מחלות נשימה בילדים חלק ב'

הקדמה: לאחר שהזכרנו את החשיבות הקריטית והקלינית שיש למערכת’ הנשימה בגוף האדם בכלל ובעיקר בילדים נעלה כאן מס' מחלות נשימתיות, חלקן נוגעות באופן ישיר לרפואה הדחופה בילדים ותינוקות וחלקן נוגעות בעקיף – חשוב לנו כצוות ראשוני להעשיר את הידע בעולמם של מחלות הילדים והתינוקות בעיקר במקרה הזה יידע = כח !

סטרידור: סימפטום של קושי באינספיריום שנגרם בגלל חסימה או היצרות בדרכי נשימה עליונות, יכול להיות גו"ז, דלקת בשקדים, תגובה אלרגית, מחלת CROUP ועוד. מה שקורה זה שהאוויר שנכנס עובר דרך רקמות צרות ובצקתיות יותר וזה גורם לקול של נביחה ומכאן גם המושג "שיעול נבחני" חשוב להדגיש שסטירדור עצמו אינו מחלה אלא סימפטום שלך היצרות דרכי הנשימה העליונות, במקרים קיצוניים (המקרים בהם מזמינים אמבולנס) ניתן להגיע לסכנת חיים, והסיבה לכך היא משום שיש היצרות ומניעה מחמצן להיכנס לגוף, במידה וישנם סמנים המעידים על ירידה בחמצון כגון: אי שקט ניכר או לחילופין ישנוניות ייתר על המידה, קושי ו/או סירוב לשכב על הגב, ירידה בכניסת האוויר לריאות (ניתן לראות כקושי באינספיריום), ציאנוזיס – כיחלון בשפתיים שלא מגיב טוב לטיפול ע"י חמצן.

מחלת CROUP:  מחלת חום העלולה להתפתח לרוב בשל וירוס  RSV או שפעת או בשל חיידק. הבעיה היא באזור מיתרי הקול. בשל התהליך הדלקתי מיתרי הקול הופכים להיות בצקתיים יותר. לרוב מדובר בבצקות קטנות שלא יגרמו לחסימה מוחלטת של דרכי אוויר אך כן יקשו מעט על הנשימה. מתבטא בשיעול נבחני (סטרידור) וקוצר נשימה. ישתפר עם נשימה של אוויר קר שיגרום לכיווץ כלי דם במיתרי הקול והפחתת הבצקת, הטיפול התרופתי הוא אינהלציית אדרנלין במינונים אמנם גבוהים אך יש לזכור כי הספיגה היא דרך הריאות ולכן פחות יגיע למחזור הדם ברמת ביה"ח יינתנו גם אינהלציות של סטרואידים. המאפיינים המרכזיים ב CROUP זה שיש חום וההתקפים מגיעים בעיקר בלילה ולרוב עד הבוקר ישנה הטבה משמעותית.

אפיגלוטיטיס –  דלקת חיידקית של האפיגלוטיס, אופיינית בגילאים – 3-6 . כמעט ולא קיים בארץ מאחר ומרבית התינוקות מתחסנים כנגד מרבית המחלות. הבעיה העיקרית באפיגלוטיטיס היא שהאפיגלוטיס הופך לבצקתי מאוד וגורם למעין חנק מהגוף עצמו, בנוסף הוא גורם לקושי משמעותי בבליעה ולכן יהיה ריבוי של רוק והפרשות (אחד הסימנים היותר ספציפיים זה קושי בבליעה וריור) במצב של אפיגלוטיטיס הסכנה העיקרית היא שגם ברמת הנט"ן אין אפשרות להכניס טובוס בגלל הבצקתיות של האפיגלוטיס סימנים לאפיגלוטיטיס: קוצר נשימה, חום, חיוורון, הפרשות מרובות בעיקר רוק. הטיפול שלנו  כצוות ראשוני זה הושבת הילד, הנחת מסכת חמצן כמובן מתוך ידיעה שהמקום הכי טוב לילד הזה זה בית חולים וכמה שיותר מהר עם כמה שפחות עיכובים.

ברונכיוליטיס – דלקת בסמפונות הריאה אופייני בתינוקות עד גיל שנה. ישנה דלקת בברונכיולים, אין  טיפול ספציפי ברמת – השטח למעט טיפול תומך. בהאזנה ניתן לשמוע צפצופים ממוקדים באזור הדלקת. בנוסף לצפצופים ניתן לשמוע קרפיטציות באזור בשל הנוזל הדלקתי. ערכי סטורציה יכולים להיות תקינים ויכולים להיות נמוכים ולרוב מסכת חמצן תספיק. ברמת ביה"ח טיפול אנטיביוטי או – סטרואידים.

