התנהגות בטוחה במצב של ירי טילים

בימים האחרונים אני עדים להסלמה באזור הדרום אך לא רק, ועל כן אנו מחדדים את הנהלים.
כיצד מטפלים, מה אתם עלולים לראות בשטח, ואיך מתנהלים עם מקרי השגרה?

ראשית עליכם לשמור על בטיחותכם, כלומר, לאזור של נפילה מגיעים אך ורק כוננים שקבלו אמצעי מיגון מתאימים (אפוד וקסדה כרמיים).
כל מי שאין ברשותו אמצעי מיגון צריך וחייב לחזק את ארועי השגרה תוך שמירה על כללי התנהגות של פיקוד העורף.

בהשמע אזעקה יש לגשת למקום מוגן ולא לצאת במשך מספר דקות, לעיתים יש מטח ורצוי להמתין שאכן יש שקט.
אם נתקלתם בפצוע, או שאתם באמצע טיפול שגרה, יש לגשת עם החולה/נפגע לאזור בטוח ככל האפשר לפי יכולות המקום בו אתם נמצאים, ולפי הנחיות פיקוד העורף.

פציעות מדממות:

במידה ונתקלתם בפצוע מדמם יש לעצור את הדימום.
דימום מסיבי, ללא רסיסים, לפצוע בהכרה שאין איום על נתיב האוויר שלו אנו נעצור באמצעות לחץ ישיר.
ואילו בחסם עורקים נשתמש במקרים הבאים:

• קטיעה מלאה או חלקית של גפה
• בעיות בנתיב האוויר או בנשימה המאיימות על חיי הפצוע
• רסיס או רסיסים מדממים (שבר פתוח נחשב כפגיעה עם רסיס)
• ריבוי פצועים (אירוע רב נפגעים) – לעיתים באזור נפילה יש המון נפגעים ולא רק אחד.
• חושך, היום נדיר להגיע למצב שאינו מבצע צבאי, כלומר מצב באזרחות שיש חושך ואין שום אפשרות להשיג תאורה כלל (יש פנסים ברכבים, פנסי מצח, פנסים בטלפונים סלולרים), אך לעיתים בשל אופי אזור הנפילה יכול לקחת זמן עד שנשיג אור ולכן במצד של חושך מוחלט, ואנו בטוחים שיש דימום מסיבי בגפה, יש להניח חסם עורקים בראש גפה.
• כאשר לחץ ישיר לא עבד. כלומר ניסינו לעצור את הדימום באמצעות תחבושות לחץ ובכל זאת הדימום ממשיך, ככל הנראה כיוון שהוא ממקור עורקי ולא ורידי.

בשום פנים ואופן אין לשלוף רסיסים שתקועים בגוף של אדם פצוע.

איום על נתיב אויר ונשימות (A ו-B):

פגיעות הדף באזורי פיצוץ עלולים לפגוע באברים חלולים, רסיסים עלולים לגרום לבעיות נשימה, וחפצים שעפים באזור הנפילה יכולים להוביל לפציעה משנית כגון:

• סינוסים בפנים שיובילו לדימום מהאף והעיניים
• לפגיעות חזה כגון חזה אוויר סגור, שיובילו למצוקה נשימתית – הטיפול יהיה מתן חמצן, קריאה לALS, ופינוי מהיר
• מצוקה נשימתית כתוצאה משברים בצלעות, בשל נפילה מההדף או חבלה מחפצים שעפו על הנפגע
• חפש רסיסים בבית החזה של הנפגע שעלולים להוביל לחזה אוויר פתוח

חבלות נוספות:

כתוצאה מנפילת חפצים או הדף של פצוע אתם עלולים להתקל גם בשברים – אשר יש לקבע אותם במינימום תזוזה, בתנוחה בה נמצא המטופל.
במידה ויש חשד לפגיעת עמוד שדרה יש להניח צווארון או לבצע קיבוע ידני עד הגעת צווארון ולפנות על קרש גב.
שפשופים, דימומים קלים ומכות קהות (המטומות), יש לטפל בסוף לאחר מצבים מסכני חיים.

פחד וחרדה:

אנו עלולים להתקל בנפגעי חרדה או פחד כתוצאה מהאירוע, אך שימו לב, גם אתם כמטפלים עלולים להיות נפגעי חרדה.
צרו קשר עם המוקד במידת הצורך ובקשו חוסן לאזור.
כיצד יש להתמגן במקרה של אזעקה?

בחירת מרחב מוגן:

את המרחב המוגן נבחר בהתאם לזמן העומד לרשותנו מרגע הישמע אזעקה לפי סדר העדיפויות הבא:

1. ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) או ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) הם הבחירה המועדפת.

2. מקלט:
א.
מקלט בבניין משותף – בתנאי שהמקלט פנימי ונמצא בתוך הבניין ובתנאי שניתן להגיע אליו דרך חדר מדרגות פנימי ללא תלות בזמן ההתרעה.
ב.
מקלט ציבורי – בתנאי שניתן להגיע אליו תוך פרק הזמן הנדרש מרגע הישמע אזעקה.
3 – חדר מדרגות פנימי:
א.
דיירי הקומה העליונה המתגוררים בבניין מעל שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי ירדו שתי קומות  ויישארו בחדר המדרגות. בבניין מעל 3 קומות, כל קומות חדר המדרגות מוגנות פרט לקומת הקרקע ושתי הקומות העליונות.
ב.
דיירי הקומה העליונה המתגוררים בבניין בן שלוש קומות במבנה ללא ממ"ד, ממ"ק או מקלט פנימי, ירדו קומה אחת ויישארו בחדר המדרגות. בבניין בן שלוש קומות קומת חדר המדרגות המוגנת ביותר היא הקומה האמצעית (קומה שנייה).
4.
באין ממ"ד, ממ"ק, מקלט או חדר מדרגות פנימי, יש לבחור חדר פנימי שבו מינימום קירות חיצוניים, חלונות ופתחים.
שימו לב:
● בחירום, השאירו את דלת הכניסה פתוחה לטובה הציבור השוהה בחוץ.
● אין לבחור מקלחת או שירותים, יש להתרחק מקרמיקה, חרסינה וזכוכיות שיכולות להתנפץ.
● אזרחים נדרשים לא להימצא ברחבת הכניסה לבניינים, כיוון שקיים סיכון לרסיסים והדף כתוצאה מנפילות טילים בסמוך לבניינים.

אם אתם נמצאים בשטח פתוח יש לשכב על הרצפה, הרחק מהרכב, ולהניח את הידיים על הראש, או לחפש חומה להתגונן מאחוריה.

שמרו על עצמכם!
בתקווה לימים שקטים יותר