רקע כללי:
אירוע מוחי הוא מצב רפואי מסכן חיים, שמתרחש כאשר אספקת הדם למוח נפגעת.
מדובר באירוע נפוץ מאוד – כיום, אחת מחמשת סיבות המוות הנפוצות בעולם.
גורמי סיכון כוללים בעיקר דברים המפריעים לזרימת הדם העורקית, כדוגמת יתר לחץ דם, רמה גבוהה
של שומנים בדם (היפרליפידמיה), עישון, השמנה, וכמובן, הסטורי ה של אירוע לבבי או אירוע מוחי בעבר .
סוגים :
קיימים שני סוגים עיקריים של אירועים מוחיים: איסכמי (חסימתי) והמורג י (דימומי).
• איסכמי – כ %85 מכלל האירועים המוחיים מתרחש כשאחד העורקים במוח נחסם ומפסיק לספק דם המכיל חמצן לשאר חלקים מהמוח .
• המורגי – כ %51 מכלל האירועים המוחיים, במצב הזה, אחד מכלי הדם במוח נפרץ, יוצר דימום וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לחלקים מהמוח, מופעל לחץ על רקמות המוח כתוצאה מהצטברות הדם.
• אירוע מוחי איסכמי חולף (TIA) – סימנים וסימפטומים לרוב יחלפו תוך שעה – שעתיים מרגע הופעתם, אך יכולים לחלוף גם עד 24 שעות מהופעתם. עד 40% ממי שעברו TIA יעברו אירוע מוחי בטווח של 3 חודשים.
בשטח – אין יכולת או חשיבות להבדיל בין סוגי הארועים השונים
אבחון:
מאחר שהשבץ עלול לפגוע בחלקים שונים מאוד של המוח, שממלאים תפקידים שונים, התסמינים משתנים מאוד מאדם לאדם.
הסימנים העיקריים: FAST
- FACE – צניחת פנים .
- ARM – חולשה בזרועות .
- SPEECH – בעיות בדיבור .
- TIME – זמן הופעת סימנים .
- שינוי פתאומי במצב ההכרה שלא מוסבר בדרך אחרת (שימוש בסמים \ היפוגליקמיה וכו ')
- פרכוס ראשון אצל אדם בוגר .
- טשטוש פתאומי בראייה, או אובדן זיכרון פתאומי, או שינוי התנהגותי חד, יחשידו אותנו לשבץ מוחי.
חשוב להבהיר שאמנם אלו הסימנים העיקריים והנפוצים, אך כל חסך נוירולוגי חד יחשיד אותנו לשבץ מוחי .
עקרונות הגישה והטיפול בחשד לאירוע מוחי:
תשאול רפואי:
- בתחילה – נרצה לדעת מהו המצב הבסיסי , ולבדוק האם יש החמרה .
כאשר נבדוק מטופל שבמצבו הבסיסי מתמודד עם נזקים מאירוע מוחי קודם, שמתבטאים
בחולשת צד, או כל נזק תפקודי קיים, נרצה להבדיל בין סימנים חדשים לישנים. - ברגע שגילינו החמרה חדשה – נרצה לברר מהו זמן הופעת הסימנים.
השאלה המדויקת ביותר היא: "מתי נראה לאחרונה במצבו הרגיל?"
נקודה חשובה- אדם שהלך לישון במצבו התקין, וקם עם סימני אירוע מוחי, ייחשב כמטופל שהסימנים שלו החלו בשעה שהלך לישון.
חלון ההזדמנויות לטיפול מידי, שבתקווה יצמצם נזקים מוחיים עד כמה שאפשר, הוא כ 6 שעות מזמן הופעת הסימנים.
בדיקות וטיפול:
- זיהוי וטיפול במצבים מסכני חיים. ומתן טיפול מידי ABCD .
- לקיחת מדדים – דופק, סטורציה, לחץ דם, סוכר. בדיקת סוכ ר – בכל מקרה בו נחשוד לאירוע מוחי נבדוק סוכר , מאחר וסימני היפוגליקמיה יכולים להיראות זהים לאלו של אירוע מוחי.
- מתן חמצן – אין לתת חמצן למטופל ללא סיבה. חמצן יינתן לכל מטופל המציג סימני מצוקה נשימתית, מטופל המתלונן על קשיי נשימה או סיטורציה שנמוכה מ 94% .
- ביצוע הערכה מהירה למצב של אירו ע מוחי (FAST)
- שיקולים בהזמנת ALS לאירוע (כמו בכל מקרה אחר) – חריגה במדדים מגדר הנורמה של המטופל . כל מצב חירום המאיים באופן מיד י על C \ B \ A (שינוי במצב ההכרה\ סימני קוצר נשימה או ירידה בסטורציה\ ירידה בלחץ הדם)
דיווח: זמן הופעת הסימנים, מצב מטופל מבחינת הכרה-נשימ ה-המודינמי, מצב בסיסי של המטופל (סיעודי או עצמאי)
מטופל עם חשד לאירוע מוחי חייב להגיע כמה שיותר מהר לבית החולים . כל מטופל יציב יפונה בעדיפות לבי"ח ייעודי, בו יש מחלקה נוירוכירורגית ויכולת לצנתור מוחי. מטופל לא יציב יפונה לבית חולים הקרוב ביותר .
בתי החולים הרלוונטיים הם: הדסה עין כרם, רמב"ם, המרכז הרפואי לגליל נהריה, בילינסון, איכילוב, תל השומר, אסף הרופא, שערי צדק, סורוקה.
לסיכום- תפקידנו ככוננים הוא זיהוי נכון ומהיר. העברת מקל מדויקת לדרג הטיפולי הבא. בין אם מדובר בצוות אמבולנס , ובין אם מדובר בדיווח ישירות לבית חולים (ע"י צוות אמבולנס) ובין אם מדובר בדיווח למוקד.
מבדק ידע קצר וקליל, מומלץ בחום
https://forms.gle/bVoXaMzzoxTBvgSVA
בכתיבת מסמך זה נעשה שימוש בכתבתו של טל פישר,(מרץ 2023) מכון דוידסון
