טביעה בסוגי מים שונים
רגע לפני שנדבר על טביעה במים מלוחים ובמים מתוקים, צריך להבין כמה תהליכים ביולוגיים.
התאים בגופנו מוקפים בממברנה בררנית, אשר מווסתת כניסה ויציאה של חומרים מתוך התא החוצה והפוך.
אם ניקח תא ונשים אותו במים טהורים, המים ייכנסו לתא, הוא יתנפח ועלול אף להתפוצץ.
אם נשים אותו בסביבה של ריכוז מלחים גבוה, מצב הפוך יתרחש ומים יזרמו החוצה מהתא והוא יתכווץ.
סרטון הסבר על טביעה במים מתוקים וטביעה במים מלוחים
תאים עושים שימוש במנגנון זה בתהליכים רבים וביניהם תנועה ושינוי מורפולוגי של התא. גם ברמה הפיזיולוגית של הגוף יש שימוש בתהליכי אוסמוזה. הדוגמא הבולטת ביותר היא הכליה שבה מים נכנסים ומוהלים את המלחים והרעלים המסולקים דרך דרכי השתן.
אוסמוזה:
אוסמוזה היא תהליך של מעבר ממס (סוג של תמיסה, יותר נכון נוזל בו מומסים מלחים, כמו מים) דרך קרום בררני. הממס עובר מהצד בו ריכוז המלחים נמוך יותר לצד בו ריכוז המלחים גבוה יותר על מנת לגרום לאיזון ולריכוז מלחים אחיד בשני הצדדים.
אז מה קורה בטביעה במים מלוחים אל מול מים מתוקים?
מים מלוחים – ים
מים מתוקים – בריכה
טביעה במים מלוחים: ריכוז המלחים בגוף עומד על כ-1.9%. מים מלוחים החודרים לריאות בעת טביעה מכילים ריכוז מלחים גבוה יותר מריכוז המלחים בגוף. עקב כך, מתקיים תהליך של העברת נוזלים מתוך כלי הדם אל הריאות באוסמוזה ונוצרת בצקת ריאות.
טביעה במים מתוקים: ריכוז המלחים בגוף גדול לעומת כמות המלחים במים מתוקים ולכן מים מהריאות יעברו אל תוך כלי הדם, יעלו את לחץ הדם ויגרמו להמוגלובינריה – פיצוץ של כדוריות דם אדומות, דבר שיגרום לתסחיפי חמצן בגוף, פיצוץ של טסיות דם, וכן למעבר של אשלגן (מפיצוץ ההמוגלובין) שיגרום להפרעות קצב, וקרישה מוגברת בעקבות חמצן שמסתובב חופשי בתוך כלי הדם וטסיות שנקרשות בעקבות המגע עמו.
רגע, אז מה קורה בים המלח?
רוב המקרים בים המלח אינם תוצאה של טביעה הנובעת מכניסת מים למערכת הנשימה וגורמת לחנק, אלא לרוב מדובר באנשים אשר צפו להנאתם, ומסיבה כלשהי התהפכו, שתו את המים זהם בריכוז מאוד מאוד גבוה של מלחים.
מצב זה גורם לשינוי קיצוני במאזן המלחים בגוף ולהפרעות קצב קשות וקטלניות, ובצקות בדרכי הנשימה מהמים שהצליחו להשאף פנימה.
רוב המבקרים של ים המלח הם אוכלוסיה מבוגרת, אשר מלכתחילה הגיעו עם רקע רפואי, השינוי הקיצוני במאזן המלחים מהווה סכנה גדולה עבורם.
