עצירת דימום באמצעות קטטר פולי Foley catheter tamponade – מידע מקצועי לALS

התיעוד הראשון של שימוש בקטטר פולי ליצירה של טמפונדה ועצירת דימום, פורסם ב,1906 בתיאור עצירת דמם מפצע ירי בכבד,1 וכן בהמשך בניתוחים שונים, כולל השארה קבועה של בלונית בגוף המטופל.2 במשך השנים נעשה שימוש בטמפונדת-בלון במתאר בית החולים במקרים של פציעות צוואר,3,4 דימום מהרחם5 ובאגן6,7 עם תוצאות טובות. בדימומי וושט נעשה כבר מעל ל50 שנה שימוש ב Sengstaken-Blakemore ,tube עם תוצאות טובות, בבחירת חולים נכונה.8 בשלב מאוחר יותר, החל שימוש במתאר טרום בית חולים, לפציעות טראומה, ובעיקר לצוואר, אגן, ואזורי מעבר, שבהם לא ניתן להשתמש בחוסם עורקים.

מספר סקירות ספרות, על פי רוב על מספרים מצומצמים של חולים, מראות תוצאות טובות, ויש המלצה על שימוש בכלי.9 אמנם הנתונים, מטבעם במתארים כאלו, אינן ברמה מחקרית גבוהה, אך ישנו רושם כי בפגיעות צוואר10 היעילות גבוהה בפציעות שלא ניתן לעצור בדרך אחרת. סקירה נוספת, מציגה הצלחה גם בשימוש בפגיעות גו ,(Torso) כולל במקרים בהם הפגיעה היתה לבבית,11 ואף בעצירת דימום תוך כבדי.12 יתר על כן, נראה כי על אף שמדובר בגשר עד לטיפול דפיניטיבי, יש נתונים על הצלחה גם במקרים בהם הקטטר שימש לעצירת הדימום במשך שעות עד ימים!13

במתאר הצבאי, השימוש הראשון בצה"ל היה ככל הנראה במלחמת לבנון השניה, לפציעה באזור מעבר בגפה העליונה. פרסומים על שימוש במתאר צבאי קיימים לא מעט, ואף על כלב טרייר אחד.14 סדרה אחת של מעל 70 מטופלים, הראתה מובהקות סטטיסטית בהצלחה בעצירת הדימומים, לעומת שימוש בלחץ ישיר.15

כמה מילים על הטכניקה:

 פציעות המתאימות לשימוש בקטטר, הן בעיקר באזורים אשר לא ניתן לעצור בלחץ ישיר (תמיד עדיף,) או בעזרת חסם עורקים. המיקום מתאפיין כאמור בצוואר ובאזורי מעבר, ולעיתים גם באגן ובגו. לעיתים קרובות מדובר בפציעות עם חסר רקמה. ניתן להשתמש גם בפציעות כגון נתיבי קליע, המאופיינות במסלול ארוך וצר, אשר פחות מתאימות ל.packing

במקרים אלו, ניתן להכניס קטטר פולי לתוך נתיב הפציעה או אזור חסר הרקמה, עד אשר הבלונית נמצאת באזור בו נרצה להפעיל לחץ (בד"כ עמוק ככל שניתן, אפשר להעריך עומק בהכנסת אצבע.) יש לנפח את הבלונית בעזרת נוזל (סליין בד"כ,) עד למילוי החסר ועצירת הדימום, או עד ל30-60 מ"ל (כתלות בקטטר, קטטר 18fr 30-40 מ"ל.) במידה ויש צורך, ניתן להכניס קטטר נוסף ולנפח גם אותו. לאחר השלמת פעולה זו, מומלץ לקשור את קצה הקטטר ולחבוש את האזור, תוך שימת לב לכך שלא יוותר חלק מהקטטר בחוץ, על מנת להמנע משליפה שלו. אין לחתוך/לגזור את הקטטר.

לסיכום, על אף שמדובר בפרוצדורה שאיניה בשימוש נרחב, נראה כי בדימומים שאינם ניתנים לעצירה באמצעי אחר, יצירת טמפונדה בעזרת קטטר פולי היא כלי שימושי ומציל חיים, תוך שימוש בכלי לא יקר, נפוץ, ופשוט לשימוש.

https://www.youtube.com/watch?v=BpqRlhhrkUM :הפרוצדורה של הדגמה סרטון מצורף

מצורף סרטון ממאמר בנושא. באותו המקור ישנו מאמר קצר המתייחס גם לשימוש בכלי במאורעות ה7.10 והשימוש שנעשה בצה"ל בכלי זה.16 מומלץ לצפות.

