש והשפעתם:

ארס הנחש מורכב מחלבונים שונים המכונים רעלנים. הארס מוחדר לגוף, שם הוא מתפשט בעיקר דרך מערכת הלימפה ובהמשך עובר למחזור הדם. היכרות עם סוגי הרעלנים מסייעת בהבנת הסימנים והסימפטומים של ההכשה.

• רעלנים המולטים (Hematotoxins): פוגעים במערכת הקרישה של הדם. גורמים לדימומים פנימיים וחיצוניים, נפיחות מקומית חמורה, כאב, ושינוי צבע של העור. נמצאים בעיקר בארס של צפע ואפעה.
• רעלנים נוירוטוקסיים (Neurotoxins): פוגעים במערכת העצבים. גורמים לחולשת שרירים, שיתוק, הפרעות נשימה, הפרעות ראייה (טשטוש, ראייה כפולה), צניחת עפעפיים וקשיי בליעה. הארס של הפתן והשרף מכיל רעלנים אלו.
• רעלנים קרדיוטוקסיים (Cardiotoxins): פוגעים בשריר הלב. עלולים לגרום להפרעות קצב ופגיעה ישירה בשריר הלב. ארס של שרף עין גדי מכיל גם רעלן מסוג זה.
• רעלנים ציטוטוקסיים (Cytotoxins): פוגעים ברקמות הגוף. גורמים לנזק מקומי חמור לרקמות, כולל נפיחות, שלפוחיות, נמק וכאב עז.

3. 3. טיפול מיידי בהכשת נחש (BLS):

טיפול נכון ומיידי בנפגע בשטח הוא קריטי. מטרתנו העיקרית היא למנוע ספיגה מואצת של הארס והעברתו המהירה לבית החולים.

• שמרו על קור רוח: הרגיעו את הנפגע והסבירו לו את הפעולות שאתם עומדים לבצע. מתח וחרדה מאיצים את קצב הלב ואת פיזור הארס.
• הרחקה ממקום ההכשה: הרחיקו את הנפגע מהאזור המסוכן כדי למנוע הכשה נוספת. לרוב, הנחש נשאר בקרבת מקום עם רזרבות של ארס. אין לרדוף אחר הנחש ולנסות לתפוס אותו – אפשר לצלם ולהעביר לצוות שמגיע לפנות.
• הזעיקו עזרה רפואית: ציינו שמדובר בחשד להכשת נחש.
• קיבוע הגפה: קבעו את הגפה המוכשת באמצעות מקבע ייעודי. הקיבוע מפחית את התנועה, מעכב את פיזור הארס ומקל על הכאב.
• הסרת פריטים: הסירו טבעות, שעונים, צמידים או כל פריט אחר שעלול ללחוץ על הגפה במקרה של נפיחות.
• סמן את הנפיחות: סמנו בטוש את גבולות הנפיחות כדי שניתן יהיה לעקוב אחר התפשטותה.
• הגעה מהירה לבית החולים: יש לפנות את הנפגע לבית החולים במהירות האפשרית. בבית החולים יקבל הנפגע את הטיפול המכריע, כולל מתן אנטי-ארס במידת הצורך.
• תעדו את הטיפול, חשוב לציין אם הוסרו תכשיטים / שעונים ולמי נמסרו.

מה אסור לעשות?

• אסור למצוץ את הארס: פעולה זו אינה יעילה ועלולה לגרום לזיהום בפצע.
• אסור לחתוך את הפצע: חיתוך הפצע אינו עוזר ועלול לגרום לנזק נוסף.
• אסור להניח חוסם עורקים: חוסם עורקים גורם לנזק קשה לרקמות ועלול להוביל לקטיעה.
• אסור לקרר את האזור המוכש: קירור אינו מונע את התפשטות הארס, ועלול לגרום לנזק לרקמות.
• אין לנסות לתפוס את הנחש: סכנה לפגיעה נוספת. לכידת נחש תבוצע על ידי לוכד נחשים בעל רישיון בלבד.

4. 4. טיפול מתקדם בהכשת נחש (ALS):

בשלב זה עיקר הטיפול מתמקד במתן סיוע לצוות ניידת טיפול נמרץ והכנת הנפגע לפינוי בטוח לבית החולים.

• ניטור הנפגע: יש להמשיך לנטר את הנפגע באופן רציף, בדגש על מצב הכרה, נשימה ודופק. במקרה של הידרדרות, יש לבצע פעולות החייאה על פי הפרוטוקול.
• זיהוי תגובה אלרגית (אנפילקסיס): במקרים נדירים, הכשה עלולה לגרום לתגובה אנפילקטית חמורה. יש לחפש אחר סימנים כמו פריחה, קשיי נשימה, נפיחות בלשון / שפתיים וצניחת לחץ דם. במקרה של חשד, יש לפעול על-פי פרוטוקול אנפילקסיס.
• תמיכה נשימתית: יש לתת חמצן לנפגע אם הוא סובל מקשיי נשימה או מצבו הכללי ירוד ובמידת הצורך, עבור לפרוטוקול הפסקת נשימה מאיימת.
• טיפול בכאב: בהתאם ליכולות הטיפול.
• הכנה לפינוי: יש להמשיך את קיבוע הגפה המוכשת, ולדאוג שהנפגע נמצא במצב נוח ובטוח לפינוי.
• תיעוד: יש לתעד את מצבו של הנפגע והטיפול שבוצע.