משולחנו של הפרמדיק הראשי

בשעת לילה מאוחרת התקבלה קריאה אשר שודרה במוקד 1221 של איחוד הצלה כ"מחלה מבוגר – פרכוסים" כאשר בהמשך התקבל עדכון כי מדובר ב"דום לב" ברחוב.

למקום יצא ממרחק של כ 3 דקות נסיעה כונן אשר היה בריכבו עם משפחתו ויצא לאירוע לאחר שקיבל אותו באפליקצייה.
הכונן סרק את הרחוב, ולא מצא את האירוע במשך מספר דקות, ולבסוף המשיך בנסיעה לרחוב הסמוך שם הבחין בשלב זה במכונית עם אורות מצוקה בצד הדרך ועצר מאחוריה ולשמאלה, כשהוא בולט החוצה אל הכביש בצורה שחסמה את הגישה לכיוון הרכב שבלט מעט החוצה מהשוליים, תוך שהוא מותיר אורות גבוהים בריכבו.
לציין כי המדובר בכביש עירוני ללא מדרכה, בשעת לילה מאוחרת.
עם עצירתו, הבחין הכונן באדם כבן 60 מוטל על הכביש לצד המכונית, כאשר הוא איננו זז ונראה מעורפל הכרה, ומצוי לבדו במקום (ללא נוסעים נוספים עימו ברכב או עוברי אורח שעצרו).
הכונן ניגש למוטל עם המחשבה כי הוא לאחר פרכוס והבחין כי הוא נושם / קיימות קולות נשימה, אך הוא מוציא קצף מפיו בכל נשימה ואיננו מגיב. בשלב זה בדק הכונן דופק רדיאלי וחש בקיומו של דופק. (לציין כי עד לשלב זה היה הכונן ללא כפפות ורק לאחר בדיקת הדופק עטה כפפות).
בזמן זה עצרו עוברי אורח נוספים במקום בניסיון לסייע.
בשלב זה ומתוך הערכתו כי מדובר במטופל לאחר פרכוס ביקש הכונן סיוע מעוברי האורח בהבאת ציוד מריכבו תוך שהוא ממשיך במעקב אחר מצב המטופל.
לציין כי לא היה לכונן דפיברילטור.
עם הגעת הציוד החדיר הכונן AW לפיו של המטופל, לאחר שהוציא 2 גדלים ובדק איזה גודל מתאים לו, הכונן מדד את גודל ה AW מקו התנוך לקו זווית הפה
ולאחר מכן החדיר אותו תוך שהמטופל לא דוחה את הכנסת ה AW.
בשלב זה לקח הכונן בלון ומסיכת חמצן והתכוון להעשיר את המטופל בחמצן, אולם כעת הגיע למקום אט"ן מד"א מהכיוון הנגדי של הרחוב כאשר הוא חוסם את הזווית הנגדית בכביש ומכוון אורות גבוהים על המטופל והזירה.
להערכת הכונן האט"ן הגיע למקום אחריו בתוך כ 2-3 דקות.
הכונן העביר את שידוע לו על המטופל לצמד הפרמדיקים שהגיעו עם האט"ן כאשר אחד מהם ניגש ישר לבדיקת דופק מרכזי  בקרוטיד וציין כי אינו חש בדופק ועל כן הנחה את הכונן להתחיל בביצוע עיסויים מידי.
(בדיעבד, לדברי פרמדיק מד"א עם הגעתו זיהה כי מדובר במחוסר הכרה עם נשימות אגונליות).
הוחלה החייאת אסיסטולה  BLS ו ALS בשטח במשך כחצי שעה עם הפעלת לוקאס, תרופות ואינטובציה.
משטרה הגיעה לאחר האט"ן וביצעה סגירה של הזירה לשמירה על בטיחות הצוותים.
לאחר כחצי שעה של החייאה החליטו הפרמדיקים לפנות את המטופל לבית החולים, שם נקבע מותו.

 

לקחים ללמידה

"קיבעון מחשבתי" – לדברי הכונן עם יציאתו למקרה היה בטוח כי מדובר במחלה מבוגר (לאחר פרכוס / פרכוס וכדו') ועל כן לא היה מוכן לתרחיש של החייאה. חשוב להיות דינאמי ולא מקובע ולהיערך ביציאה למקרה לכל תרחיש, במקרים רבים קיים הבדל משמעותי בין המקרה שהתקבל למקרה שנמצא בפועל במקום.
זיהוי נכון של מצב דום לב – חובה על כולנו להכיר ולזהות סימן לדום לב, נשימות אגונאליות, "הפרכוס" שמופיע בתחילת דום הלב עם הירידה בחמצון המוחי, ולדעת להעריך שאם המטופל מחוסר הכרה ואינו נושם כרגיל ובצורה יעילה (ואין לו דופק…) – הוא ככה"נ בדום לב.
תרגול, תרגול ותרגול – הכונן מציין כי זו אחת הפעמים הראשונות עבורו שבו הגיע ככונן ראשון לאירוע של דום לב ועל כן התקשה בהבנת הסיטואציה ובתפקוד מהיר כיאות
SAFETY – היה מקום לנסות לגרור את המטופל למקום מוגן בשוליים ולהתרחק (כולל הרחקת המטופל) מהתמקמות באזור הכביש המסוכן, כמו כן התמגנות בכפפות עם ההגעה לזירה!
בדיקת דופק למחוסר הכרה – תבוצע בקרוטיד בלבד!

 

סרטים המתארים את ה"פרכוס" המקדים ואת הנשימות האגונליות