מה זה עילפון?

מחוסר הכרה

מה זה עילפון ו – לאחר עילפון?

לא אחת אנחנו נקראים לעילפון או ל"אחר עלפון".
רבים נוטים להקל ראש בנושא, ולמזלנו ברוב המקרים המטופל אכן בהכרה מלאה כאשר אנחנו מגיעים, אך מדוע בכלל איבד המטופל הכרה? מה הם הגורמים? עד כמה נפוצה התופעה? איך נדע למקד אנמנזה נכונה? מה הם הסיכונים? ומתי צריך נט"ן דחוף בקריאה "לאחר עילפון" או עילפון?

 

עילפון

שם האבחנה בעברית: התעלפות, אובדן הכרה, עילפון
שם האבחנה באנגלית: syncope

עילפון הוא מצב של אובדן הכרה זמני שנמשך בממוצע שניות מעטות עד דקה. הוא נגרמת בשל ירידה בזרימת הדם למוח שבעקבותיה נפסק תפקודה של מערכת העצבים האוטונומית שמפקחת על הדופק ועל לחץ הדם. התוצאה היא אובדן הטונוס (מתח השרירים) ואי־יכולת לעמוד או אפילו לשבת. לכן אם אדם מתעלף בעת שהוא עומד, התוצאה תהיה תמיד התמוטטות ונפילה. ההתאוששות מעילפון היא כמעט תמיד ספונטנית ומהיר, ואז אנחנו מקבלים קריאה "לאחר עילפון".

ממה נגרם עילפון?

התקף וזו־וגלי הוא הסיבה השכיחה ביותר להתעלפות – בעיקר אצל אנשים בריאים וצעירים. בהתקף וזו־וגלי ישנה פעילות־יתר של עצב הווגוס (העצב התועה) ששייך למערכת הפרה־סימפתטית (שאחראית לרוגע בגוף, ל"ד נמוך ודופק איטי). עצב הווגוס מעצבב, בין היתר, את הלב (ופעילותו גורמת להאטת קצב הלב), את כלי הדם (ופעילותו גורמת להרחבתם ולהפחתת לחץ הדם) ואת הריאות (ופעילותו גורמת לכיווץ דרכי הנשימה). פעילותו של עצב הווגוס גם מפחיתה תחושות של דיכאון ושל חרדה, ולכן אחת השיטות לטיפול בדיכאון (ובמחלות נפש נוספות) היא גירוי של עצב הווגוס.
המערכת המנוגדת למערכת הפרה־סימפתטית, שמכינה את הגוף למצבי לחץ ומצוקה, נקראת המערכת הסימפתטית. שתי המערכות, הסימפתטית והפרה־סימפטטית, עובדות באיזון זו מול זו. בזמן סכנה (למשל בעת מנוסה מאריה) המערכת הסימפתטית היא השולטת, ואילו בזמן רוגע (כמו, למשל, בעת רביצה בחוף הים) המערכת הפרה־סימפתטית היא השולטת.
לפעמים, בעקבות מתח, בהלה, אירוע קשה או כאב עז מתעוררת המערכת הסימפתטית (מאחר שהיא אינה יודעת להבדיל בין סכנת חיים אמיתית כמו התקפה של אריה לבין חשש ממצב לא נעים כמו בדיקת דם), וכתוצאה מכך מתעוררת גם המערכת הפרה־סימפתטית כדי לאזן אותה. אם המערכת הפרה־סימפטטית מגיבה בעוצמה רבה מדי (באמצעות עצב הווגוס), ישנה ירידה בלחץ הדם ובדופק – מה שעלול לגרום להתעלפות.

