לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם

לא אחת אנו מקבלים קריאה עבור יתר לחץ דם, וכוננים רבים מתלבטים האם עליהם לצאת או לא למקרה, או האם המקרה דורש נט"ן או לא. לכן השבוע נדון ביתר לחץ דם או בשמו השני "הרוצח השקט".

שם האבחנה בעברית: לחץ דם גבוה או יתר לחץ דם
שם האבחנה באנגלית: Hypertension

הדם בגופנו זורם מהלב אל האיברים השונים. בעת זרימתו מפעיל הדם לחץ על הדפנות של כלי הדם. המצב שבו הלחץ הזה גבוה מהרגיל מכונה "לחץ דם גבוה" או "יתר לחץ דם". בעזרת מד לחץ דם ניתן למדוד בקלות את הלחץ. המדידה נותנת שני מספרים: ערך סיסטולי (הגבוה) וערך דיאסטולי (הנמוך). אם הערכים המתקבלים גבוהים מ־140/90, משמעות הדבר שהנבדק סובל מלחץ דם גבוה.

ממה נגרם לחץ דם גבוה?

ברוב המקרים (95%) לא ניתן להצביע על גורם ברור ללחץ הדם הגבוה. המקרים אלה מכונים "יתר לחץ דם ראשוני" (primary).
רק ב־5% מהמקרים ניתן לייחס את לחץ הדם הגבוה לגורם ברור כמו תרופה או מחלה. במקרים האלה מדובר ב"יתר לחץ דם שניוני" (secondary).

מהם התסמינים?

בדרך כלל אין תסמינים ללחץ דם גבוה, ומי שיש להם לחץ דם גבוה אינם מרגישים שום דבר. עם זאת, הוא גורם מרכזי למחלות רבות ומסוכנות – ולכן מכונה "הרוצח השקט". רק אם לחץ הדם גבוה במיוחד, הוא עלול לגרום לתסמינים כמו כאב ראש, שינויים בראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה.

עלולים להיות סיבוכים?

בהחלט. לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון למחלות רבות, ולכן חשוב מאוד לטפל בו. הלחץ המוגבר בכלי הדם במשך שנים ארוכות (אם אינו מטופל) עלול לגרום, בין היתר, להתקפי לב, לפגיעה בשריר הלב, לאירועים מוחיים, לפגיעה בכליות ולפגיעה בעיניים. לכן חשוב מאוד למנוע יתר לחץ דם, ובמקרה שמאובחן יתר לחץ דם – לטפל בו ולהיות במעקב רפואי.
לפי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC):
– כ־7 מכל 10 אנשים שלוקים בהתקף הלב הראשון שלהם סובלים מלחץ דם גבוה.
– כ־8 מכל 10 אנשים שלוקים בשבץ המוחי הראשון שלהם סובלים מלחץ דם גבוה.
– לכ־7 מכל 10 אנשים עם אי ספיקת לב כרונית יש לחץ דם גבוה.

מה גורמי הסיכון ללחץ דם גבוה?

1.  גיל – הסיכון לפתח לחץ דם גבוה גדל ככל שאנחנו מתבגרים
2.  השמנה או השמנת־יתר
3.  עישון
4.  אורח חיים יושבני ומיעוט בפעילות גופנית
5. תזונה הכוללת יותר מדי מלח
6.  צריכת אלכוהול מוגזמת
7.  לחץ
8. היסטוריה של לחץ דם גבוה במשפחה

איך מאבחנים?

מאחר שברוב המקרים לא מרגישים את לחץ הדם המוגבר, הרי כדי לגלות אותו צריך למדוד. ניתן למדוד לחץ דם בעזרת מכשיר פשוט בביקור אצל רופא המשפחה.
כ־10% מהאוכלוסייה סובלים מ"תסמונת החלוק הלבן", כלומר סובלים מלחץ דם גבוה רק בעת בדיקה במסגרת רפואית או בנוכחות רופא, ואילו בשאר היממה לחץ הדם שלהם תקין. אם האבחנה של לחץ דם גבוה אינה ודאית, ניתן לעשות בדיקת הולטר לחץ דם – באמצעות מכשיר למדידת לחץ דם שנושאים על הזרוע למשך 24 שעות. המכשיר מופעל אחת ל־30 דקות במשך כל שעות היממה ורושם את ערכי לחץ הדם שנמדדים. הבדיקה היא פשוטה ומאפשרת לאבחן או לשלול באופן מהימן לחץ דם גבוה.
אם לחץ הדם הגבוה מאובחן לראשונה מתחת לגיל 30 או מעל לגיל 50 יש צורך לעשות בירור נוסף כדי לשלול סיבות ללחץ דם גבוה שניוני – סיבות שהן לעיתים הפיכות.

