סיבוכי יתר לחץ דם

מדידת לחץ דם

אחת המחלות הנפוצות ביותר היא יתר לחץ דם, מחלה שקטה וממושכת שיכולה להוביל לפגיעות שונות בגוף ואפילו למצבים קיצוניים של נזקים בלתי הפיכים ואפילו מוות.

על פי נתוני משרד הבריאות כ 20% מהאוכלוסייה אובחנו ע"י רופא המשפחה שלהם כסובלים מייתר לחץ דם. האם זה אכן משקף את כלל האוכלוסייה? סביר להניח שיש עוד רבים שלא מאובחנים. אבל אם נתייחס לנתונים זה אומר שכל אדם חמישי במדינת ישראל סובל מייתר לחץ דם. האם כולם מטופלים בצורה טובה? במאמר זה נגדיר שוב את עיקרי המחלה, דרכי האבחון ובעיקר את הסיבוכים של המחלה שזה החלק הקשה במחלה.

כיצד יוגדר יתר לחץ דם? כאשר הערך הסיסטולי עולה על 140 או הערך הדיאסטולי יעלה מעל 90. אצל קשישים מעל גיל 80 קיים מצב המכונה Isolated Systolic Hypertension שנובע בגלל שינויים מבניים בכלי הדם כך שגם בלחץ דם סיסטולי (השינוי הוא רק בסיסטולי) של 150 ממ"כ אין עדיין צורך בהתערבות או טיפול וזה מוגדר כתקין.

יל"ד מחולק לשניים:

  • Chronic hypertension – כזה שבאופן קבוע הוא גבוה מהרגיל
  • Emergency hypertension – כזה שעולה לסירוגין וגורם לסימנים שונים

כמו שכבר ידוע לחצי הדם מושפע מתפוקת הלב (עוצמת הכיווץ, קצב הלב ועוד), מתנגודת פריפרית- כלומר קוטר כלי הדם בפריפריה ומנפח הדם או הנוזלים בגוף. פגיעה בכל אחד מהגורמים האלו יכולה להעלות או להוריד את לחצי הדם.

לחץ דם דיאסטולי – כמה לחץ יש בכלי הדם ללא התערבות הלב, במחלת ייתר לחץ דם מתייחסים בעיקר ללחץ דם הדיאסטולי שככל שהוא עולה זה מעיד על כלי דם מכווצים יותר
לחץ דם סיסטולי – זהו לחץ הדם הדיאסטולי + תוספת הלחץ שמוסיף הלב לתוך כלי הדם, עלייה של הלחץ הדם הסיסטולי מושפעת בעיקר מעוצמת כיווץ הלב וכמות הדם שהוא מזרים אבל גם מעוצמת כיווץ כלי הדם כלומר מהלחץ דם הדיאסטולי.

חשוב להדגיש שבעבר המיקוד היה בלחץ דם הסיסטולי בחולים הסובלים מייתר לחץ דם, אולם כיום ההיגיון אומר שמחלה כרונית של ייתר לחץ דם יש להתייחס בעיקר ללחץ דם הדיאסטולי כלומר כמה לחץ יש בכלי הדם מבלי שהלב מתכווץ שזה הדיאסטולי.

אדם מאובחן כסובל מיתר לחץ דם כאשר הערכים הנמדדים הם מעל 140/90 ממ"כ במדידות חוזרות ובחולי סוכרת כאשר הערכים גבוהים מ 130/80 ממ"כ.
איך מזהים יתר לחץ דם? קודם כל והכי חשוב להדגיש זה שלרוב לרוב ייתר לחץ הוא אסימפטומטי ומתגלה במקרה בבדיקה אקראית. על מנת להגדיר מטופל כחולה / כסובל מייתר לחץ דם יש לבצע מספר מדידות בתקופות זמן כאשר כל המדידות נערכות באותה שעה ובאותם תנאים והתוצאות המתקבלות הינן גבוהות. תחילה המדידה תהיה 3 פעמים בשבוע אחד, במידה וערכי הלחץ דם יהיו גבוהים – לחץ דם יימדד למשך שלושה שבועות, פעם אחת כל שבוע. במידה וגם אז לחץ הדם יהיה גבוה – החולה יוכרז כסובל מעלייה בלחץ-הדם.

הגורמים ליתר לחץ דם: אצל 90% בקירוב מהסובלים מלחץ דם גבוה, הסיבה לכך אינה ידועה. מצב זה קרוי יתר לחץ -דם ראשוני והוא יכול לנבוע בגלל יותר מסיבה אחת, כגון: שינויים בלב ובכלי הדם מצטרפים יחדיו להעלאת לחץ הדם. במקרים רבים קיימת היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם.

