דבר רפואה שבועי – מחלות שטח

מזג האוויר הופך נעים, הקיץ כבר כמעט כאן וכולנו רוצים לצאת לטייל. באילו דברים אנו עלולים להיתקל?

סרפדת האורנים:

זחל טוואי התהלוכה הוא זחל שאוהב מאוד לאכול את עצי האורן. ואיפה יש לנו עצי אורן בישראל? בכל מקום כמעט…

הזחל הקטן מאוד אוהב לאכול את מחטי האורן, ואת החלק הרעיל של המחט הוא מפריש החוצה לשערות קטנות שיש לו על גבו. ואיך זה קשור אלינו? השערות הללו נושרות ממנו, ונופלות כלפי מטה.

מגע של עור אדם עם השערות הללו, או חמור יותר עם העיניים עלול לגרום לתגובה חריפה שנקראת סרפדת האורנים.

סרפדת האורנים כוללת לרוב דלקת בעור שמלווה בגירוד עז, פריחה ואדמומיות ונמשכת כשבוע. במקרים מסוימים יש מעורבות סיסטמית, מחולשה וחום ועד תגובה אלרגית חמורה (אנפלקסיס). בערך בעשירית ממקרי סרפדת האורנים, ישנו מגע של השערות בעין ונוצרת דלקת בלחמית שעשויה להיות מלווה בפגיעה זמנית בכושר הראייה. במקרים נדירים ישנה מעורבות של מערכת הנשימה עקב שאיפת שערות שעשויה לגרום לשיעול, נזלת ועד התקף אסתמטי.

טיפול ראשוני בשטח:

• שטיפה של האזור במים
• מריחת אלוורה
• במגע עם העיניים יש להתפנות לבית חולים במידי

הכי יעילה כמובן, מניעה.

אם אתם יוצאים לבלות במדינה היפה שלנו, אל תשכחו, נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים, כובע רחב שוליים, וכל זאת כדי למנוע אפשרות של מגע העור עם השעריות. אל דאגה, רוב החורשות בארץ עוברות הדברה ביולוגית כנגד הזחלים הללו, ויש חורשות שמוגדרות עבורם, כי גם להם מגיע חורשה לבלות בה.

 

לישמניה, שושנת יריחו:

לישמניה היא מחלת עור או של איברים פנימיים הנגרמת כתוצאה מעקיצה של זבובת החול שהייתה נגועה בלישמניאזיס. רגע מה? שוב לאט יותר.

יש טפיל שנקרא לישמניה, יש לו המון שמות משפחה בהתאם לפגיעה שהוא עושה. הטפיל הזה אוהב לחיות בגופם של בעלי חיים, בעיקר קטנים כמו גרבילים. נראים כמו מכרסם קטן. הגרביל הוא מקור נפלא לדם עבור זבובת החול, סוג של יתוש, בעל כנפיים, ויודע לקפץ לגבהים די נמוכים – 30-40 ס"מ. הזכרים ניזונים מצמחים ואילו הנקבות מדם של יונקים, במקרה הזה לקחנו דוגמא גרביל.

במידה והגרביל היה נגוע בלישמניה, הזבובה שואבת את הטפיל עם הדם שהיא לקחה. היה והיא אח"כ עקצה בן אדם, הטפיל עובר ממנה לאדם.

יש לציין כי הטפיל אינו מפריע לזבובת החול, הוא מפריע לנו ולגרביל…

בישראל נפוצים מספר טפילי ליישמניה המועברים על ידי הזבובת החול וגורמים למחלת שושנת יריחו. זבובת החול נדבקת בטפילים על ידי עקיצת בעל חיים נגוע, ומעבירה אותם הלאה על ידי עקיצת פרטים אחרים, בדרך כלל מאותו המין. בני האדם נדבקים באקראי כשהם נעקצים על ידי זבובת חול נגוע. בישראל שתי צורות עיקריות למחלה: ליישמניה של האיברים הפנימיים (ליישמניה ויסצרלית) וליישמניה של העור (חבורת יריחו).

