נראה לי שאני יודע לבדוק סוכר…

החל משנות ה-80 המאוחרות מדידת רמת סוכר בדם הפכה לזמינה לכל חולה ברמה הביתית. עם הזמן הפכו המכשירים מהירים יותר והם דורשים כמות מזערית של דם בכדי לספק רמת סוכר תוך 15-5 שניות, ובדרגת דיוק טובה (10% טווח טעות). כמו כן מדי הסוכר הם בעלי יכולת לאגור נתונים של מאות בדיקות סוכר ופריקתם לתוכנה ייעודית על מנת לעקוב אחר התוצאות. מהלך הבדיקה פשוט וקל לתפעול אולם לעיתים עלולות לצאת תוצאות שגויות שלא מתאימות את הקליניקה של החולה. חשוב להדגיש כי מה שקובע בפועל את אופי הטיפול בחולה סוכרת הם הקליניקה וסיפור המקרה אולם ניתן לתמוך ולאשש בדיקה זו ע"י מדידת סוכר בגלוקומטר.

למידע על סכרת בילדים לחץ כאן 

מתי לבדוק בכלל?

ישנם מצבים שיכולים לגרום לשינויים ברמות הסוכר בדם גם מבלי להיות חולה סוכרת וישנם מצבים בהם גם חולי סוכרת מאוזנים ומטופלים כראוי עלולים לצאת מאיזון.
נשתדל לבדוק סוכר אצל כל אדם לאחר פרכוס, בחשד לאירוע מוחי, שיכור, למחוסר הכרה, ולאישה הרה עם חשד לסוכרת הריון.

בחלק מהמקרים היפוגליקמיה יכולה להיות הגורם לבעיה (כמו בפרכוס).

בחלק מהמקרים על מנת לחזק אבחנה אחרת ולוודא שלא מדובר בהיפוגליקמיה היות והסימנים דומים (כמו באירוע מוחי, שיכור, ומחוסר הכרה).

בחולי סוכרת:

ישנם מצבים בהם גם למטופל מאוזן כראוי עלולים להיות שינויים משמעותיים, ולכן יש לבדוק סוכר במצבי דחק וסטרס, מחלת חום ממושכת, כאב כרוני, פציעה משמעותית, אירוע לבבי, ניתוח או לאחר ניתוח.

לפני ואחרי פעילות גופנית ממושכת וגם במהלך הפעילות עצמה (לחברים שמלווים טיולים), לאחר אכילת מזון חדש (הגוף לפעמים לא ידע לפרק אותו כראוי, החולה יחשב אותו ברמות הסוכר שאכל ויזריק יותר אינסולין, או שהוא עצמו עתיר בפחמימות ויעלה את רמת הסוכר בדם), ובמצבים שונים של שינוי בהרגשה הכללית או בהתנהגות בעיקר בילדים כגון ישנוניות או התנהגות שונה מהרגיל.

מהלך הבדיקה התקין:

מבחינת החולה – הדקירה אמורה להיעשות באצבע נקייה שטופה במים וסבון ויבשה, דקירה בצד האצבע מכאיבה פחות, ולרוב נותנת כמות דם טובה יותר.

את הצמדת המקלון לטיפת הדם יש לעשות בזווית של 90 מעלות ללא "גריפה" של העור או הדם אלא ממש לטבול את המקלון בטיפת הדם, המטרה היא שיגיע נטו דם ולא כל מיני דברים שנמצאים על העור ואפילו מים שישבשו את המדידה.

בדיקה ביד בצקתית עלולה לגרום לדליפה של נוזלים מחלל השלישי ולערבוב שלו עם הדם מה שייתן תוצאה שגויה, ולכן נעדיף תמיד את היד השנייה (בדרך כלל נפוץ בכריתת שד שהיד במקום הכריתה לא מנקזת דם כראוי ולכן נעדיף את היד השנייה).

סוגי דמים:

לעיתים כשפותחים ווריד לחולה סוכרת לוקחים מדידה מהווריד חשוב לזכור שחלק מהמכשירים הניידים וגם מקלוני הבדיקה מכוילים לבדיקה מדם קפילרי ולא מדם וורידי.

בנוסף בדיקה מדם וורידי שניתנו בו נוזלים ובוודאי אם ניתן בו סוכר וודאי שנותן מדידה שגויה באופן משמעותי.

מיקום בדיקה בתינוקות:

אצל תינוקות קשה מאוד לבצע דקירה באצבעות כף היד מפאת גודלן ולכן מקובל שבמידה ולא ניתן באצבעות אפשר לדקור בעקב (באותה השיטה) על מנת לבדוק סוכר – חשוב להדגיש במידת הצורך בלבד !!!

קבלת בדיקת דם שגויה עלולה לנבוע מהמצבים הבאים

מקלוני הבדיקה

אחסון שגוי של מקלוני הבדיקה כגון השארתם בטמפרטורה גבוהה או לחות גבוהה עלולה לפגום באמינותם, כמו גם שימוש במקלונים שפג תוקפם. מקלוני בדיקה שחשופים לטמפרטורה גבוהה לאורך זמן יראו לרוב רמת סוכר שגויה גבוהה, ואילו בטמפרטורה נמוכה השגיאה בבדיקה עלולה להיות בשני הכיוונים (רמה גבוהה או נמוכה).

