ליצנות רפואית

ליצן רפואי

ליצנות רפואית

במקרים רבים אנחנו נתקלים באבא שמזמין אמבולנס לבנו, בנערה קוראת לעזרה עבור אחיה הקטן, אישה לבעלה, בת לאימא, נכד לסבתא, ועוד ועוד ועוד כל מיני מצבים שונים שגורמים למתח הנפשי לעלות ולעלות ולעיתים מדובר במקרה שלא מהווה סכנת חיים מידית (אנחנו מזהים על פי הקליניקה, מדדים, בדיקות נוספות) אך לבני המשפחה מדובר לעיתים בסיוט מפני הבלתי נודע בעיקר כי הם לו מודעים למצב האמיתי (זה קורה גם לנו כשאנחנו לא יודעים מה לעשות עם חולה שמצבו מדרדר מסיבה לא ידועה ואין לנו מה לעשות ואיך לעצור) אז חרדה היא באמת אחד המצבים שאנחנו נתקלים בהם לרוב. לעיתים שילוב של הומור, בדיחה קטנה, חיוך ומאור פנים יכולים לשחרר ולשנות את המצב. לעיתים כל מה שהמטופלים זוכרים זה את ההוא שבא וקצת הצחיק אותם. (להריונית בשבוע 40 עם צירים ורמת כאב VAS 12 לא כל כך מומלץ לספר בדיחות) – ליצנות רפואית הוא תחום מעניין המשלב רפואה והומור ומביא לתוצאות טובות גם בטיפול ולא רק בהרגשת המטופל. בעצם ניתן לאמר שהרגשת המטופל משפיעה בצורה משמעותית על איכות הטיפול והמטופל.
שמותיו של הליצן הרפואי

 

במקומות שונים בעולם, ליצן רפואי נקרא בשמות שונים, "Clown Doctors ", רופאים ליצנים, שם מקובל בארה"ב. חשוב לציין כי הם אינם רופאים ממש, למעט בודדים, אבל נעשה שימוש בתואר. נראה כי המחשבה שמאחורי השימוש בשם זה היא בהבנה שאכן הם רופאים. רופאים מסוג שונה, שמרפאים את הילד בצורה שונה.  "Medical Clown", ליצנים רפואיים שם נוסף מקובל במדינות אחרות. שם זה השתרש יותר, ומתאים להגדרה הרחבה של ליצנים בבתי חולים. אין כאן הכוונה כי ישתמע מן הכתוב כי ישנה התיימרות להגיע לתואר "רופא", שם זה רק מייצג את פעילותם של הליצנים בבתי החולים.  "Special Clowns", ליצנים מיוחדים, שם זה בשימוש במספר ארצות באירופה. שם זה מבדיל אותם מליצני הקרקס.  "Therapist Clown" – "ליצנים מרפאים" עוד שם שמעיד על התפקיד של הליצן ועל מהותו. כמו כן משתמשים בשמות "ליצני בתי חולים" בצרפתית, ו"ליצנים קליניים" בהולנדית.
ג´לולוגים – נגזר מן המילה גאלוטולוגיה – שמשמעה מיוונית ריפוי בהומור, שהיא נגזרת של המילה "גאלוס" – צחוק.
בארץ הם נקראים ליצנים רפואיים. לאחרונה שם זה הורחב לליצנים רפואיים ואומנים בהומור. שם שמכיל בתוכו את המגוון הרב הנמצא בארגז הכלים, בעבודה עם ילדים או מבוגרים  מאושפזים.  קולס מוניץ  הציעה את השם ג´אלולוג – כשם המבטא בצורה רחבה את מגוון הפעילויות עם הילד המאושפז ללא הגבלה לדמות מסוימת.

קצת היסטוריה
אחד ממייסדי תחום הליצנות הרפואית הוא דוקטור  פאץ' אדמס – רופא וליצן רפואי, וגם ליצן מקצועי, ב-1972 הקים אדמס עם עמיתיו מוסד בשם "גזונטהייט" (בגרמנית: Gesundheit, "בריאות") – מוסד חינמי, בית חולים מלא, על כל פרטיו ודקדוקיו, וכן כקהילה רפואית התומכת מבחינה כלכלית בחבריה, במערב וירג'יניה. מטרתו של המוסד הייתה לשלב בין בית חולים עם שיטות רפואה מסורתיות לבין רפואה אלטרנטיבית כמו אקופונקטורה (דיקור סיני), הומאופתיה ועוד. מטרת המוסד הובילה לשילוב תחומים רבים בבית החולים, דוגמת: רפואה משולבת, אמנויות הבמה, מלאכת יד, טבע, חקלאות ופעילויות פנאי שונות.