כאשר הסיבה ללחץ דם ידועה, המצב נקרא יתר לחץ- שניוני, והוא נפוץ ב 5-10% מהסובלים מיתר לחץ דם גבוה, הסיבה לכך לרוב היא מחלת כליות, בכ 1-2% מהמקרים הסיבה יכולה להיות מחלה הורמונלית, שימוש בתרופות מסוימות השמנת יתר, עבודה בישיבה ממושכת, כמויות מופרזות של אלכוהול או מלח באוכל. כל אלה יכולים לקחת תפקיד בהתפתחות לחץ הדם הגבוה, בעיקר אצל אנשים שיש להם כבר היסטוריה משפחתית, וגורמי סיכון לייתר לחץ דם. בנוסף מתח נפשי ולחץ עלול לגרום לעלייה זמנית בלחץ הדם, אולם לחץ הדם חוזר בדרך כלל לרמה הנורמלית לאחר שהמתח עובר.
סיבה נדירה ללחץ דם גבוה, היא גידול בבלוטת יותרת הכיליה היוצרת את ההורמונים אדרנלין ונוראדרנלין (מחלה המכונה "פאוכרומציטומה")

חשוב לזכור:

  • מדידה אחת של לחץ הדם אינה מספקת כדי לקבוע האם לחץ הדם תקין או לא ולכן אם הגענו לחולה ומצאנו לחץ דם גבוה במדידה חד פעמית זה לא אומר כלום לגבי מחלת הרקע, אבל בהחלט נותן כיוון לגבי פגיעות שונות שעלולות להשפיע על לחצי הדם.
  • כל מדידה שלנו ככוננים בבית נתונה בספק היות ולעיתים כל האירוע של כוננים בבית, אמבולנס, סירנה, לחץ סביבתי ועוד הם כשלעצמם גורמים לייתר לחץ דם – יש להתייחס בהתאם.
  • חולה הנוטל טיפול קבוע בייתר לחץ דם ששכח לקחת את הטיפול יציג לחץ דם גבוהה למרות שבדרך כלל לחץ הדם שלו תקין (בגלל התרופות) ולכן אנחנו חייבים להתייחס למצב הבסיסי של החולה.
  • מחלות נלוות כגון סוכרת ורמה מוגברת של שומני דם (בייחוד כולסטרול) מהווים גורמי סיכון נוספים המשפיעים על הסיבוכים של יתר לחץ הדם.

 

סיבוכים של יתר לחץ-דם

יתר לחץ דם שאינו מטופל או לא מטופל כראוי עלול להוביל לסיבוכים. הטיפול בהתחלה הוא רק במצבי SOS כלומר החולה ייקח טיפול רק כאשר לחץ הדם שלו גבוה או כשהוא מרגיש את סימני העלייה (כאבי ראש, בחילה, הפרעות בראיה ועוד ) בהמשך ובהתאם לערכים שנמדדו בבדיקות ימליץ הרופא על טיפול בכדור מסוג אחד ובהמשך במידה ולחצי הדם עדיין יעלו – ימליץ הרופא על שילוב של 2 תרופות מסוגים שונים. הפרעה בטיפול, אי הקפדה על רצף טיפולי, או הימנעות מגורמי סיכון עלולה להביא לסיבוכים קשים שסביר להניח שכשנגיע לחולה שלא מטופל בצורה טובה ונכונה הוא יתלונן על כל מיני דברים שעלולים להיות קשורים

מחלות לב – אחד הסיבוכים הנפוצים ביותר של ייתר לחץ דם גורם לעומס על עבודת שריר הלב, ללב קשה יותר להעביר דם ממנו לכלי דם שבו הלחץ גבוה. נוצר מצב שהלב עובד חזק יותר על מנת לדחוף דם לעורקים וזה יוצר "לב מוגדל"- LVH – זהו השלב הראשון בהתחלת אי ספיקת לב.

מחלות כלי דם – לחץ דם גבוה מעודד טרשת עורקים ומעודד פציעה של כלי הדם במקום בהם הצטברה רקמת טרשת מה שמעלה את הסיכון למחלת לב איסכמית הקשורה בכלי הדם הקורונרים המספקים דם לשריר הלב
פגיעה בכליות – תפקידה העיקרי של הכליה הוא סינון הדם מרעלים וחומרים מזיקים והפרשתם בשתן, כלומר כמות גדולה של דם נכנסת ויוצאת מהכליה באופן קבוע על מנת להסתנן, אולם כמות דם שמגיעה בלחץ גבוהה גורמת להרס של החלקים המסננים בכליה, זה גורם לפגיעה בתפקוד הכליה וביכולת הסינון שלה. עם הזמן תפקוד הכליה הולך ומדרדר עד כדי מצב של אי ספיקה כלייתית- מצב בו הכליה אינה מסוגלת לסנן ולהפריש את חומרי הפסולת. מצב זה מחייב לבצע טיפולי דיאליזה או השתלת כליה.

