הידעת? נשימתי

הידעת? נשימתי

פינת הידעת תפורסם מעת לעת ותעלה נקודות חדשות ומרעננות שחלקן ידועות וחלקן פחות. המטרה? העשרה והעמקה של הידע הרפואי והמקצועי עד כמה שאפשר והפעם 12 דברים שאולי לא ידענו על מערכת הנשימה.

  1. הידעת? ישנם 4 סוגים שונים של דלקת ריאות המאפיינים אוכלוסיות שונות, הסוג הראשון נקרא "דלקת ריאות בקהילה" והוא מאופיין בסוג מסוים של חיידקים או ווירוסים שאפשרות ההדבקה מהם זה רק בקהילה. הסוג השני זה "דלקת ריאות נוזוקומיאלית" דלקת ריאות שנרכשה בבית החולים (לא תמורת תשלום סמלי) מחיידקים שנמצאים בבית חולים מחלה זו מוגדרת כדלקת ריאות שהחלה מעל 48 שעות לאחר כניסת החולה לבית החולים כאשר הוא הגיע ללא סימני מחלה קודמים, המשמעות היא קטלנית היות וסביר להניח שהדלקת הזו היא בעקבות חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה מה שיקשה על הטיפול – בנוסף ההדבקה היא ממספר חיידקים שונים דבר שיקשה עוד יותר את הטיפול. הסוג השלישי זו דלקת ריאות בחולים מדוכאי חיסון כגון מושתלי מח עצם או חולים באיידס (בשלב המחלה הפעילה) חולים אלו חיים ללא הגנה ועל כן הם חשופים לכל מיני פתוגנים – מעוררי מחלות שלא יכולים לפגוע באנשים בריאים כמו ווירוסים או פטריות שונים. הסוג הרביעי זו דלקת ריאות שנגרמת מאספירציה והיא מכונה Aspiration Pneumonia נפוצה אצל חולים שעברו אירוע מוחי, חולים עם ירידה בהכרה, חולים שבאופן כרוני מוזנים בזונדה, וחולים ששוכבים זמן ממושך ללא הרמת הראש, בחולים אלו יש סיכון וסיכוי מוגבר לאספירציה ואם היא לא תגרום למצב מסכן חיים ייתכן והיא תגרום לדלקת ריאות.
  2. הידעת? למחלת COPD השפעה קשה גם על מערכת הלב וגם על מערכת הדם, ידוע שחולים שחווים היפוקסיה ממושכת מתחיל תהליך פיצוי שבו ישנה עלייה בתאי הדם האדומים "פוליצטמיה" ריבוי תאי דם אדומים, על מנת שיסיעו כמה שיותר חמצן ויתקנו את ההיפוקסיה הכרונית. ריבוי תאי הדם נעשה באמצעות הפרשת ההורמון אריטרופיטין שגורם במקביל גם לייצור מוגבר של טסיות – משמע מערכת הקרישה של חולי COPD גם היא לא יציבה והם עלולים להגיע לקרישיות ייתר (הפסקת העישון = הפסקת ההיפוקסיה = ירידה בהרס הנאדיות = ירידה בהפרשת ההורמון אריטרופיטין = עצירת התקדמות המחלה).
  3. בנוסף – הידעת? שחולה COPD עלולים לסבול גם מהפרעת קצב "פרפור עליות", בגלל הרס רקמת הריאה, הרס הנאדיות גורם גם להרס כלי הדם בריאה (כלומר יש פחות מקום לדם לעבור בכלים ההרוסים = יש תנגודת ריאתית מוגברת) ולכן ללב הרבה יותר קשה להכניס את הדם מהעלייה הימנית לחדרים, עם הזמן העלייה הימנית מתחזקת ומתאמצת להכניס את הדם אבל ללא הצלחה ומה שקורה "היפרטרופיה" התעבות וגדילה (כמו כל שריר שמתאמץ יותר מהרגיל) התרחבות העלייה הימנית שבה שוכנים המרכזים של מערכת ההולכה החשמלית של הלב נפגעים ונהרסים ולכן צפוי לעיתים שבחולי COPD נמצא דופק לא סדיר שמקורו בהפרעת קצב פרפור עליות A.FIB.
  4. הידעת? חלק מהטיפול בבצקת ריאות מתמקד בהורדת ה preload כלומר הורדת כמות הדם המגיעה חזרה אל הלב בעזרת הוורידים, ובכך להפחית את כמות הדם שחודר ימין מזרים לריאות כלומר פחות דם יכנס לריאות, ומה זה רלוונטי למטפלי BLS ? אז אחת ההמלצות זה להושיב כל חולה בקוצר נשימה על מנת להגדיל את שטח הפנים של הנאדיות ולסייע בשחלוף הגזים, האם לשבת על המיטה כשהרגליים פשוטות זה בסדר? אז בשאר המצבים של קוצר נשימה ה בהחלט יכול להספיק אך במקרה של בצקת ריאות חשוב מאוד שהרגלים יהיו על הרצפה והחולה ישב ממש כאילו הוא על כיסא וזאת על מנת להפחית ולהקשות על חזרת הדם דרך הוורידים אל הלב, מכאן שמומלץ שרגלי החולה ישתלשלו מהמיטה הצידה לכיוון הרצפה.
