יש לי חום

כולנו יודעים שאחד הסימנים לדלקת או תהליך זיהומי בגוף זה עליה בחום הגוף, אך מה באמת גורם לחום? מתי זה מסוכן? מה הטיפול המומלץ וממה כדאי להיזהר?

פיזיולוגיה של חום: "חום", או עלייה בטמפרטורת הגוף, קשורה לרוב לעוררות המערכת החיסונית של הגוף. הטמפרטורה הנורמלית היא 35.5 עד 37.5 בממוצע, החום עשוי לסייע למערכת החיסונית בניסיונה להתגבר על גורמי מחלה שונים, ועושה את הגוף למקום פחות נוח להתרבות של נגיפים וחיידקים הרגישים לטמפרטורה הגבוה. עם זאת, זיהום אינו הגורם היחיד לעליית חום הגוף, שימוש בסמים אמפטמינים וגמילה מאלכוהול לדוגמה, שפעת, יכולים גם הם לגרום לטמפרטורת הגוף לעלות.
האחראי על חום הגוף והווסת של טמפרטורת הגוף הוא ההיפותלמוס, הממוקם במרכז המוח. הוא מתעורר לפעולה על ידי חומרים ביו-כימיים הקרויים פירוגנים שהמערכת החיסונית משחררת בזרם הדם כחלק מפעילות המערכת. פירוגנים מסוימים מיוצרים על ידי רקמות הגוף, אך אחרים נוצרים גם על ידי פתוגנים – גורמים מעוררי מחלה. כשההיפותלמוס מזהה את אותם פירוגנים הוא מורה לגוף לשמור על הטמפרטורה הגבוה באמצעות הגברת חילוף החומרים, הפחתת זרימת הדם ההיקפית, ורעד בשרירים, כך נגרמת התחושה המכונה "חום". ילדים לוקים לרוב בחום גבוה יותר ותכוף יותר, מפני שהמערכת החיסונית שלהם אינה מנוסה בהשפעות אותם הפירוגנים. כשחום הגוף עולה תפקודי הגוף מתבצעים תחת מעמסה פיזיולוגית כתוצאה מכך הגוף עלול לזהות חומרים מסוימים הנספגים במערכת העיכול כגורמי אלרגיה ולכן גם נצפה לשלשולים והקאות. במקרים קיצוניים חום גבוה לגרום לפרכוסים, להתמוטטות ולהזיות.
חילוף החום עם הסביבה: לגוף יש 4 דרכים מרכזיות להתמודד עם עליה בחום גוף הן בעקבות מחלה והן בעקבות מכת חום:

1. הקרנה – העברת החום מהגוף לאובייקט אחר ללא מתווך ביניים – מעבר של חום מהגוף לעצמים סמוכים לדוגמא מעבר החום לבגדים
2. הובלה – העברת חום בין שני אובייקטים שנמצאים במגע ישיר – רואים את זה כאשר חולה שוכב במיטה הוא מעביר מחום הגוף שלו למיטה.
3. הסעה – העברת חום מאובייקט יציב לאובייקט שנע מעליו – הדוגמה הכי טובה זה שהיה באוויר הפתוח שהטמפרטורה שלו נמוכה מזו של חום הגוף ובכך החום עובר מהגוף עם הריכוז הגבוה יותר אל האוויר עם ריכוז החום הנמוך יותר.
4. התאיידות – איבוד חום בצורת אדים – אחת הדרכים הבולטות יותר של הגוף זה ע"י הזעה שבה הגוף "מאדה" את חום הגוף החוצה, כ 25% מסך איבוד החום נעשה בצורה זו ע"י מנגנון הזעה, אך חשוב לזכור שחוסר בנוזלים או חוסר במלח, ניגוב הזיעה, לבישת בגד אטום, או שהייה בתנאי לחות גבוהים יקשו על תקינות המנגנון ויפחיתו את פינוי חום הגוף
5. דרך נוספת ויעילה חלקית זה הרחבת כלי דם שבאמצעותה הגוף מגביר את זרימת הדם מהמרכז לפריפריה ולכן בחום גבוה ממושך ניתן לראות טכיקרדיה קלה וירידה בלחצי הדם, מערכת הזו יעילה אך ורק במידה וחום הסביבה נמוך מחום הגוף.