ליצנים רפואיים מקצועיים החלו לעבוד בבתי חולים בעיר ניו יורק בשנת 1986, ארגון  Big Apple Circus (קרקס התפוח הגדול) הוא חלוץ הליצנות הרפואית. זהו קרקס לכל דבר הממוקם בניו-יורק. חלק מהפעילויות שלקח על עצמו הקרקס הוא עבודה קהילתית. הוגה רעיון הליצנות הרפואית היה ד"ר מייקל כריסטינסן . אמרתו הייתה: "אם ילדים חולים לא יכולים לבוא לקרקס, הקרקס יבוא אליהם". לדעת כריסטינסן  הצורך הטבעי של הילד לצחוק קיים תמיד, אך צורך זה יכול ללכת לאיבוד בתסבוכת של בתי החולים הפרוצדורות, הטכנולוגיה והמבנים.  הקרקס מכשיר ליצנים מקצועיים לעבודה עם ילדים החולים מחלות כרוניות ומאושפזים אשפוז ממושך.
שלומי אלגוסי נחשב לליצן הרפואי הישראלי הראשון, הוא למד את רזי הליצנות הרפואית ופיתח אותה לדרגת אמנות.  יחד עם ד"ר שי פינטוב ופרופ' שבח פרידלר יסדו את תחום הליצנות הרפואית בארץ בבית החולים אסף הרופא

