משולחנו של הפראמדיק הראשי - רצון טוב - איחוד הצלה : איחוד הצלה

משולחנו של הפראמדיק הראשי – רצון טוב

"עזוב אמבולנס, עזוב לחכות, נוסעים לבית חולים ברכב הפרטי"

בשעה 12:00 לערך התקבלה קריאה במוקד אודות מבוגר מעורפל הכרה אשר מצוי בביתו.
תוך כדי השיחה עם המוקדן ציין המודיע כי אין צורך בכוחות רפואיים וכי המשפחה מתחילים בפינוי עצמי של המטופל לבית החולים. וברקע נשמע נוכח מציין "עזוב אמבולנס, עזוב לחכות, נוסעים לבית חולים ברכב הפרטי"
המוקדן תיחקר את המודיע אודות הרקע הרפואי של המטופל ומה שאירע והבין כי מדובר במעורפל הכרה וכן כי לטענת המודיע כונן במקום מתחיל לפנות לבית החולים ברכב פרטי.
המוקדן התעקש ואסף פרטים נוספים מהמודיע שטען כי יש כונן במקום וכי הם מתחילים בנסיעה ועל כן ביקש המוקדן פרטים אודות הרכב שכללו מס' רכב ופרטים של הכונן המטפל, כאשר המודיע מבקש מהמוקדן בזמן זה להעביר דיווח לבית החולים אודות המטופל שבדרכו אליהם.
תוך כדי שיחה המודיע דיווח לפתע שהכונן עצר בסמיכות לצומת שמעוני והחל בביצוע עיסויי חזה.
המוקדן ביקש לשוחח עם הכונן, אשר דיווח לו כי הוא מצוי ליד אולמי "שמחה וחיים" ומתחיל בהחייאה על מטופל מבוגר.

לאחר סיום האירוע נשאל הכונן מדוע התפנה ברכב פרטי עם המטופל?

"במהלך הסעודה פנו אלי שכנים שמתגוררים בסמוך וביקשו כי אבוא לבדוק את בן משפחתם שחש ברע בביתם, אך לא פירטו אודות מצבו.
ניגשתי לדירה עם ציוד רפואי מלא, בהגעתי הבחנתי במבוגר כבן 80 אשר היה מצוי בבית המשפחה והלין על שלשולים מרובים וחולשה.
בבדיקת מדדים: דופק 80 לערך, לח"ד סיסטולי 85-90 ורמת גלוקוז של כ 140 מ"ג%. סטורציה "לא טובה" של 89-90% באוויר חדר, ועל כן, ולמרות שהמטופל לא היה מצוי בקוצר נשימה (השלים משפטים, לא נשם מהר) נתתי לו חמצן במסיכה, וכן כי בנוסף כי סברתי כי מראהו "לא טוב".
לאחר זמן קצר השתפרה הסטורציה של המטופל ל 97% עם מסיכת חמצן.
בשל לחץ הדם הנמוך נתתי למטופל עירוי של 500 מ"ל סליין והנחתי את בני המשפחה להתקשר ולהזמין אמבולנס לפינויו לבית חולים.
בני המשפחה אשר התקשרו למוקד כלשהו ציינו כי בשל תישאול רב ו"עיכוב" להגעת צוותים רפואיים לאחר כ 7-10 דקות הם מעוניינים להתפנות בצורה עצמאית לבית חולים.
המשפחה שהתעקשה על פינוי עצמאי ציינו כי מדובר במרחק נסיעה של כ 4 דקות לבית החולים וכי הם מעדיפים להתפנות כך.

הכונן הרגיש, לדבריו, אי נוחות מהחלטת בני המשפחה החליט להצטרף לנסיעה עימם תוך שהוא מתיישב עם ציודו הרפואי במושב האחורי של הרכב (בהמשך ציין כי הדפיברילטור שלו היה בתא המטען), כאשר המטופל ישוב לידו כשהוא מחובר לעירוי ולמסיכת חמצן.
הכונן מציין כי בני המשפחה היו מפנים את המטופל עצמאית בכל מקרה וכי החלטתו להצטרף הייתה מתוך תחושת אי נוחות לפינויו בצורה שכזו.
המטופל עבר לרכב עצמאית כשהוא מלווה בבני משפחתו, מרחק קצר של מטרים ספורים וכן שהרכב היה צמוד לכניסה לבית.
הכונן מציין כי במהלך הנסיעה, התקיימה שיחה נוספת למוקד, כאשר תוך כדי קיום השיחה הפסיק המטופל לנשום ואיבד את הכרתו, אך לא הכחיל ולא פלט הפרשות כלשהן, וכי בשלב זה עדכן את המוקד כי הוא מתחיל בביצוע החייאה.
החל בבדיקת דופק רדיאלי (לא נימוש) וקרוטידי (חלש), ועל כן בשלב זה החל הנשמה מסייעת למטופל לאחר שהחדיר מנתב אוויר כתום (נמדד "לפי העין"), מציין כי ההנשמה בוצעה לפי הנשמה כל 5 שניות וכי חובר חמצן לאמבו.
לא בוצעו עיסויים בשום שלב (מתנגש עם גרסת המודיע שטען כי ראה שבוצעו עיסויים).
הכונן מציין כי ביצע הנשמה מסייעת במושב האחורי בסיוע בנו במשך של כ 10-15 דקות עד להגעת נט"ן וכוננים נוספים, וכי במשך זמן רב המטופל לא הגיב ולא נע, עד לאחר מספר דקות שבהן החל המטופל לנוע ולנשום עצמונית.
מציין כי האזין למטופל בשלב זה ושמע "חסימה בצד שמאל", ועל כן חשד לבצקת ריאות (?!) ועם הגעת הפרמדיק באט"ן ציין בפניו כי יש צורך בפוסיד ובביצוע אינטובציה, מכיוון שככל הנראה מדובר בבצקת ריאות.

נקודות לדיון על מקרה זה:

זימון של כונן ל"בדיקת" בן משפחה שחש ברע בביתו מבלי לעדכן את המוקד על הקריאה

מתן טיפול ע"י מתנדב כונן ללא תיעוד של האירוע במוקד המבצעים של איחוד הצלה

הצטרפות של מתנדב כונן לפינוי עצמאי ברכב פרטי עם ציוד רפואי

הידרדרות של המטופל למצב החייאתי ומתן טיפול על ידי המתנדב הכונן

הסתמכות על ערכי מד סטורציה לצורך טיפול בחמצן, למרות שהמטופל לא מצוי בקוצר נשימה

בוצעה בדיקת דופק רדיאלי למחוסר הכרה

הוחדר מנתב אוויר גודל 3 ללא מדידת גודלו

המטופל טופל / הונשם על מושב אחורי ברכב, במקום להוציאו לטיפול על מדרכה בחוץ.

חובר למטופל דפיברליטור למרות שהיה עם דופק וככה"נ נשם עצמונית (באיטיות יש לציין) – שגיאה של כלל הנוכחים במקום בשלב זה

בוצעה למטופל האזנה ע"י חובש

החובש נתן לפרמדיק מד"א אבחנה וייעוץ טיפולי ללא שום בסיס, ידע ו/או סיבה מוצדקת