התלונה העיקרית הנפוצה ביותר בפניות לרופא ולמלר"ד, הערכים המקובלים לחום גבוה הוא מעל 38.0 מעלות, חום מעל 41.5 עלול לגרום לשינוי מבני של חלבונים ולנזק מוחי ולמוות. חום גם עלול לגרום לנזק היות והוא מעלה קצב אובדן נוזלים, גורם לאי נוחות וירידה בתפקוד, עלול לגרום להתכווצויות חום. מאידך לחום יש גם השפעות חיוביות יתכן והוא מעכב את התרבות הווירוסים והחיידקים.

אופן מדידת החום: אסור להשתמש כיום במדי חום המכילים כספית. השיטה המומלצת למדידת חום היא בעזרת מד חום דיגיטלי. מומלץ כי המדידה תהיה רקטלית (בפי הטבעת), אקסילרית (בבית השחי) או פומית בהתאם לגיל הילד, מחלתו ומידת שיתוף הפעולה. במדידת החום בבית השחי, יש להוסיף כ 0.5 לקריאת חום הגוף. ביילודים, לעומת זאת, מדידה אקסילרית (בבית השחי) היא מדויקת כמו מדידה רקטלית (בפי הטבעת). שימוש במד חום אינפרא אדום למצח אפשרי כחלופה למד חום דיגיטלי.
סימני אזהרה: ישנן מחלות רבות הגורמות לעליה בחום הגוף בעיקר בילדים, בנוסף לחום ישנם סימנים נוספים לכך שמחלה מתחוללת בילד ושהחום אכן נותן את אותותיו גם אם במדידה לא נצפו ערכים גבוהים, סימנים אלו מהווים תמרור אזהרה עבורנו ומסייעים לנו בקבלת החלטה בנוגע לדחיפות המקרה, בין אותם סימנים ניתן למצוא חום המשולב עם גניחות, ישנוניות, בכי חלש, בכי ללא דמעות, בכי ממושך, חוסר עניין באוכל, ואי שקט. ניתן להתרשם גם להיפך שילד שנמדד לו חום מעבר לגבולות הנורמל אך הוא עדיין חיוני ומתפקד מצבו טוב יותר, הדגש המרכזי הוא שמסתכלים בעיקר על איך הילד נראה / מתנהג ולא רק על הערכים במדחום
אמצעים פיזיקליים להורדת חום (העשרה בלבד): אמבטיות במים פושרים או רטיות מים לחות הם בעלי יעילות מסוימת בהורדת חום אך הם עלולים להגביר את תחושת אי הנוחות של הילד. ככלל, אין המלצה לשימוש באמצעים אלה להורדת חום. השימוש בהם יעשה על פי רצון ההורה או כשהחום הוא מעל 41 מעלות. בנוסף אין להפשיט את הילד מבגדיו על מנת לנסות להוריד את החום אך מאידך אין להלביש מעבר למה שצריך, מרבית העבודות מראות כי אין הבדל משמעותי בין מתן תרופות להורדת חום לבין רחצה בעזרת ספוג עם מים והשילוב ביניהם נותן יתרון לא משמעותי. מעבר לכך, רחצה בעזרת ספוג עם מים גרמה לאי נוחות גדולה יותר ובצורה משמעותית מאשר תרופות להורדת חום. ולכן  נראה כי יש להעדיף מתן תרופות להורדת חום בילדים על פני טיפול באמצעים פיזיקליים, אולם ניתן לשלב קירור באמצעות מגבת לחה או הרטבה של הפנים והעורף בזהירות.
אזהרה "עיסוי באלכוהול": היה בעבר שיטה נפוצה ביותר להורדת חום בילדים. גם כיום יש הורים המאמינים כי שיטה זו יעילה ובטוחה. מנתוני הארגון האמריקאי לבקרת הרעלות בארה"ב עולה כי יותר ממחצית מכלל הנחשפים לאלכוהול במתן מקומי היו ילדים מתחת לגיל 6 שנים. בחמישית מכלל הנחשפים נצפו תופעות לוואי קלות עד חמורות וסה"כ דווחו 4 מקרי מוות. לנוכח עובדות אלה ניתן לראות כי הרעלת אלכוהול על רקע מקומי להורדת חום ממשיכה להיות בעיה משמעותית. יש להדגיש בפני ההורים כי אין להשתמש באלכוהול לשם הורדת חום בשום אופן!!!
טיפול תרופתי להורדת חום (העשרה בלבד): כיום ישנן 2 תרופות מרכזיות לטיפול בחום בילדים והן האקמול והנורופן שתיהן יעילות ובטוחות באותה המידה אולם לכל אחת מנגנון פעולה שונה (אקמול – עיכוב של האנזים ציקלואוקסיגנאז במערכת העצבים המרכזית. נורופן – שייך למשפחת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים המעכב סינתזה של פרוסטגלנדינים) ולכן ישנה יעילות לשילוב בין שתי הסוגים אולם ככלל ובפרט במתן טיפול תרופתי לילדים כל תרופה מינון או צורת מתן תעשה על פי הנחיות והמלצות הרופא המטפל מסיבות בטיחותיות כגון שילוב בין תרופתי, מחלות רקע, תופעות לוואי והכי חשוב אלרגיה.
חום מחוץ לקופסה: נכון שההורים כרגע מתלוננים על חום וזאת הבעיה המרכזית, אפשר לחשוב על מה הגורם לחום ואיפה הדלקת? אולם ישנן בעיות נוספות שיכולות להיות מלוות לחום כגון היפוגליקמיה, התייבשות ותת לחץ דם – בעיקר בילדים שבעקבות החום לא אוכלים ושותים ובמקרים גרועים יותר גם משלשלים ומקיאים ולכן מלבד הערכת החום יש לבדוק סוכר ולחץ דם ולהעריך את הטיפול והדחיפות שלו בהקדם
פרכוסי חום (עוויתות חום): לא מדובר על פרכוס כתוצאה ממחלת פרכוסים אלא כתגובה לחום הגבוה פרכוסי חום מהווים את ההפרעה הפרכוסית השכיחה ביותר מכלל ההפרעות הפרכוסיות. כ-5-8% מכלל ילדי העולם יסבלו פעם אחת או יותר בחייהם מפרכוסי חום. קיימת נטייה קודמת גנטית חזקה למרות שעדיין לא ידועים הגנים המעורבים בהפרעה זו. מדובר בהפרעה משפחתית הגורמת לסף פרכוסי נמוך בנשאי הגנים הללו. האטיולוגיה העיקרית לפרכוסי חום היא מחלה זיהומית. ברוב המקרים מדובר בזיהומים חריפים של דרכי הנשימה העליונות או בדלקת חריפה של האוזן התיכונה שנפוצים בילדים. כל זיהום נגיפי הגורם לעליית חום חדה אצל הילד יכול לגרום להופעת פרכוסי חום אצל אותם ילדים הסובלים מסף פרכוסי נמוך. הפרכוס מופיע בעיקר בילדים שלרוב הם בריאים, בין הגילאים 3 חודשים ועד 5 שנים, כאשר רוב המקרים מופיעים בין גיל 22-18 חודשים. הפרכוס הקלסי הוא כללי טוני-קלוני. הפרכוס מופיע במקביל לעליה המהירה בחום ובדרך כלל ביום המחלה הראשון. משך הפרכוס אינו עולה על 15 דקות. ניתן למצוא אנמנזה משפחתית של פרכוסי חום באחוז גבוה של המקרים.
טיפול בילד מפרכס על רקע חום :

