הכר את המתנדב – איתמר תפארת
סניף עמק החולה
פרטים אישיים:
איתמר תפארת, תלמיד פנימייה צבאית בן 16.
ההצטרפות לפרויקט:
איתמר תפארת הוא תלמיד פנימייה צבאית שהחל להתנדב במיזם "תן כבוד" של איחוד הצלה.
בעקבות אימו, ויקי תפארת, ראשת סניף עמק החולה של איחוד הצלה.
לאחרונה נודע לאיתמר על קשיש בסביבתו שהמתנדב שלו עמוס מידי ולא מספיק לבקר ולדאוג לשלומו של הקשיש, החליט איתמר להגביר את הביקורים ולעזור לקשיש.
הקשר עם הותיק:
הקשיש סיפר לאיתמר עד כמה הוא בודד וכי הוא מפרנס כלכלית את ילדיו החולים.
הוא הסביר שהוא חי בצניעות כדי לשלם עבור הטיפול הרפואי בילדיו ובמחלות שלו, אך למרבה הצער עוד יותר, הוא גם שיתף שאין לו מי שיעזור לו לעת זקנתו, הוא לבד.
איתמר היה בהלם ממה שאמר לו הקשיש, "היה לי כל כך קשה לשמוע את הסיפור שלו. ראיתי כמה הוא מיוחד ואדיב, הדרך שבה הוא דאג לאנשים הייתה כל כך נוגעת ללב. הוא התעקש שהוא לא רוצה להפריע לי או לבזבז את הזמן שלי, אבל תמיד הזכרתי לו שאני עוזר כי אני רוצה ושאני עושה את זה מתוך אהבה.
חוויה אחת שהותירה בי חותם היא כשראיתי אותו אומר למטפל שלו לעזוב מוקדם כדי שהמטפל יוכל לחזור הביתה למשפחתו. הקשיש כל כך טהור נפש ואדיב. זה היה כל כך מחמם את הלב, וזה משהו שיהיה חרוט אצלי.
"הוא נתן לי השראה להיות מתחשב ואדיב לא משנה באיזה מצב".
אירוע מיוחד:
"יום אחד הגעתי אליו הביתה היישר מהפנימייה שלי והזדעזעתי לראות את המקרר שלו ריק לגמרי. בדרך כלל הוא מקבל אוכל מהשכנים ודרך ארגוני סיוע שונים. אבל כשראיתי את מצב לא יכולתי לתת לזה שהמקרר שלו הישאר ריק. התקשרתי לאמא שלי וביקשתי ממנה לקנות מצרכים מסוימים, ואז הלכתי לבדוק את המדדים הרפואיים שלו. הותיק ואני בילינו עד שאמא שלי הגיעה עם המצרכים. כשהיא הגיעה, ארגנתי הכל במקרר ויחד בדקנו מחדש את המדדים החיוניים שלו. התנחמתי לדעת שעכשיו הקשיש שלי יכול לאכול מתי שהוא צריך, בלי לדאוג מאיפה הארוחה הבאה שלו.
תן כבוד בשבילי:
אני מאמין שאנחנו צריכים לעזור לאוכלוסייה המבוגרת כי בלעדיהם מדינת ישראל, ואנחנו כעם, לא היינו קיימים.
דבר הרכזת – ויויאן הירש
סניף עמק החולה
טלפון שאני מקבלת " ויוי, איתמר רוצה להתנדב לתן כבוד".
אבל.. הוא צעיר.. אני אומרת.
"אז מה? ממש בוער בו. הוא ממש רוצה".
נו… אם רוצה הנער, מי אני שאמנע את זה ממנו???
ציוותתי אותו למתנדב אימפקט, ים פלמוני, כשהיה לי ברור שהצמד הזה הוא צוות מנצח ומי שמרוויח הוא כמובן הוותיק.
איתמר לומד בפנימייה צבאית, לא נמצא כל השבוע בבית ולפעמים גם שבועיים.. אבל בכל סוף שבוע שמגיע, כמו שאמא ויקי מספרת (למי שלא מכיר – ראשת הסניף שלנו), זורק הכל ורץ לותיק האהוב,
הוא יושב איתו, ומדבר איתו ובודק במקרר האם יש מספיק אוכל (וכמובן שמיד מריץ את אמא למלא מקרר או מתייעץ כשלא נראים לו המדדים) ובעיקר נמצא איתו עם המון כוונות טובות, לב ענק, אהבה והערכה לאיש בגיל השלישי שהוא האיש הכמעט פרטי שלו.
איתמר תפארת – לתפארת מדינת ישראל!!