עילפון על רקע שינוי תנוחה

זהו סוג עילפון ששכיח במיוחד במטופלים מבוגרים יותר ובקרב חולי סוכרת (עקב פגיעה במערכת העצבים שמווסתת את לחץ הדם). כשקמים ממצב של ישיבה או של שכיבה, הדם נמשך בגלל כוח המשיכה לכיוון הרגליים, וכתוצאה מכך יורד לחץ הדם. באופן תקין ורידי הרגליים צריכים להתנגד לתופעה הזאת, כך שהדם יירד רק בחלקו ובאופן איטי, אבל אם מערכת העצבים האוטונומית אינה מתפקדת כשורה, הדם זורם במהירות כלפי מטה, לחץ הדם יורד, וכתוצאה מכך מתעלפים.
סיבות נפוצות נוספות לעילפון על רקע תנוחתי הן נטילת תרופות משתנות (שגורמות לאובדן נוזלים כמו פוסיד), תרופות להפחתת לחץ הדם והדופק וכן התייבשות. כדי למנוע עילפון מהסוג הזה יש לקום משכיבה או מישיבה לעמידה באופן הדרגתי ככל האפשר. שימו לב, רבים המקרים בהם אדם לאחר עילפון מנסה לקום חזרה ובכך צונח שוב. כאר אתם מגיעים, אל תשנו את התנוחה במהירות מהרצפה, אלא הרימו את רגליו תחילה (כאשר אין סכנה לפגיעה בעמוד שדרה). כאשר מדובר בקשישים שלא ברור כמה זמן היו על הרצפה, הניחו שמיכה או שטיח מתחתיהם כיוון שהם נוטים לפתח היפותרמיה בקלות, בעיקר לאחר מצב של נפילת לחץ דם.

עילפון על רקע קרדיאלי

נגרם בשל ירידה פתאומית בתפוקת הלב. לירידה הזאת בתפוקת הלב יכולות להיות סיבות שונות כמו האטה בקצב הלב (למשל בגלל הפרעת קצב או בגלל חסם הולכתי) או הפרעה בכיווץ של שריר הלב (למשל, בגלל אוטם בשריר הלב או עקב היצרות או דליפה במסתמי הלב – איוושה). עילפון מהסוג הזה מסוכן ומחייבת טיפול רפואי דחוף. אנשים עם הפרעות קצב או חסמי הולכה עלולים לאבד הכרה שוב, או לחילופין לא להתעורר לאחר האירוע הבא. מצב שכזה מחייב הזעקת נט"ן דחוף. יש לברר האם לאדם יש קוצב לב מושתל (האם הוא דפיברילטור מושתל או קוצב אחר), האם נטל תרופות לטיפול בלב (חשש למנת יתר). בכל אופן אין לייעץ לאדם לקחת תרופות במידה ושכח ללא התיעצות עם המוקד רפואי או עם צוות הנט"ן.

עילפון כתוצאה מגירוי הסינוס הקרוטי

משני צידי הצוואר מצויים שני עורקי הקרוטיד שמובילים דם לצוואר ולמוח. בעורקים האלה מצויים חיישנים שמסדירים את זרימת הדם העובר בהם ומשפיעים גם על קצב הלב. אצל חלק מהאנשים, ובמיוחד במבוגרים, קיימת רגישות־יתר של החיישנים, וגירוי פיזי שלהם – למשל באמצעות סיבוב חד של הראש לצד אחד, לבישת צווארון הדוק או מגע הדוק אחר איתם – עלול לגרום לאיבוד הכרה. מקרים כאלו לרוב יהיו במצב של "לאחר עילפון" כאשר אתם תגיעו. זכרו, עדיין אין זה שולל אפשרות של הפרעה נוספת, כמו היצרות של עורק הקרוטיד, או הפרעה קרדיאלית נוספת כזו או אחרת.

עילפון נסיבת

מדובר בעילפון שנגרם כתוצאה ממצבים שונים שבהם פוחתת כמות הדם שחוזרת לוורידים – מה שגורם לירידה בלחץ הדם. המצבים השכיחים שגורמים לכך הם שיעול, הריון מתקדם (הגורם ללחץ על הוורידים הפנימיים בבטן) ופעולת ולסלבה – הפעלת לחץ תוך־בטני תוך כדי עצירת נשימה (משתמשים בה בעיקר בנט"ן בהפרעות קצב מסוג SVT).

מהם התסמינים של עילפון?