• להשכיב את הילד על הצד בכדי למנוע חנק או אספירציה מהקאות או מרוק
• להשכיב את הילד במקום בטוח ומוגן, כדי למנוע חבלה כתוצאה מנפילה או פגיעה בחפצים חדים או קשים כתוצאה מהפרכוס, במקביל לדאוג לריפוד של הראש מאותה סיבה.
• אם מדובר בפרכוס חום ראשון יש להזמין אמבולנס – יש לברר את מקור הפרכוס בבית חולים
• אסור לנסות לפתוח את הפה
• לא להכניס את הילד או הילדה לאמבטיה או מקלחת – הלחץ בטיפול בילד מפרכס בשילוב הרצפה הרטובה במים וסבון, אמבטיה, קרמיקה, וילד על הילדים לא עושה טוב …
• אולם מומלץ להפשיט את הילד ולקרר את גופו במגבת רטובה וכך להוריד את חום הגוף.

יש לקחת בחשבון שפרכוס על רקע של חום גבוה לא אורך זמן ממושך, במידה וכן יש לחשוב על גורמי פרכוס אחרים והכי חשוב יש לקחת בחשבון ולהתמגן בהתאם כאשר יש חשד לדלקת קרום המוח שגורמת גם לחום גבוה וגם לפרכוסים במקביל.

מקורות:
הנחיה קלינית להורדת חום בילדים מאתה האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
בברכת חורף בריא לכל הילדים