מצבי חירום בילדים ותינוקות
שלשולים והקאות
שלשול והקאות נגרמים בדרך כלל מנגיף (וירוס) או מחיידק החודרים למעיים. הנגיף נכנס לרקמת המעי, וגורם לכך שהמזון הנצרך אינו נספג היטב. נוסף על כך, המעיים המודלקים מפרישים נוזלים לחלל המעי, וכתוצאה מכך יש שלשול. צום אינו מגן משלשול הנגרם מנגיף.
הקאות בלבד (ללא שלשול) יכולות לאותת על תחילתו של זיהום וירלי במעיים או על הרעלת מזון.
יש לציין שהנגיפים והחיידקים הללו מדבקים מאוד, והם עוברים מאדם לאדם במגע. לפיכך, חשוב להקפיד לשטוף ידיים אחרי כל החלפת טיטול ואחרי כל יציאה מן השירותים.
השלשול השכיח ביותר נגרם מנגיף הרוטה וירוס. המחלה נמשכת בין יום אחד לשבועיים, ובדרך כלל מלווה בחום עד 40 מעלות, בהקאות ובחוסר תיאבון. אין
תרופות ספציפיות נגד נגיפי השלשול, אבל אפשר למנוע את הרוטה וירוס באמצעות סדרה של חיסונים בשנת החיים הראשונה של הילד.
טיפול:
הטיפול הטוב ביותר נגד שלשול הוא שתייה מרובה כדי למנוע התייבשות שעלולה להוביל להלם היפוולמי.
מומלץ לא לתת קולה, מיץ פטל, מיצי פירות, מים או תה, משום שמשקאות כאלה אינם משלימים את המלחים שהילד מאבד בשלשול, והם אף עלולים להגביר את השלשול.
אם הילד מקיא, הקאות תכופות הוא מאבד נוזלים רבים וגם כאן קיימת סכנה להתייבשות קשה שעלולה להוביל להלם היפוולמי. יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי בשני המקרים הנ"ל.
שאלות רלוונטיות באנמנזה למדד חומרת המצב:
- כאשר מופיע דם או ריר בצואה.
- כאשר החום עולה מעל 40 מעלות.
- כאשר הפה יבש או שהילד בוכה ללא דמעות.
- כאשר הילד אפתי (אדיש), ואינו מגיב כרגיל למרות הורדת חום.
- כאשר הילד אינו נותן די שתן (תינוק עד גיל שנה אמור להטיל שתן לפחות פעם אחת בכל שש שעות, ילד מגיל שנה עד גיל שבע – לפחות אחת לשמונה שעות,
- וילד מגיל שבע ואילך -בכל עשר שעות בערך).
- כאשר התינוק מקיא נוזל צהוב או ירוק.
סטרידור
סטרידור הוא שמו של הצליל המופק מדרכי הנשימה כאשר אוויר נכנס לריאות בזמן היצרות בדרכי הנשימה העליונות. כתוצאה מההיצרות הזאת נוצר מעין רעש דמוי נביחה כשהאוויר נכנס, ולפעמים גם בזמן שהוא יוצא.
התופעה הזאת שכיחה בעיקר בילדים. היא מלחיצה מאוד את ההורים, אף שלרוב מדובר במצב לא מסוכן והוא חולף מעצמו בתוך זמן קצר, יחסית.
עם זאת יש לשים לב מתי הילד נמצא במצוקה נשימתית המחייבת טיפול רפואי דחוף.
ממה נגרם סטרידור? ברוב המקרים הגורם הוא מחלה נגיפית שמתאפיינת בבצקת ובנפיחות באזור של מיתרי הקול (בלועזית: לרינגיטיס). כמו רוב המחלות הנגיפיות, גם סטרידור שכיח יותר בסתיו ובחורף. גורמים נוספים לסטרידור – נוסף על מחלה נגיפית – הם אסתמה, אלרגיה, שאיפה של גוף זר, או פגם אנטומי שגורם להיצרות של דרכי הנשימה. סטרידור שכיח יותר בילדים ובתינוקות בני 3 חודשים ועד גיל 5 שנים, שכן דרכי הנשימה בפעוטות הם קטנים יותר ורגישים יותר.
