הגישה הטיפולית לילדים ותינוקות

מצד אחד עקרונות הגישה והטיפול בילד זהים בבסיסם
ומצד שני קיימים הבדלים מעשיים עקב מאפיינים פיזיולוגיים ונפשיים

הגדרות גילאים למצבי החייאה:

• יילוד  – מגיל הלידה עד גיל ארבעה שבועות
• תינוק – מגיל שלושה שבועות עד גיל שנה
• ילד – מגיל שנה עד שמונה שנים
• מבוגר – מגיל שמונה שנים ומעלה

בכל נושא הטיפול בילד חולה או פצוע, על החובש להתאים את הטיפול לגיל הילד תוך התייחסות לגילו ולגודלו הפיזי.
כל אדם במצב חרום ירגיש חשש מסוים -הדבר מתעצם במיוחד אצל ילדים עקב הפחד ממבוגרים בלתי מוכרים, מהמצופה להם בהמשך הטיפול ומהלא נודע.

גם תינוקות עלולים להיכנס למצב של פחד קיצוני במיוחד אם האירוע מלווה בכאב, רעש, אורות חזקים וכדומה.
עקרונות גישה וטיפול

• הצג את עצמך בשמך בפשטות
• שאל את הילד לשמו
• דאג לעדכון ההורים בהקדם
• שב ליד הילד כשעיניך בגובה עיניו
• היה רגיש לתגובות של הילד לקשר עמך – קשר עין, שיחה מתאימה לגיל, מגע עדין או המנעות ממגע מיותר וכדומה

במידת האפשר:

• בקש את רשות הילד לפני כל פעולה
• הסבר לילד מהו תפקיד כל מכשיר/כלי לפני השימוש בו
• הסבר לגבי כאב צפוי אם יש צורך בהליך כלשהו

כאשר יש צורך בהליך מכאיב:

• הסבר שהכאב רגעי ומדוע הוא נחוץ
• עדיף לבצע אותו בסוף הבדיקה/טיפול
• חשוב להסביר לילד מה תפקידו של כל מכשיר או כלי הכרוך בטיפול בו לפני הטיפול באופן ברור ופשוט
• הסבר מה לא אמור לגרום לכאב (כגון מסכת חמצן), מה יגרום למעט אי נוחות (כגון מדידת לחץ דם) וכאשר יש צורך בהליך מכאיב, הסבר שזה יכאב לרגע אך באופן רגעי, ומדוע זה נחוץ לו.
• לעולם אין לשקר לילד! זכור שאם טיפול מסוים כרוך בכאב, אם תשקר לילד על כך תשבור את האמון שלך בו ותכשיל אפשרות המשך שיתוף פעולה וטיפול יעיל
• יש לאפשר לילד לשאול שאלות, ולעצור את ההסברים כדי לוודא שהילד הבין.
• עם זאת – זהירות משאלות פתוחות. לעיתים ריבוי אופציות מבלבל את הילד.
• במידת האפשר יש ללוות כל פעולה, כולל בדיקת סימנים חיוניים, בהסבר קצר וברור.
• במידת האפשר, הימנע מהפשטה מלאה של הילד
• דאג לכיסוי מתאים – מנע היפותרמיה
• במידת האפשר, אפשר לילד לשבת על ברכי הורה/מבוגר מוכר בזמן הבדיקה והטיפול
• דאג לפרטיותו של הילד והגן עליו ממבטי הסביבה.
• רגישות מיוחדת לצנעת הפרט בגיל ההתבגרות
• בגיל ההתבגרות – לעיתים עדיף לתשאל את הילד ללא נוכחות ההורה  (סמים / סיגריות / מי נהג ברכב / הריון / יחסי מין וכו')

בדיקה גופנית בילדים קטנים ובתינוקות – המלצות:

• נסה לשחק עם הילד לפני תחילת הבדיקה והטיפול
• התחל בביצוע הבדיקות שיעודדו את שיתוף הפעולה של הילד
• במידת האפשר – המתן להגעת הורה לפינוי
• דאג לפינוי של הילד באופן בטיחותי
• בטיפול בילד עליך לנהוג במקצועיות ושלוט על רגשותיך ועל הבעות פניך. הבעה מקצועית ורגועה תגביר את אמון הילד בך ותפחית את פחדיו.

סימנים חיוניים בילדים

• טווח ערכי הסימנים החיוניים בילדים שונים מזה של מבוגרים
• טווח הסימנים החיוניים משתנה עם הגיל
• המטרה העיקרית במדידת הסימנים החיוניים אצל ילדים היא לקבל קו בסיס להערכת מצבו ולמעקב אחר מצבו במשך הטיפול והפינוי
• זכור – ההידרדרות אצל ילדים עלולה להיות מהירה, ועד לשלב זה הסימנים החיוניים יהיו לכאורה תקינים ('שלב פיצוי')

תמרורי אזהרה

• ילד 'סמרטוט'/'אפטי'
• התייחסותו של ההורה– חשוב להתייחס לדעת ההורה על מצבו של הילד

ילדים – הבדלים אנטומיים
דרכי נשימה

• דרכי האוויר קטנים יותר ולכן יכולים להיחסם בקלות. במידה ויופיעו בצקות או ריר הן ישפיעו משמעותית על תנגודת דרכי הנשימה.
• בשלבי החיים הראשונים תינוק נושם אך ורק מהאף, לכן חשוב לשמור על נתיב אוויר פתוח ואף מקונח
• הלשון גדולה ביחס לפה ועלולה לחסום את מעברי האוויר
• מבנה דרכי האוויר הילדים רך יותר ולכן נוטה יותר להיחסם בקלות, בעיקר כתוצאה מגוף זר או פתיחת נתיב אוויר לא נכונה.
• לילדים ולתינוקות יש פחות מאגרים ולכן נכנסים למצוקה נשימתית מהר יותר.
• תינוקות מנצלים כ 95% מאספקת החמצן שלהם וכאשר הם בוכים זה אף עולה. מבוגר מנצל רק 50%
• כל מבנה השרירים והצלעות עדין ואינו חזק ולכן הם נאלצים להיעזר גם בשריר הסרעפת, דבר שמקנה להם מראה של נשימה בטנית.

מערת קרדיווסקולרית

• נפח הדם קטן ולכן איבוד דם של מעל 25% כבר יהפוך להלם בלתי מפוצה

• תפוקת הלב גבוהה מאוד מצב שמקטין את הסיכוי למחלות
• לילדים ותינוקות יש יכולות פיצוי טובה ולזמן ארוך, אך כאשר מנגנוני הפיצוי לא מצליחים עוד לתפקד יש נפילה מהירה והידרדות משמעותית במצב הילד או התינוק.

נוירולוגים

• בתינוקות המערכת האוטונומית אינה בשלה ולכן הם מאבדים חום מהר יותר
• תינוקות נמצאים בעיקר בתנוחת כיפוף, כך ניתן לבצע הערכה נוירולוגית טובה למצבם
• המוח ממשיך לגדול
• והמרפסים נשארים פתוחים עד גיל 16-18 חודשים

הבדלים נוספים

• מערכת החיסון אינה מפותחת ובכך חושפת אותם למחלות וזיהומים
• שינויי משקל רבים עד גיל הבגרות, חשיבות רבה בטיפול במצבי חירום באמצעות תרופות
• קצב מטבולי גבוה הרבה יותר מאשר במבוגרים
• ראש גדול יחסית לגוף, מה שמוביל להרבה נפילות וחבלות ראש בילדות