 שאיפת גוף זר אופייני מאוד מגיל שנה ועד גיל שלוש אך ייתכן גם בגילאים מבוגרים יותר. – סיפור של קוצנ"ש פתאומי, כיחלון, הפסקת נשימה פתאומית, לרוב יש סיפור מקרה מסביב – ניתן למצוא אוכל או חלקי צעצוע או חפצים מזעריים יש להתערב רק במידה והילד לא מצליח להשתעל בצורה יעילה והוא על סף הפסקת נשימה מוחלטת חנק הוא גורם עיקרי למוות בילדים עד גיל שנתיים. הטיפול הרמת החובש נחלקת למצב בו הילד עדיין יכול להשתעל ביעילות שאז מתמקדים בשיעול כטיפול האפקטיבי ביותר במקרים כאלו, או למצב בו הילד לא מצליח להשתעל בצורה יעילה שאז כבר צריך לבצע בו לחיצות ברום הבטן (היימליך), טפיחות בין השכמות, ולחיצות בטן. (חלוקה על פי גיל גודל וכ"ו)

דלקת ריאות – בדר"כ יופיע כחום, שיעול וקוצר נשימה נפוץ ביותר בילדים עד גיל שנתיים לעיתים אנו מקבלים קריאה על מקרה של חנק בילדים אולם מס' דקות לאחר מכן מקבלים ביטול, יש לקחת באנמנזה לדלקת ריאות האם היה מקרה של חנק לאחרונה משום שלעיתים ילד נחנק ממזון או חפץ קטן כל שהוא ועם המאמץ הנשימתי (או הדפיקות על הגב של הסבתא) החלק הזה נכנס לריאות ועושה דלקת ריאות. הטיפול שלנו מתמקד במתן חמצן, ובנוזלים ע"פ הצורך, במידה והילד נשאר היפוקסי למרות החמצן או לחלופין מתעייף יש להזעיק צוות ALS ולהתכונן לאפשרות לביצוע הנשמה מסייעת.

דגשים לטיפול בחולה פדיאטרי נשימתי:

• פתיחת ווריד גורמת לסטרס לילד ולהורים, אם אין צורך ברור – נימנע מהפעולה!
• טיפול והושבה אפקטיביים יותר יהיו בידי האם.
• בסטרידור – ישנה יעילות בחשיפה לאוויר קר ו/או לח.
• חשוב מאוד להסביר להורים ולילד על מהלך הטיפול ועל כל בדיקה שאנו מבצעים.
• יש לחזק בדיקות חיוביות, להדגיש גם את מה שטוב ותקין ולא רק את מה שלא בסדר.
• יש לציין בפני הילד כל פעולה שאנו מבצעים והאם היא מלווה בכאב, במידה וכן יש לציין את דרגת הכאב, ולבקש את שיתוף הפעולה שלו,

 דגשים בהחייאת ילדים ותינוקות

כידוע, פגיעה במערכת הנשימה זהו גורם המוות המרכזי בילדים ותינוקות הנגרם בשל סיבות כאלה ואחרות. בשפה המקצועית זה נקרא 'אספיקציה'. יש לזכור כי למרות  שרוב המקרים של החייאה בילדים יגרמו בשל בעיה נשימתית, בכל זאת ייתכן ונגיע להחייאת ילד / תינוק על רקע קרדיאלי.

• במידה ומדובר בהחייאה על רקע נשימתי יש לבצע לפחות 2 דק' רצופות של החייאה אשר במהלכן יתבצע חמצון ראוי של החולה שייתכן כי יפתור את הבעיה ורק לאחר מכן להתחיל לחפש דפיברילטור ולהזעיק עזרה. מנגד, במידה ומדובר בהחייאה על רקע לבבי יש לשאוף תחילה להשיג דפיברילטור ולאחר מכן תחילת ביצוע החייאה רציפה. כמובן, כל הרשום מתייחס למקרה בו המטפל נמצא לבד!!
• ככלל כדאי להשאיר את ההורים בחדר במהלך ביצוע פעולות ההחייאה (רק במידה ולא מדובר בגורם מפריע).
• ההתרשמות הטובה ביותר למצב נשימתי בילדים ותינוקות זה צבע העור. צבע כחול יעיד על היפוקסיה – ויש לשאוף לטפל בהקדם!
• בדיקת דופק לתינוק תתבצע בבריכאלי ואילו לילד נבדוק בפמורלי או בקרוטיד.
• הערכת יציבות המודינמית בילדים ותינוקות תתבצע באמצעות צבע עור ומילוי קפילרי. מילוי קפילרי מעל 4 שניות שוק עמוק.
• במידה ויש 2 מטפלים בזמן ביצוע ההחייאה השאיפה היא לבצע עיסויים באמצעות שיטת האגודלים.