סימנים ותסמינים:
נשימה רעשנית וצפצפנית שמחמירה בדרך כלל בשעות הערב והלילה ולפעמים גם בזמן בכי. לכך מתלווה גם השיעול הנבחני. לעיתים קרובות יש גם חום. בדרך־כלל נמשך כמה ימים (כמו ברוב המחלות הנגיפיות).
טיפול:
1. מנסים להרגיע את הילד ולהרים אותו למצב מאונך (עמידה).
2. מעודדים אותו לשאוף אוויר צח וקריר באמצעות פתיחת חלון או אפילו לתת לילד לשאוף אוויר קר מפתח הפריזר.
3. מכשיר אדים קרים ליד מיטת הילד עשוי להקל על הנשימה.
4. יש להקפיד שהילד יקבל כמות מספקת של נוזלים כדי שלא יתייבש.
5. ייתכן וההורים יציינו כי ביצעו אינהלציות לפני שהגעתם, מצב זה מעיד על חומרה משמעותית במצבו של הילד ויש לפנות אותו בהקדם.
סיבוכים: תינוקות שסובלים ממחלות כרוניות בלב או בריאות או מבעיה במערכת החיסון עלולים לסבול ממצוקה נשימתית המחייבת השגחה באשפוז.
סימנים המעידים על מצוקה: קוצר נשימה ניכר, רתיעות בין־צלעיות (רטרקציות – משיכה של העור ושל השרירים שבין הצלעות פנימה בזמן הנשימה), נשימה בעזרת כנפי האף (החלק שמסביב לנחיריים), כיחלון סביב הפה, כיחלון של העור, חולשה ניכרת, חשד להתייבשות (חיתול יבש לאורך זמן, ריריות יבשות, בכי ללא דמעות, אפתיה).
קרופ
קרופ בהגדרה הוא קבוצה של מחלות ויראליות הגורמות לגירוי ונפיחות של דרכי הנשימה העליונות – הלוע והקנה
הרקמות בדרכי האוויר העליונות מתעבות ומגבילות את תנועת האוויר בתוכן
באופן טיפוסי המחלה מופיעה בין גילאי חצי שנה לגיל ארבע בערך, ובדרך כלל מופיעה או מחמירה מאד בלילה
לעתים יש סיפור של צינון או דלקת אחרת בדרכי האוויר
סימנים ותלונות:
- לרוב – סיפור של חום קל וצרידות במשך היום והתפתחות "שיעול-נביחה" רם בלילה
- קשיי נשימה
- סימני מצוקה נשימתית – הרחבת נחיריים, שימוש בשרירי עזר נשימתיים, רטרקציות retractions , אי שקט וחיוורון, לעתים כחלון
- במקרים קשים – קולות 'סטרידור' בזמן השאיפה
טיפול
- הושב את הילד בתנוחה הנוחה לו
- בדוק סטורציה
- תן חמצן בריכוז גבוה
- נטר סימנים חיוניים
- וודא פינוי לבית החולים
- לעתים קרובות הוצאת הילד אל האוויר הקר שבחוץ בדרך לאמבולנס תשפר מאד את הרגשת הילד עקב השפעת הקור להורדת הבצקת ברקמות.
- וודא שהילד לבוש היטב בחוץ על מנת למנוע היפותרמיה
אפיגלוטיטיס
אפיגלוטיטיס נגרם לרוב על ידי חיידק הגורם לדלקת ונפיחות של קופסית הקול (האפיגלוטיס) הבצקות הנגרמות עלולות לגרום לחסימה בדרכי האוויר
המחלה נפוצה ביותר בין הגילאים חמש עד שבע שנים.