התסמין של עילפון הוא אובדן הכרה. התופעה הזאת מתרחשת לרוב באופן פתאומי, ללא אזהרה, או לאחר סימנים מקדימים הכוללים סחרחורת, תחושת חמימות, הזעת־יתר, בחילה, צלצולים באוזניים או תחושת אטימות באוזניים, בלבול, והפרעות בראייה.

קצת סטטיסטיקה

כ־35% מבני האדם יחוו עילפון לפחות פעם אחת בחייהם. 3% מהם יסבלו מעילפון חוזר – פעם אחת או יותר. התופעה שכיחה במיוחד בקרב צעירים בני 10 עד 30 ובקרב בני 70 ויותר.

אילו שאלות כדאי לי לשאול באנמנזה של עילפון?

האבחנה היא קלינית – על פי תיאור המקרה (אובדן הכרה פתאומי ובעקבותיו נפילה).
אירוע כזה של אובדן הכרה ושל נפילה מחייב בראש ובראשונה לשלול מצבים המחייבים התערבות חירום כמו אובדן דם מסיבי, התקף לב או הפרעת קצב. במקרים כאלה יש להזעיק מיד נט"ן.
במקרים לא דחופים חשוב לשים לב לפרטים הבאים:
• האם לאובדן ההכרה התלוו פרכוסים? אם התשובה היא חיובית, יש לחשוד שמדובר בהתקף אפילפטי שאליו מתלווה לעיתים אובדן הכרה. להתקף פרכוסים עלולים להתלוות גם יציאת קצף מהפה ובריחת שתן. נוסף על כך האירוע עלול להיות ממושך יחסית ולא להסתיים בתוך שניות מעטות. שימו לב כי ישנם ארועים של אפילפסיה ללא פרכוס התכווצויות ונראים כמו עלפון, למעט סימני נשיכה של השפתיים או בריחת שתן.
• האם הייתה תחושה של דפיקות לב לפני איבוד ההכרה? אם התשובה היא חיובית, יש לחשוד שהפרעת קצב גרמה להתעלפות. אם עולה החשד שמדובר בהפרעת קצב, יש להזמין נט"ן דחוף לביצוע מוניטור ואק"ג.
• האם היו סימנים מקדימים לפני העילפון כמו זיעה קרה, תחושת חמימות, סחרחורת, הפרעות ראייה? הסימנים האלה מצביעים על כך שמדובר בעילפון שמקורה וזו־וגלי.
• האם העילפון התרחש לאחר קימה משכיבה או מישיבה? מקרה כזה מרמז על עילפון משינוי תנוחה.

 

טיפול בעילפון

למטופלים הסובלים מעילפון על רקע וזו־וגלי מומלץ להימנע ככל האפשר מסיטואציות או מגירויים שמביאים אותם לאיבוד הכרה. חשוב להימנע ממצבי התייבשות ומעמידה ממושכת, ואם מופיעים תסמינים מוקדמים, מומלץ לשכב ולהרים רגליים.
במקרים שבהם העילפון קרה לאחר קימה משכיבה או מעמידה הפתרון הוא קימה הדרגתית. אם שוכבים, מומלץ קודם לעבור לישיבה, לשהות כמה דקות במצב ישיבה ורק לאחר מכן להיעמד ואחר כך ללכת לשבת במקום נוח יותר.
בכל מטופל שאיבד הכרה בדקו רמות סוכר בדם, בררו האם זהו מקרה חוזר או חדש.
היו רגישים במקרים עם רקע הריון – לא כל הנשים מספרות על הריון. הדגישו בפני האישה כי עלפון אינו תופעה בריאה בהריון וכי עליה לגשת להבדק מדוע איבדה הכרה.
בצעו בדיקות לשלילת אפשרות של שבץ מוחי, מנת יתר (סמים או אלכוהול) ואל תשכחו לברר על פגיעת ראש (לפני או אחרי האירוע).

 

 


בעלי הכשרה רפואית, מעוניינים להצטרף להתנדבות באיחוד הצלה

צרו קשר >