ליצנות רפואית כמקצוע
ליצן רפואי הוא אדם שעובר הכשרה מיוחדת  במשחק, ליצנות והקניית ידע רפואי. כמו כן הבנה בדפוסי התנהגות של חולים. חלק מהליצנים הרפואיים מגיעים מעולם הבידור, הליצנות, הקוסמות, או המשחק. חלקם האחר מגיע מאנשים בעלי רקע פרא-רפואי או רפואי. שילוב של שני הגישות האלו משלים את הכלים שבעזרתם נעשית פעילות הליצנים.
הופעתו של ליצן רפואי נעשית בבית חולים, במסגרת מלחיצה וכואבת. הצופים הינם חולים שלא בחרו להיות בבית החולים. חולים שמעמדם קשה, ולא תמיד רוצים להשתתף או לראות את הליצן. מסיבה זו חייבת להיות רגישות מאד גבוהה של הליצן הרפואי בהבנת הצורך של החולה, ובהסכמתו המוחלטת לשהיית הליצן. המחויבות של הליצן הרפואי היא להסיט את החולה מהמחלה והסבל, ולאפשר לו לנשום דרך השמחה והצחוק. לקחת את הילד החולה למחוזות מוכרים של אושר הרחק מהחדר המדכא של בית החולים. ליצן היא דמות לא מאיימת, צבעונית, ש"מדברת" לכל ילד, אדם נאיבי, לא חכם, לא מזיק. "הרופאים השמחים" מפחיתים את הדאגה והחרדה המתחברת לחוויה בבי"ח דרך צמצום המסתורין של אפילו הטיפול הרפואי הרציני והמסובך ביותר. ליצנים רפואיים מעבירים את השליטה לילד. בניגוד לרופאים רגילים שמגיעים לפי צורך זמני הטיפול, ליצנים רפואיים נכנסים לחדר הילד רק בהזמנה וברשותו. ליצנים רפואיים מספקים בטיפולים מקור חדש של מוטיבציה לילדים בטיפולים. הליצן עוזר לחולה ולמשפחה ליצור משמעות לחווית המחלה ולפתור בעיות אישיות וסביבתיות. כשהליצן נכנס לחדר, כל האוירה משתנה. הוא משתף את כל הנוכחים כולל את המשפחה. המשפחה ברב המקרים נמצאת במצוקה בגלל החולי של ילדם, ולכן הליצן מנתק גם אותם לזמן קצר מהמחשבה הטורדנית של "מה יקרה?" ומאפשר להם להרים את הראש מעל המים. לראות גם את הוורוד של החיים, הצחוק והשמחה. כל זה גורם לשביעות רצון החולה ומשפחתו ולשיתוף פעולה. פאץ' אדמס במאמרו שמתאר את ניסיונו לאורך 38 שנה בליצנות טוען כי הוא משוכנע על סמך ניסיונותיו כי הליצנות הרפואית מורידה באופן מהותי את הלחץ מהחולים. כתוצאה מכך כל תהליך השהייה בבית החולים וההחלמה הופכים להיות יותר נעימים ויעילים.
ליצן רפואי העובד עם הילד צריך להיות בעל כישורים בין אישיים גבוהים.  יכולת הקשבה, אמפתיה, חמלה, אהבה והבנה לעולמו של הילד. רגישות מצבית גבוהה, יכולת טובה לעבודה בצוות. בעל יכולת ליצור יחסי אנוש טובים, יכולת ליצור תקשורת בינאישית טובה, בעל יכולת להתגמש.
ליצן רפואי צריך להשתלב עם הצוות הרפואי ולעזור לו במקום בו נתקל בקושי. שלושה מרכיבים: ילד מאושפז, הורה מלווה, צוות רפואי הם יחידה אחת עבור הליצן. עליו לעבוד עימם בהרמוניה, בתיאום ובשיתוף פעולה.  המודל רפואי של הרופאים הליצנים: שמותיהם מצחיקים גם באנגלית. כמו שאנו משתמשים בשמות מעלי חיוך, ד"ר חי חי, ד"ר פיץ , ד"ר מיץ , ד"ר צ´ימצ´ורי. רובם לובשים חלוקים לבנים של רופאים. עם כיסים רבים , בהם יש בובות יד, בועות סבון, ועוד אביזרים מגוונים נוספים וסטסטוקופים סביב לצוואר. התלבושות הן צבעוניות, מעט איפור, ואף אדום משלימים את המראה. לכל ליצן/נית יש סגנון ורוטינות אישיות.  ליצנים בדרך כלל עובדים בצוות של שניים או שלושה. בהכשרה מושם דגש רב על עבודת צוות.
מה עושים ליצנים רפואיים בארץ? כמה דוגמאות.
בבית חולים מאיר צוות רופאי חלום משתלב בפרוצדורות רפואיות שנערכות ב: מלר"ד ילדים (כולל משמרות אחה"צ-ערב), מחלקת מחלות פנימיות ילדים, כירורגית ילדים בטיפולי פיזיותרפיה ושיקום, מרפאות חוץ ילדים, אשפוזי יום,
מכון גסטרו, מרפאת אלרגיה בבדיקות וחיסונים, בדימות, בחדרי 'בדיקות מורכבות' וכן ליווי ילדים והורים אל- וב- חדר הניתוח. ישנם אף טיפולים בהם נחסכת הרדמה מלאה בשל נוכחותם, כגון בהזרקות למפרקים.
מחקר שנערך בבית החולים "אסף הרופא" מצא כי נשים שעברו טיפולי פוריות ובמהלכן צפו בהופעה של ליצן רפואי היו בעלות סיכוי רב יותר להרות מאשר נשים שעברו טיפולי פוריות רגילים. במחקר נכללו נשים שעברו תהליך של החזרת עוברים במסגרת טיפולי פוריות. מאה נשים פגשו בליצן רפואי למשך כרבע שעה בעודן בחדר התאוששות בתום הטיפול. מאה נשים אחרות, ששימשו כקבוצת הביקורת עברו את הטיפולים מבלי שפגשו את הליצן לאחריהם. הגיל הממוצע של הנשים שעברו טיפולים היה 34.  המחקר מצא כי חמישית (20 אחוז) מהנשים בקבוצת הביקורת הרו, לעומת יותר משליש (38 אחוז) מהנשים שצפו בהופעת הליצן. המחקר נערך על ידי ד"ר שבח פרידלר, סגן מנהל היחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי אסף הרופא, שבנוסף להכשרתו כרופא הוא בוגר בית הספר לפנטומימה בפריז וליצן רפואי מוסמך. הוא מסביר כי "על פי המחקר, הצחוק מגביר את הסיכוי להיכנס להריון. הומור זה כלי התערבות מצוין במצבי מצוקה

לסיכום כמה עובדות ונקודות רלוונטיות בליצנות רפואית:

