החייאה מוצלחת היא שאיפה של כל איש רפואה, ולכן מחקרים רבים נעשים בנושא

גם אצלנו בארגון מתבצע מחקר בנושא החייאות, בעיקר כי מאז 2009 לא נעשה ניסיון לבצע מחקר בנושא החייאות, ומידת ההצלחה שלהם בישראל.

תוצאות המחקר יפורסמו בקרוב, אך הן בהחלט מספקות מידע רב, בעיקר על היכולות שלנו כארגון ועל כן חשוב שתמלאו את השאלון כאשר אתם מקבלים אותו.

ארגון הלב האמריקאי מבצע מחקרים בנושא החייאה בכל העולם, ומוציא עדכונים והנחיות כדי למקסם את היכולת להצליח בהחייאה.

להלן העדכונים האחרונים.

בעת הגעה למטופל בהחייאה, לאחר שבדקנו כי המקום בטוח, יש לבצע התרשמות מרמת הכרה ולאחר מכן לבצע התרשמות מנשימה ובדיקת דופק במקביל.

כלומר להניח אצבעות על הקרוטיד ולהתרשם מנשימות.

התרשמות מנשימה ובדיקת דופק אורכות 5-10 שניות, במידה ואין נשימה אך יש דופק עליכם להנשים בקצב של 6 שניות במקום 5-6 – במבוגר.

במידה ואין הכרה, אין נשימה ואין דופק, והתחלתם לבצע עיסויים – מיקום העיסוי – מרכז בית החזה על המחצית התחתונה של עצם הסטרנום.

שימו לב למספר דגשים שלא השתנו אך לא תמיד מתבצעים בשטח ויכולים לייעל את ההחייאה:

1. החלפה בין מעסים תתבצע כל 2 דקות בזמן שמכשיר הAED מבצע אנליזה (אבחון קצב) או לחילופין כאשר המעסה מתעייף
2. ספרו בקול את העיסויים, ואת הסבב עיסויים בו אתם נמצאים, זה עוזר מאוד לצוות לדעת מתי להחליף אתכם, ומסייע רבות בעת עבודה עם ALS
3. החלפת המעסים תתבצע עד 5 שניות מקסימום.
4. בדיקת דופק מתבצעת בהגעה למטופל בעת הערכת מצבו של המטופל, אך לאחר תחילת ביצוע ההחייאה לא מבצעים בדיקות דופק חוזרות.
5. סיבות להפסקת החייאה במהלך ביצוע ההחייאה: המטופל התחיל לנשום או מתחיל לזוז – במצב כזה יש לבצע הערכה מחודשת – הכרה נשימה ודופק.

מתי להפסיק החייאה?

לצערנו הרב, ישנם מקרי דום לב אליהם נגיע ונאלץ לא לבצע החייאה או להפסיק אותה לאחר שהתחלנו. קביעת ההחלטה הזו היא אינה ענין של מה בכך, שכן אנו חורצים בכך גורלו של אדם. על מנת לסייע לכם בקבלת החלטה כתבנו קווים מנחים העומדים בקנה מידה עם הנחיות המקצועיות מהארץ ומהעולם ובנוסף לכך מעמידים 24/7 מוקד רפואי להתייעצות חובה עליו נפרט בהמשך.

מתי נחליט לא לבצע או להפסיק החייאה?

• אובדן צלם אנוש.
• ניתוק הראש.
• צפידת מוות [קשיון איברים].
• ריקבון מפושט.
• כתמי מוות מפושטים.
• "מטופל הנוטה למות" – על פי מסמך רשמי תקף.
• התנגדות אקטיבית של בני המשפחה – לעדכן את המוקד ולשקול עירוב של המשטרה.

 

הפסקת החייאה תהיה לאחר:

הוראת ALS (רופא או פרמדיק לא משנה מאיזה ארגון) במקום.

קיימת סיבה לאי התחלת החייאה והתקבל אישור מהרופא במוקד.

 

אישור מהמוקד הרפואי:

בכל מקרה בו אתם לא מתחילים החייאה או קיימת סיבה להפסקת החייאה, חובה עליכם לקבל גם אישור מרופא במוקד. מתקשרים 1221, מזדהים ומבקשים יעוץ מוקד רפואי. שימו לב – כל השיחות מוקלטות. במקרה שיש ספק והנתונים בשטח לא מוחלטים יש לבצע החייאת לב ריאה מלאה, ובמקביל לפנות למוקד רפואי לקבלת האישור מרופא במוקד.

את האישור מרופא המוקד, חובה לתעד בטופס התיעוד הרפואי שאותו אתם מבצעים.

 

המוקד הרפואי:

במוקד הרפואי קיים מענה מרופא 24/7.

הרופאים העונים לשיחות מבצעים זאת בהתנדבות מלאה, תוך כדי עבודתם או חייהם האישיים, בדיוק כמוכם. שימו לב, אתם רבים ואילו במוקד זמין רופא אחד בעבור כולם, לכן, חשוב מאוד לבצע עימו שיחות קצרות ככל הניתן על מנת לאפשר לו להיות זמין לשיחה הבאה או לשוב לעבודתו.

 

איסוף מידע מקדים:

• מהו המידע שיש למסור לרופא במוקד הרפואי, וכיצד יש לבצע זאת בצורה היעילה והנכונה ביותר?
• פרטים על החולה – מין, גיל, מחלות רקע.
• מתי לאחרונה נצפה בחיים?
•  כמה זמן נמצא במצב של חוסר הכרה ע"פ נוכחים במקום, או כמה זמן לא מבוצעת החייאה?
• האם בוצעה כבר החייאה?
• אם ניתן – שם מלא ות.ז. של המטופל.

את כל המידע יש לאסוף לפני השיחה למוקד הרפואי, או במידה והיה ספק וכבר התחלתם החייאה, תוך כדי החייאה.

בעזרת כל אלו נוכל לייעל את עבודת המוקד הרפואי ואת זמנם היקר של הרופאים המסיעים לנו בהתנדבות.

לסיום ולא פחות חשוב – אם נדרש יש להזמין חוסן לטפל בבני המשפחה.