איך מטפלים?

ניתן להשפיע על לחץ דם גבוה בכמה דרכים:
• ירידה במשקל – אם יש צורך בכך. לחלופין: שמירה על משקל גוף תקין ומניעת השמנה.
• דיאטה – תזונה עשירה בפירות ובירקות ודלה בשומנים.
• צריכה מתונה של מלח – למבוגר מומלץ לצרוך לא יותר מ־6 גרמים של מלח ביום (שמכילים 2.4 גרמים של נתרן – שהוא החומר המזיק במלח).
• פעילות גופנית – פעילות אירובית במשך 30 דקות ביום, ארבע פעמים בשבוע לכל הפחות.
• גמילה מעישון. מי שמתקשה בכך יכול להיעזר בסדנאות הגמילה מעישון השונות
• צריכה מתונה של אלכוהול – לכל היותר מנת אלכוהול אחת ביום. מנת אלכוהול מצויה בפחית בירה, בכוס יין או בכוסית משקה חריף (50 מ"ל).
• טיפול תרופתי להורדת לחץ דם – שאותו מתאים רופא המשפחה במקרה הצורך. לעיתים יש צורך בשילוב של כמה תרופות כדי לאזן את לחץ הדם בצורה מיטבית. אם לחץ הדם אינו מתאזן בטיפול תרופתי משולב או שיוצא מאיזון לאחר תקופה שבה היה מאוזן, צריך לשלול סיבות אחרות שמשפיעות על לחץ דם גבוה, כמו שימוש בתרופות נוגדות כאב ממשפחת ה־NSAIDS – כמו נורופן, ארקוקסיה, וולטרן ואטופאן – או דום נשימה בשינה (ניתן לאבחן במעבדת שינה).

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

ברוב המקרים אין סימני אזהרה ללחץ דם גבוה, ולכן חשוב למדוד את לחץ הדם אחת לכמה שנים. אנשים שנמצאים בסיכון לפתח לחץ דם גבוה (מי שיש להם בני משפחה הסובלים מיתר לחץ דם או נמצאים בגילים שבהם מתפתח בדרך כלל לחץ דם גבוה) צריכים למדוד את לחץ הדם לעיתים תכופות יותר. את לחץ הדם ניתן למדוד אצל רופא המשפחה. ניתן גם להתייעץ עימו בנוגע לתדירות שבה יש לעשות את הבדיקה הזאת.
אם נמדדים ערכי לחץ דם גבוהים במיוחד (מעל 180 סיסטולי ומעל 110 דיאסטולי) במדידות חוזרות, ואם הערכים האלה מלווים באחד מהתסמינים הבאים – קוצר נשימה, כאבים בחזה, כאב ראש עז, טשטוש ראייה או דימום מהאף – יש לפנות בדחיפות .

איך לומדים לחיות עם לחץ דם גבוה?

מי שסובלים מלחץ דם גבוה צריכים להקפיד במיוחד על אורח חיים בריא: לשמור על משקל תקין, לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית, לשמור על תזונה מאוזנת, דלת מלח ושומנים וכן לא להפריז בצריכת אלכוהול. נוסף על כך עליהם לטפל בגורמי הסיכון הנוספים שעלולים – לצד לחץ דם גבוה – להחיש התפתחות של מחלות לב וכלי דם כמו עישון, סוכרת ושיעורי כולסטרול גבוהים.
כמו כן כדאי להיות במעקב רפואי מסודר: להגיע לרופא המשפחה למדידות תקופתיות של לחץ הדם ולבדיקה גופנית תקופתית. יש צורך לעשות בדיקות תקופתיות לגילוי סיבוכים אפשריים עקב לחץ דם גבוה ממושך ובעיקר לא מאוזן, כמו בדיקות דם לתפקודי כליות, בדיקות עיניים ואקו לב.
אם הרופא ממליץ על טיפול תרופתי – יש להתמיד בו בהתאם להוראותיו ולהודיע לו אם הטיפול הופסק.