במחלת הליישמניה של האיברים הפנימיים, הטפילים מחוללי המחלה מתרכזים באיברים הפנימיים ומועברים לאדם על ידי זבובת חול בדרך כלל באמצעות כלב הבית. במהלך השנים דווחו מקרי מחלה בודדים, בעיקר בגליל המערבי. בעבר אותרו כלבים חולים וכלבים הנושאים את הטפילים ביישובים נטף, ניל"י ומתתיהו.

במחלת הליישמניה של העור, הטפילים מחוללי המחלה מתרכזים בשולי הפצע, ומועברים לאדם על ידי זבובת חול בדרך כלל באמצעות מכרסמים נגועים. מאגר הטפילים מצוי ברוב אזורי הארץ בעיקר בגרבילים. המחלה מתבטאת בהופעת פצעים בעור העלולים להישאר פתוחים זמן רב, ולהשאיר צלקות ניכרות. מוקדי מחלה התגלו באזור הערבה, מרכז הנגב, בקע הירדן (דרומית למשואה), המורדות המזרחיים של הרי יהודה ואזור ואדי אל-חמאם.

טיפול:

הטיפול בעקיצות רגילות זהה לטיפולים שהומלצו לגבי עקיצות היתושים. אם מתפתח פצע מוגלתי שאינו נרפא יש לפנות בהקדם לרופא עור כדי לשלול אפשרות של התפתחות שושנת יריחו (לישמניה). טיפול מוקדם בשושנת יריחו, בזריקות או משחות מיוחדות למטרה זו, יכול למנוע היווצרות צלקת לאחר ריפוי הנגעים.

והכי יעיל,  מניעה!

כאשר מטיילים אזורים נגועים, יש להמנע מהקמת אוהל ליד מקורות מים, שעלולים למשוך את הזבובה, ובעת הטיול ללבוש מכנסיים ארוכים ונעלים סגורות.

במידה וישנים במבנה רצוי לישון במיטות מוגבהות, ולשים רשתות בחלונות.

 

קדחת המערות:

אם אתם מנסים לברוח מהשמש ומחפשים מקום מוצל, רצוי שתשקלו אופציה נוספת רגע לפני שאתם נכנסים למערה. המערות בישראל נגועות בקרצית קטנה שמעבירה חיידק ממשפחת הבורילייה, שיכול לגרום לקדחת חוזרת הנקראת קדחת המערות.

הקרצית מזהה עלייה ב2co וככה יודעת שיצור חי הגיע. היא עולה לפני האדמה ועוקצת, ובתמורה מעבירה את החיידק. לאחר העקיצה, שהיא קטנה ולא נראית תחילהמ משמעותית, לא יהיו סימנים נוספים. מספר ימים לאחר מכן יעלה חום גבוה שיעולים, קוצר נשימה, בחילות, כאבי שרירים ומפרקים ופריחה על העור. ואז יהיו מספרים ימים ללא סימנים, וכשבוע לאחר מכן, שוב יופיעו הסימנים. וככה מספר שבועות. הסכנה העיקרית היא העלייה המהירה בחום הגוף, בעיקר בילדים.

טיפול:

הפנייה לטיפול רפואי – ובעיקר אנמנזה טובה – כי מי חשב לשאול אדם עם סימנים שנראים כמו שפעת בקיץ, האם היה במערה?

והכי יעיל מניעה! לא להכנס למערות שאתם לא מכירים…

אז רגע לפני שמטיילים, טיילו באזורים המיועדים לטיול ותחת פיקוח, ואם אתם אוהבים הרפתקאות ניתן לבדוק באתרים של קק"ל היכן יש אזורים מועדים לסיכון

שיהיה לכם טיול מהנה ?

 

 

 

יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?

כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים