בלי להתאמץ או לפחות בלי להרגיש, אתם מייצרים לחץ דם.

למדוד את לחץ הדם כל חובש לומד בקורס, אבל מה המשמעות שלו? זה לא תמיד ברור.

ללחץ הדם יש השלכות רבות על מצבנו הבריאותי, הוא מושפע מגורמים רבים ויכול לתת לנו רמזים רבים אודות המטופל שלנו.

מהו לחץ דם?

לחץ דם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. המונח לחץ דם מתייחס ללחץ דם עורקי, בדרך כלל בעורק הזרוע בזמן ישיבה, אלא אם מצוין אחרת. לחץ הדם העורקי הוא הלחץ בעורקים המובילים דם לאיברי גוף (למעט הריאות), והוא משתנה בזמן, במקום, בפעילות ובמנח הגוף בעת המדידה.

לחץ הדם נמדד ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ = mmHg) מכיוון שבעבר היה מד עם כספית ומאחוריו היה סרגל של מ"מ, וכאשר נעשתה המדידה עקבו אחר הגובה של הכספית על הסרגל, ומכאן מ"מ כספית לצורך אמות מידה של ל"ד.

בד"כ נהוג להתייחס לשני ערכי לחץ דם בולטים : לחץ דם סיסטולי ולחץ דם דיאסטולי. הסיסטולי מציג את לחץ השיא בזמן התכווצות חדרי הלב, והדיאסטולי מציג את הלחץ הנמוך ביותר בזמן הרפיית החדרים. סיסטולה פירושה – כיווץ חדרי הלב, דיאסטולה פירושה – הרפיית החדרים.

ערכים תקינים עבור אדם בוגר ובריא, בזמן מנוחה במצב ישיבה: סיסטולי – 140-90 ממ"כ ודיאסטולי 90-60 ממ"כ.

בעת המדידה כאשר ניתן לשמוע פעימות דרך הסטטוסקופ נציין לעצמנו את המספר עליו הצביעה המחט ונסמן אותו כמספר הסיסטולי (לדוגמא 120). הרעש של הפעימות ילך ויפחת ככל שנשחרר את הלחץ בשרוול עד שלא ישמע כלל ובנקודה זו עלינו לסמן את הנקודה עליה מצביעה המחט כמספר הדיאסטולי, (לדוגמא 80).

צורת הכתיבה של לחץ הדם תהיה הגבוה חלקי (/) הנמוך לדוגמא – 120/80 ממ"כ (מ"מ כספית).

הערכים הממוצעים משתנים עם הגיל: הלחץ הסיסטולי עולה בהדרגה וברציפות ככל שהגיל עולה, בעוד הלחץ הדיאסטולי מגיע לשיא סביב גיל 55 ויורד בהמשך.

לחץ הדם שלנו אינו קבוע ויציב מפני שהוא מושפע זמנית על ידי גורמים רבים. לכן הוא משתנה מיום ליום, ולעיתים אף מרגע לרגע. מסיבה זו לא ניתן לקבוע אם לחץ הדם תקין על סמך מדידה חד פעמית. כדי להחליט אם יש צורך בטיפול, יש לבצע מספר מדידות בהפרשי זמן שונים. כשאנחנו מגיעים לטפל במטופל, עלינו לבצע מספר מדידות לחץ דם (בלי לעכב טיפולים מצילי חיים או פינוי). במידה והפינוי לוקח זמן עלינו לבצע הערכות מדדים חוזרות וביניהם לחץ דם ולעקוב אחר שינויים.

בעיות בלחץ הדם:

לחץ דם נמוך –

סימנים שכיחים : חולשה כללית, עייפות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, טשטוש ראייה, דופק מהיר, סחרחורות, ואף התעלפות ואובדן הכרה. גורמים עיקריים: א. איבוד דם – כתוצאה מדימום מרובה, טראומה או ניתוח. ב. אובדן נוזלים – כתוצאה מהתייבשות, שלשולים או הקאות, כוויות או הזעת יתר. ג. תרופות – תרופות שמרחיבות כלי דם כגון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכן משתנים. ד. מחלות לב – אי ספיקת לב, הפרעות קצב. ה. בעיות במערכת האנדוקרינית – כגון תת פעילות בלוטת התריס, מחלת אדיסון (תת פעילות בלוטת יותרת הכליה). ו. תת לחץ דם אורטוסטטי – לחץ דם נמוך המופיע בזמן שינוי תנוחה (לדוגמא: מעבר משכיבה לישיבה/עמידה), מופיע כתוצאה מכשל במערכת הפיצוי התקינה של הגוף, תת לחץ דם זה שכיח בייחוד באוכלוסייה הקשישה, בה שכיחותו מגיעה עד ל-20% מהאוכלוסייה. משתנה נוסף של תת לחץ דם זה הינו תת לחץ דם לאחר האוכל. ז. חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה.

יתר לחץ דם –

את יתר לחץ הדם (קרוי גם "לחץ דם גבוה") מכנים לרוב "הרוצח השקט", מפני שהאדם הסובל ממנו אינו מודע לכך מפני שלעיתים לא מופיעים סימנים ליתר לחץ הדם…

יתר לחץ דם משפיע, בממוצע, על אחד מתוך ארבעה אנשים בעולם המערבי. הסכנה בלחץ דם גבוה היא פגיעה מתמשכת בכלי דם של רקמות רגישות כדוגמת הלב, אבי העורקים, כלי הדם בעין, ורקמת העצבים במוח שפגיעה בה עלולה לגרום לשבץ מוחי. פגיעה כזו בכלי דם גורמת לחסימה שלהם על ידי טרשת עורקים או לקרע בהם וסיבוכים אלו עלולים לגרום למחלות שונות ולמוות.

ידוע כי הן לחץ הדם הסיסטולי והן לחץ הדם הדיאסטולי הם גורמי סיכון לתמותה ותחלואה בכל קבוצות הגיל. מחקרים רבים הוכיחו כי כאשר לחץ הדם הסיסטולי לבדו מוגבר, מדובר בגורם סיכון משמעותי למחלת לב כלילית, אירוע מוחי ותמותה כוללת. מחקרים בודדים בלבד בדקו את הקשר שבין ההפרש בין לחץ הדם הסיסטולי ולחץ הדם הדיאסטולי ותמותה, בפרט בגיל המבוגר.

ההפרש בין הסיסטולה לדיאסטולה נקרא pulse pressure ולפיו אפשר להעריך את מצב אאורטה – אבי העורקים. באנשים מבוגרים מתרחשת התקשחות של אבי העורקים הגורמת לעלייה בפרמטר זה וישנן מחלות נוספות הגורמות להפרש גדול יותר, וצריך לשלול אותן.

לעיתים, כאשר אנו נגיע לטפל במטופל יהיה עלינו לבצע מדידת לחץ דם בשתי הידיים כדי למצוא הבדלים היכולים להעיד על בעיות (לדוגמא דיסקציה של אבי העורקים), יש לשים לב לערכים של הסיסטולי והדיאסטולי ולבדוק שאכן הם בטווח הנורמה (אל תשכחו שיש אנשים שלהם נורמת בסיס שונה מאשר בספרים). יש להיות ערניים להפרש משמעותי של מעל 60 מ"מ כספית בין הסיסטולי לדיאסטולי.

כאשר גיליתים חריגה דווחו לצוות המפנה או לALS כאשר יגיעו או לבית החולים. נתון זה יכול להיות משמעותי מאוד. אך שימו לב, נתון זה יהיה משמעותי מאוד במידה ואכן יש עקביות במדידות חוזרות ולא על סמך מדידה אחת.

במדידה אחת תיתכן טעות אנוש (שלכם) או תקלת מכשיר (נו נאשים גם אותו). אך כאשר לחץ הדם עולה או יורד או נשאר קבוע במשך מספר מדידות יש משמעות יותר עיקרית למדד זה.

זכרו!

יש בדיקות רבות שעלינו לבצע, יש מטופל לדבר איתו, לחץ דם הוא לא המדד עיקרי בטיפול, הוא מדד שלוקח זמן לבצע, והוא מדד שמנתק אותנו מהמטופל כאשר אנו מבצעים אותו. בצעו אותו לאחר שבדקתם שאין סכנה אחרת לחייו של המטופל, שקיבלתם מענה לשאלות האנמנזה והשתמשו בו כדי לחזק או לשלול את החשד שלכם.

תשומת לבכם כי הקורונה חזרה לחיינו והיא עושה זאת בצורה מדבקת מאוד ובתפוצה רחבה מאוד, אנו הישמרו! עטו מסיכה על פניכם ועל פני מטופלכם לאורך כל הטיפול ובמידה ועולה חשד לטיפול בחולה קורונה התמגנו מבעוד מועד. כל כונן שנחשף לחולה מאומת מחויב לדווח למוקד ודרכו לממונה החשיפה בארגון.

החיסון מציל חיים ומונע מחלה קשה ולכן אם טרם התחסנתם זה הזמן לעשות זאת!

יש לכם שאלות? רוצים לקבל מידע על נושאים מסוימים? יש לכם רעיון לנושא לדבר רפואה הבא?

כתבו לנו [email protected]
אגף רפואה – מטה מבצעים