  • יש ילדים הנבהלים מן הלחץ על זרעם המתגבר עם ניפוח רצועת הבד של מד לחץ הדם. לעיתים הילד כועס על ההורים שלא הצליחו לשמור עליו מפני המחלה ושאינם מצליחים להבריאו בקלות. תחשבו על ילד בן שנתיים, שמעולם לא נפרד מאמו, מופרד ממנה דווקא עכשיו-כשהוא חולה, מותש ומפוחד – לשתף את האימא הלחוצה, להסביר לה לבקש ממנה לחייך לילד גם אם זה מאולץ ולא אמיתי יכול להרגיע את הילד (וגם את האימא)
  • אשפוז צפוי או פתאומי של ילד בבית חולים, מעורר חרדה הן אצל הילד והן אצל משפחתו. הילד המאושפז צריך להיפרד מן העולם המוכר לו: הוריו, אחיו ואחיותיו, חדרו, צעצועיו ושגרת יומו, ולשהות בסביבה זרה, מפחידה ונעדרת פרטיות. הגורם המאיים ביותר הוא הפרידה מן ההורים ובני המשפחה הקרובים. בעיקר מחריף החשש אצל ילדים צעירים, שהיו רגילים לבלות את מרבית שעות היממה בחברת הוריהם. בנוסף מפחיד את הילד המאושפז: המעבר הדרסטי לסביבת בית החולים הזרה, סדר יום שונה, אנשים לא מוכרים, ושגרת חיים זרה לו בתכלית – הסבר והתייחסות לעניין יעזרו ויפיגו את הלחץ והחרדה.
  • טיפול בתינוק או פעוט עד גיל שלוש מעמיד בפנינו קשיים מיוחדים. כמעט שאי אפשר להסביר לילד קטן כל כך מה צפוי לו, ושיטות ההכנה השונות לא יעילות לגביו. בנוסף, ניתוק ילד קטן מהוריו עלול להיות טראומתי וליצור מצב של חסך אימהי ועלול לגרום נזק חמור בהתפתחות, – ולכן בטיפול בפעוט אם לא מדובר בהחייאה או במשהו קריטי אחר מטפלים עם אחד ההורים
  • השימוש בהומור כשיטת ריפוי, (הומור תומך בטיפול) אינו בגדר תופעה חדשה. בתרבויות קדם, עשו שימוש נרחב בפסטיבלי צחוק כדי לזרז ריפוי חולים. למעשה, רווחה הסברה כי המוח המגורה ע"י זרימת דם מוגברת, מתפרצת מאנרגיית הצחוק.
  • במחקרים קליניים שנעשו החל מאמצע שנות השישים, נתגלו ממצאים רבים ומעניינים: נמצא קשר בין ירידה ברמת החרדה לבין עליה ברמת ההומור בסיטואציה של חולה הסובל מכאבים, יכולות עשר דקות של צחוק להביא להפוגה ארוכה מכאב,  לעיתים אף עד שעתיים.
  • נמצא כי חווית הצחוק מעלימה זמנית תחושות כעס ופחד ומספקת רגעים של תקווה, בנוסף נצפו שינויים משמעותיים בהורמוני הסטרס והדחק (אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין)  בתגובה לצחוק.
  • צפייה בסרט הומוריסטי, הביאה לעלייה בפעילות t cells– לימפוציטים, אשר נלחמים בווירוסים, בבקטריות ובגופים זרים, בנוסף נצפתה עלייה בפעילות ובמספר תאי הרס אשר תוקפים וירוסים ותאים סרטניים מסוג מסוים,
  • נמצאה גם עליה בנוגדנים ותאים נוספים במערכת החיסון,  אשר מחזקים את מערכת החיסון – B Cells , lgm, lgG, lgA, בנוסף נמצא, שבזמן שהייה במצב רוח מרומם,  נוגדי lgA אשר מגנים מפני זיהומים קיימים ברמות גבוהות יותר בדם, לעומת זאת, בעת השהיית במצב רוח ירוד מתקיימת תופעה הפוכה.

מכאן אנחנו יכולים להסיק כמה חשובה אווירה של רוגע ושלווה במהלך הטיפול, יש מושג בתקשורת בין אישית המכונה "הדבקה רגשית" שמתאר מצב בו אדם לחוץ מקרין לחץ לסביבתו ומשפיע על מצב רוחם ולהפך אדם שמח ומחייך מקרין זאת לאחרים. ולכן עלינו להיזהר לא להידבק ברגשותיהם של המטופלים אלא "למשוך אותם" אלינו, להיות הדומיננטיים ולהדביק אותם ברוגע ובחיוך שלנו

 


בעלי הכשרה רפואית, מעוניינים להצטרף להתנדבות באיחוד הצלה

צרו קשר >