אפיגלוטיטיס נפוצה כיום בעיקר בילדים שלא קיבלו חיסונים כמקובל
סימנים ותלונות:
- הופעת המחלה היא לרוב מהירה
- כאב גרון
- קוצר נשימה ומצוקה נשימתית
- קושי ניכר בבליעה
- נזילת ריר מרובה
- לרוב הילד ישב בתנוחת ישיבה רכון קדימה
- הילד יישב בשקט אך שריריו יעבדו קשה כדי לנשום
- הילד יתעייף מאד ממאמץ הנשימה
דגשים בטיפול:
בחשד לאפיגלוטיטיס יש לנהוג כבמצב חירום רפואי אמיתי – גם בשלביו הראשונים
- הזעק צוות ALS
- תן חמצן בריכוז גבוה
- הרגע את הילד (ואת הוריו)
- אין להניח כל דבר בפיו של הילד מחשש לגרימת התכווצות שרירים בדרכי הנשימה וסגירה מוחלטת של דרכי האוויר
- פנה בדחיפות עליונה לבית החולים תוך חבירה עם צוות ALS
- נטר מקרוב את מצב הילד ודווח לבית החולים על הגעתו
מוות בעריסה
תסמונת מוות בעריסה – כאשר תינוק אשר מוגדר כבריא נמצא לפתע מוטל מת במיתתו ללא סיבה נראית לעין
מדובר בתינוק בריא המקבל טיפול נאות, והמוות לא נגרם כתוצאה מהפרעה של גורם חיצוני כגון הקאה או חנק מגוף זר
המנגנון המדוייק של תסמונות זו לא הובהר, אך נמצא כי השכבת התינוק על הגב, המנעות מעישון בבית והמנעות מכיסוי של הילד בשמיכות כבדות מפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות תסמונת זו.
התינוק עשוי להימצא בתנוחה בלתי טבעית כתוצאה מהתכווצויות שרירים לעתים ייראו סימנים שחורים או כחולים על פניו וראשו של התינוק עשויות להיות הפרשות סביב הפה והאף – קיא או הפרשות דמיות
גישה:
- בצע החייאה וחבר דפיברילטור עד להגעת רופא למקום
- תן להורים את הידיעה וההרגשה שהכל נעשה למען ילדם
- תן להורים תמיכה רגשית
- המנע בכל מחיר מדיבורים או מבטים מאשימים, ומשאלת שאלות העלולות להישמע כמאשימות! תפקידו העיקרי והחשוב של הצוות הרפואי הוא לתת תמיכה רגשית להורים – ואת הידיעה וההרגשה שהכל נעשה למען ילדם
- הורים שאבדו ילד מתסמונת מוות בעריסה חווים רגשות אשמה כבדים. במידה והנושא עולה, חשוב להזכיר להם שתסמונת מוות בעריסה מאפיינת בדרך כלל תינוקות בריאים לחלוטין שמקבלים טיפול הורי מסור.
- עדיף להשאיר את ההסברים לטיפול הרופא/פראמדיק
חום גבוה
חום גבוה הוא אחד הסימנים החשובים למחלה קיימת או מתהווה, המחלה יכולה להיות ויראלית פשוטה או מחלה חמורה
חום גבוה יכול לבוא גם בעקבות מכת חום או זיהום
ילד עד גיל חמש עם עליה בחום גוף חייב להיבדק על ידי רופא
יילוד עם עליה בחום הגוף מעל 38 מעלות חייב ביקור מיידי בחדר מיון
יש לפנות לבית החולים כל ילד עם חום גבוה המלווה בשינוי במצב ההכרה – ישנוניות, אפטיות או עם מצוקה נשימתית
בטיפול בילד עם מחלת חום – זכור שהחום יכול לטפס במהירות
אם הילד חם מאד למגע, הכן אותו לפינוי תוך הורדת שכבות בגדים להנמכת החום
פרכוסים על רקע חום
שים לב, חום גבוה הוא הגורם השכיח ביותר לפרכוסים בילדים
הפרכוסים נגרמים עקב עליה משמעותית ומהירה בחום הגוף כתוצאה ממחלה
קיםי מצב של פרכוסי חום פשוטים, פרכוסי חום פשוטים מתרחשים לרוב אצל ילדים בין גיל שישה חודשים לחמש שנים
למזלנו, פרכוסי חום לרוב אינם מסוכנים. אך כאשר הפרכוס נמשך מעל חמש דקות עליך לחשוד לרקע אחר של גורם מסכן חיים
- זכור – פרכוסים עלולים להיגרם ממגוון רחב של גורמים כולל אפילפסיה, היפוקסיה, פגיעת ראש, היפוגליקמיה, הרעלות, גידולים, זיהומים נרחבים ועוד
במקרים רבים הגורם לפרכוס אינו ידוע – ובכל מקרה לא ניתן לתת אבחנה של הגורם בשטח ולכן יש לפנות כל ילד שעבר פרכוסים לבית החולים, במיוחד אם זהו אירוע פרכוס ראשון
ברוב הגדול של מקרי הפרכוסים בילדים יהיה שינוי במצב ההכרה, מישנוניות ועד חוסר הכרה
הערכת מצב
טראומה?