ד"ר יוסף דניאל שקרג'י

כונן ALS ממרחב ירושלים

*הכותב אינו מתיימר להיות מומחה בתחום או בפרוצדורה. משוב ותגובות יתקבלו בברכה.

1. Schroeder The progress of liver hemostasis—reports of cases (resection, sutures, etc). Surg Gynecol Obstet 2. Published online 1906:52-61.
2. Feliciano D V., Burch JM, Mattox KL, Bitondo CG, Fields G. Balloon catheter tamponade in cardiovascular wounds. The American Journal of Surgery. 1990;160(6):583-587. doi:10.1016/S0002- 9610(05)80750-0
3. Navsaria P, Thoma M, Nicol A. Foley Catheter Balloon Tamponade for Life‐threatening Hemorrhage in Penetrating Neck Trauma. World J Surg. 2006;30(7):1265-1268. doi:10.1007/s00268-005-0538-3
4. Beysard N, Pasquier M, Zingg T, Carron PN, Darioli The use of Foley catheter tamponade for bleeding control in penetrating injuries. Scand J Trauma Resusc Emerg Med. 2021;29(1):165. doi:10.1186/s13049-021-00975-2
5. Atilgan R, Aslan K, Can B, Sapmaz E. Successful management of pelvic bleeding after caesarean hysterectomy by means of Foley catheter-condom balloon Case Reports. 2014;2014(may14 1):bcr2014204770-bcr2014204770. doi:10.1136/bcr-2014-204770
6. Aungst M, Wagner Foley balloon to tamponade bleeding in the retropubic space. Obstetrics and Gynecology. 2003;102(5):1037-1038. doi:10.1016/s0029-7844(03)00712-9
7. Hsu Foley balloons’ tamponade is an effective method for controlling massive pelvic bleeding during colorectal surgery. Ann Coloproctol. 2022;38(1):69-71. doi:10.3393/ac.2020.00682.0097
8. Powell M, Journey Sengstaken-Blakemore Tube.; 2024.
9. Simpson C, Tucker H, Hudson Pre-hospital management of penetrating neck injuries: a scoping review of current evidence and guidance. Scand J Trauma Resusc Emerg Med. 2021;29(1):137. doi:10.1186/s13049-021-00949-4
10. Jose A, Arya S, Nagori SA, Thukral H. Management of Life-Threatening Hemorrhage from Maxillofacial Firearm Injuries Using Foley Catheter Balloon Tamponade. Craniomaxillofac Trauma Reconstr. 2019;12(4):301-304. doi:10.1055/s-0039-1685461
11. Himmler A, Maria Calzetta IL, Potes A, Puyana JC, Barillaro The Use of a Urinary Balloon Catheter to Control Hemorrhage From Penetrating Torso Trauma: A Single-Center Experience at a Major Inner- City Hospital Trauma Center. Am Surg. 2021;87(4):543-548. doi:10.1177/0003134820949997
12. Ball CG, Wyrzykowski AD, Nicholas JM, Rozycki GS, Feliciano D A Decade’s Experience With Balloon Catheter Tamponade for the Emergency Control of Hemorrhage. Journal of Trauma: Injury, Infection & Critical Care. 2011;70(2):330-333. doi:10.1097/TA.0b013e318203285c
13. Scriba M, McPherson D, Edu S, Nicol A, Navsaria An Update on Foley Catheter Balloon Tamponade for Penetrating Neck Injuries. World J Surg. 2020;44(8):2647-2655. doi:10.1007/s00268-020-05497-z
14. Wheeler RT, Kovacic The use of a Foley balloon catheter to control junctional hemorrhage in a dog with severe vascular injury secondary to penetrating trauma. Journal of Veterinary Emergency and Critical Care. 2022;32(1):119-124. doi:10.1111/vec.13133
15. Weppner Improved mortality from penetrating neck and maxillofacial trauma using Foley catheter balloon tamponade in combat. Journal of Trauma and Acute Care Surgery. 2013;75(2):220-224. doi:10.1097/TA.0b013e3182930fd8
16. MIKE https://www.crisis-medicine.com/wound-packing-foley-catheter/.