אירוע מוחי – יתר לחץ דם לא מאוזן הוא גורם הסיכון העיקרי לשבץ מוח. לחץ דם גבוה בעורקים לאורך זמן, עלול להוביל לתהליכים איטיים ומתמשכים הגורמים להיווצרות של טרשת עורקים וכתוצאה מכך להיצרות כלי הדם. המצב עלול לגרום להיווצרות קרישי הדם העלולים להביא לחסימה מוחלטת של זרימת הדם לחלקים מסוימים במוח, המביאה לאובדן תאי מוח עקב חוסר חמצן. במקרים אחרים לחץ דם גבוה עלול לגרום לנזק לכלי הדם ולדימום תוך מוחי שזהו בעצם אירוע מוחי המורגי. כדאי לחשוב על היחס שבין לחץ דם גבוה ובין דימום מוחי – לחץ דם גבוה עלול לגרום לדימום מוחי – אך לחץ דם גבוה עלול להיות גם הסימן לדימום מוחי (יחד עם סימנים נוספים ולא כשלעצמו).

בצקת ריאות – לחץ דם גבוה עלול להיות הגורם לבצקת ריאות במידה והלב מתקשה הדם מהחדר השמאלי אל אבי העורקים בגלל לחץ גבוה שקיים בו – מתחיל להצטבר דם בחדר שמאל שממשיך לעליה שמאל ולריאות עד למצב של בצקת ריאות.

פגיעה בראייה – לחץ דם גבוה ממשוך ולא מטופל עלול לגרום לפגיעה בכלי הדם העדינים בעיניים לנזקים לרקמת העיניים ועוד.
הטיפול ביתר לחץ דם: מחלת ייתר לחץ דם אינה ניתנת לריפוי, אולם אפשר לטפל באופן יעיל שימנע סיבוכים. ללחץ הדם הגבוה עצמו אין שום תסמינים ולכן רופאים משתדלים להימנע מטיפולים המקנים לאנשים הרגשה רעה או מפריעים לאורח החיים שלהם. לפני שרושמים כל תרופה שהיא, מנסים בדרך – כלל שימוש באמצעים חלופיים כמו שינוי באורח החיים.
לאנשים הסובלים מעודף משקל ומלחץ דם גבוה כדאי ומומלץ להפחית ממשקלם. שינויים והקפדה על דיאטה מתאימה, בעיקר בחולי סוכרת ואנשים הלוקים בהשמנה או ברמות כולסטרול גבוהות בדם. הפחתה של צריכת מלח והפחתה של צריכת אלכוהול היומית, עשויה למנוע את הצורך בטיפול התרופתי בלחץ דם גבוה. אנשים עם ל"ד גבוה אינם צריכים להגביל את פעילותיהם כל עוד לחץ הדם שלהם מאוזן ונמצא תחת השגחה אולם על מעשנים יש להפסיק לעשן.

טיפול התרופתי ביתר לחץ דם

במקרים בהם שינוי באורח החיים והרגלי תזונה אינו עוזר, עומדים לרשותנו מגוון רחב של תרופות להורדת לחץ הדם. למעשה, כל אדם שסובל מיל"ד יכול להגיע לשליטה במצב זה באמצעות התרופות הזמינות אולם יש להתאים את הטיפול בצורה ייחודית לכל אדם ואדם. הטיפול היעיל ביותר כאשר המטופלים והרופאים מקיימים קשר טוב ביניהם ומשתפים פעולה במסגרתה של תוכנית הטיפול.
נמצא כי חולים רבים הלוקים ביתר לחץ דם לא מתמידים בטיפול התרופתי לאורך זמן. חשוב לזכור שיתר לחץ דם הינו מצב מתמשך וההתמדה בטיפול יומיומי (גם אם לחץ הדם נמדד כתקין) הינה המפתח לאיזון לחץ הדם ומניעת סיבוכים.

לעתים קרובות, רופאים ממליצים לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה למדוד את לחץ הדם שלהם בעצמם באורח שגרתי, בבית. אותם אנשים שאכן עושים זאת מגלים, ככל הנראה, נטייה רבה יותר לדבוק בהמלצות הרופא ביחס לטיפול בכללותו והטיפול התרופתי ביל"ד.

לסיכום:

החולה עם ייתר לחץ דם הוא חולה דינאמי, ולחץ הדם הוא עוד יותר דינאמי, ניתן למצוא ערכים תקינים שהם בכלל נמוכים למצבו הבסיסי של החולה, וניתן למצוא ערכים גבוהים למרות שהחולה מטופל כראוי. מילת המפתח בטיפול זה אנמנזה רחבה! שתיתן לנו את כל תמונת הרקע של מה שאנחנו רואים (יותר נכון שומעים) בלחצי הדם של החולה.