- בדוק אפשרות של טראומה/פגיעת ראש כגורם או שנגרם מהנפילה בזמן איבוד הכרה.
במידה ואתה חושד לטראומה, טפל בהתאם
גורמים אחרים?
- חפש גורמים נוספים אפשריים לפרכוס
הסתכל על הסביבה לגילוי גורמים נוספים אפשריים לפרכוס, כגון הרעלה מתרופות או חשיפה לחומרים מסוכנים בחשד לגורם אחר, טפל בהתאם
אנמנזה
ההיסטוריה הרפואית מהווה חלק חשוב בקבלת כיוונים אפשריים למקור הפרכוס :
- האם היה אירוע דומה בעבר
- האם קיימת היסטוריה משפחתית של פרכוסי חום
- מחלות שהילד סבל מהן בעבר או סובל בהווה
- שינויים בהתנהגות הילד לפני הפרכוס
- תלונות שהופיעו לפני הפרכוס
- פרכוסי חום פשוטים שכיחים בעיקר בזמן עלייה מהירה בחום (כפי שקורה לעיתים קרובות בתחילת המחלה)
- לעתם קרובות ההורים יספרו שכבר היה אירוע דומה בעבר
- לעתים יהיה סיפור של היסטוריה משפחתית של פרכוסים על רקע חום
- ברר לגבי מחלות שהילד סבל מהן בעבר או סובל בהווה
- שאל לגבי שינויים בהתנהגות הילד לפני הפרכוס
- שאל לגבי תלונות שהופיעו לפני הפרכוס (כאבי ראש, קושי להזיז צוואר)
טיפול:
- הגן על הילד המפרכס מפגיעות משניות
- שמור על דרכי אוויר ככל הניתן (ללא שימוש בכוח)
- תן חמצן
- בדוק סימנים חיוניים
- שקול בדיקת רמת סוכר בדם
- בכל ילד שבהגעתך אליו עדיין מפרכס או שטרם התאושש מבחינת מצב ההכרה (עדיין חסר הכרה או ישנוני) – הזעק צוות ALS
- יש לפנות כל ילד שעבר פרכוסים לבית החולים, במיוחד אם זו פעם ראשונה
היפותרמיה
ילדים חשופים יותר לירידה בחום הגוף עקב שטח הגוף גדול יחסית למסת הגוף
גורמים המגבירים ירידה בחום הגוף
- בגדים רטובים
- מים קרים
- חשיפה לרוח
סימנים (משתנה בהתאם לחומרה)
- רעידות
- דיבור לא ברור
- הפרעה בקואורדינציה
- כוויות קור
- גוף נוקשה
- האצה בנשימה
- עליה בקצב הלב
במצב מתקדם…
- האטה בקצב נשימות
- ירידה בקצב הלב
- דופק חלש
- הפרעות קצב
- כחלון
- אפטיות
- אישונים מורחבים/לא מגיבים
- הפסקת נשימה
טיפול:
הטיפול בילד עם היפותרמיה זהה לטיפול במבוגר
- אבטחת נתיב אוויר
- בדיקת מצב נשימה
- מתן חמצן
- הנשמה מסייעת בעת הערכת מצב פרפוזיה
- הערכת מצב נוירולוגי
- הורדת בגדים רטובים, עיטוף הילד בשמיכות וחימום האזור
- יש לטפל בעדינות תוך הימנעות מתנועות חדות ופתאומיות