סוללות המכשיר

כאשר הסוללות חלשות מידי יתכנו שיבושים ובעיות אמנות בקריאה של המכשיר ולכן אם נראה לנו צג עייף מהרגיל, בהיר או מראה תצוגה חלקית יש להחליף סוללות ולא להסתמך על הבדיקה שלו אלא לוודא עם מכשיר נוסף.

שימוש מוטעה ע"י המטופל

לשם בדיקה במד סוכר דרושה כמות קטנה של דם, ולכן גם כמות קטנה של "מזהם" עלולה לשנות את הקריאה בצורה משמעותית. שימוש בקרם ידיים או ידיים רטובות יגרום לקריאה נמוכה יותר ואילו נגיעה בממתקים עלולה לגרום לקריאה גבוהה יותר, טכניקת בדיקה לא נכונה עלולה גם כן לשבש את אמינות הבדיקה.

שימוש באלכוהול

חיטוי המקום במים וסבון וייבוש כראוי זו הדרך הנכונה אולם במקרים רפואיים רבים אין באפשרותנו לנקות כראוי ולכן שימוש במטלית אלכוהול יכול לעזור אבל חשוב לדעת שאלכוהול גם הוא עלול לשבש את רמת הסוכר בקריאה ועל כן לוודא שאכן המקום יבש ונקי כראוי.

מיקום בדיקת רמת הסוכר בגוף

יכולה להשפיע על המדידה. מחקרים הראו כי כאשר בודקים רמת סוכר בעת עלית רמות הסוכר (כגון לאחר ארוחה) באזורי גוף שונים כמו קצות האצבעות, זרוע או שוקיים, הבדיקה בקצות האצבעות מדויקת יותר (האחרות נמוכות יותר). על כן בעת היפוגליקמיה ההמלצה הינה לתדרך את המטופל לבדוק בצדי קצות האצבעות בלבד.

השפעה של ההמטוקריט על בדיקת הדם

שינויים בריכוז הנוזלים בדם עלול לשבש את ריכוז הסוכר האמיתי בדם, ולכן בכל מקרה של התייבשות יש לבדוק סוכר ולשלב את ממצאי הבדיקה יחד עם הקליניקה של החולה – ולטפל בהתאם. בדיקה זו חשובה בעיקר בתינוקות שבמהלך התייבשות מגיעים גם לירית סוכר.

שימוש יעיל בכפתורי המכשיר

כיום המכשיר הנפוץ ביותר לכוננים הוא ה freestyle lite שנפוץ גם בקרב החולים דפדוף על פני הכפתורים יראה לנו מספר תוצאות שיכולות לסייע לנו מאוד בהבנה של המקרה שלפנינו ובמצב שהיה טרם בואנו.

קודם כל חשוב להתייחס לתאריך והשעה על מנת להתאים כל מדד מהמכשיר לשעה הנכונה ביום, בנוסף ישנם 3 מדדים שפחות רלוונטיים אלינו וזה ממוצע סוכר בזמן האחרון שמסומן בצד המכשיר ב: DAVG 7  שמתאר ממוצע בשבוע האחרון יש גם 24 שעות ויש גם ל 30 יום.

בכל לחיצה אנחנו מעבירים את הנתון כלומר 24> 7> 30 ואז מדידות אחרונות ע"פ שעה ותאריך שזה היותר רלוונטי עבורנו – לדעת מה עבר על החולה במהלך היום (כדאי לנסות סתם כך במכשיר ולראות).

הבדיקות האלו במכשיר שלנו יכולות לשמש אותנו לדעת כמה בדיוק נמדד לפני טיפול ולעקוב אחרי שיפור או שינוי במצבו של החולה הספציפי הזה – חשוב לזכור לא לערבב נתונם של החולה שלנו עם נתונים של חולה אחר.

הודעות שגיאה של מכשיר הסוכר

• Lo – רמת סוכר נמוכה מ 20, מתאר מצב של היפוגליקמיה – נצפה לראות הלימה בבדיקה הפיזיקלית של חיוורון הזעה קרה, רעידות, חולשה וירידה מהירה ברמת ההכרה.
• Hi – רמת סוכר גבוהה מעל 500 מתאר מצב של היפרגליקמיה – נצפה לראות הלימה בבדיקה הפיזיקלית של השתנה מרובה צימאון ורעב עור אדם וחם ולעיתים גם ריח של אצטון.
• E1 – טיפת הדם קטנה מדי, בעיה במקלון הבדיקה, בעיה במד הסוכר או שרמת הסוכר נמוכה מאוד פחות מ- 20 מ"ג/ ד"ל.
• E2 – בעיה במקלון הבדיקה, בעיה במד הסוכר, רמת הסוכר גבוהה מאוד – יותר מ 500 מ"ג/ד"ל.
• E3 – ביצוע לא תקין של תהליך הבדיקה. לדוגמה: נגיעה של טיפת דם במקלון לפני הכנסתו למד הסוכר או נגיעה בדם לפני שהיה סימן לכך.
• E4 – תקלה במקלון הבדיקה או במכשיר. יתכן סוללות, או חבלה פיזית למכשיר. או בעיה במקלון – כגון ששהו בחום או שהוכנסו הפוך או לא עד הסוף