  5. הידעת ? מלבד הנזק שעישון גורם למערכת הנשימה ולריאות ומלבד הסכנות לנזק לכלי הדם – עישון גם פוגע בבריאות השיניים והחניכיים. עישון עלול לגרום ל: מחלות חניכיים, אחוזי הצלחה נמוכים בהשתלת שינים, סרטן הפה, ירידה באורך חיי שחזורים דנטליים, פגיעה בחוש הטעם, הכתמת השיניים, ריח פה רע, דלקות כרוניות בבלוטות הרוק, וגם ל"לאוקופלאקיה" נגעים טרום סרטניים הנגרמים מעישון ועלולים להתפתח לסרטן הפה. אז חוץ מנזק לריאות, ללב, ולכלי הדם – כדאי גם לשמור על בריאות הפה ולהימנע מעישון
  6. הידעת??? מחלת ה COPD ואסתמה דומות אבל שונות מחלת ה- COPD  ואסתמה הן שתי מחלות המאופיינות ע"י תהליך של דלקת לא זיהומית המתרחשת בסימפונות (דרכי אוויר). באסתמה התאים המרכזיים בדלקת הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים אאוזינופילים. לעומת זאת במחלת COPD התאים הם תת-קבוצה של תאים לבנים הנקראים נויטרופילים. ב-COPD התסמינים מתקדמים לאט מאמצע החיים (מעל גיל 45) ול-75% מהחולים יש היסטוריה ארוכה של עישון. קוצר הנשימה מופיע במהלך פעילות גופנית. אסתמה, לעומת זאת, מוגדרת כמחלת דלקת כרונית של הסמפונות המתבטאת באירועים חוזרים של צפצופים-קוצר נשימה, הפרעה חסימתית הפיכה לסירוגין. המאפיינים המרכזיים שמבדילים בין COPD ואסתמה בצורה חדה זה שהגבלת זרימת האוויר היא במידה רבה בלתי הפיכה בעוד שבאסתמה הגבלת האוויר הפיכה, בנוסף מחלת האסטמה היא מחלה שהולכת ברברס כלומר משתפרת וההתקפים פוחתים בדרך כלל בעוד ש COPD הולכת ומחמירה עם הזמן
  7. ומה עם אספירציה בחולי COPD ? מחזור הבליעה אצל חולי COPD לקוי לא רק במצבים חריפים, אלא גם במצב התקין. מבדיקה שנערכה עולה כי חולי COPD הנמצאים תדיר במצוקה נשימתית בעת המחקר (שבוצע בצורה רנדומלית) בלעו מזון מוצק תוך כדי שאיפת האוויר, גם במצב המאוזן, חולי COPD מפגינים קואורדינציה לקויה של עבודת שרירי הנשימה ורפלקס הבליעה ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לאספירציית מזון, שעלולה לתרום להחרפת הבעיה.
  8. הידעת??? קיים קשר בין חשיפה לזיהום אויר ובין שינויים ברמות סוכר ורמות השומנים בדם. כך עולה ממחקר שבוצע על ידי חוקרים מהמרכז למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה,  מהממצאים נמצא כי חשיפה לזיהום אויר קשורה בשינויים ברמות סוכר ושומנים בדם, בייחוד בקרב חולי סוכרת. על אף שהגנטיקה מהווה גורם עיקרי בסיכון להתפתחות סוכרת, מחקרים עכשוויים מצאו קשר בין חשיפה לזיהום אויר ובין התפתחות סוכרת ותמותה מסיבוכי המחלה. ואפילו שינויים קלים ברמות הסוכר בדם, (אפילו במסגרת הטווח הנחשב כתקין) יכולים להיות מתורגמים לשינויים בעלי חשיבות קלינית בהתפתחות הסיכון למחלת סוכרת ומחלות לב וכלי דם. באשר לרמות השומנים בדם, ידוע כי אפילו הפחתה קלה של רמות השומנים בדם מובילה לירידה בסיכון לתחלואה. לכן, בהתחשב בחשיפה המצטברת לזיהום אויר לאורך החיים, עליה זו ברמות השומנים והכולסטרול עשויה להעלות את הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.
  9. הידעת??? עודף חמצן – היפראוקסיה, בחולים המתאוששים מדום לב מעלה את התמותה בתוך בית החולים. במעקב אחר 6,326 חולים לאחר דום לב והחייאת לב-ריאה ב-120 מרכזים ברחבי העולם עולה כי 24 שעות לאחר ההעברה ליחידה לטיפול נמרץ היו 1,156 מהם בעודף חמצן – היפראוקסיה, 3,999 היו היפוקסיים, ו-1,171 היו בעלי רמת חמצן תקינה. התמותה בתוך בית החולים הייתה גבוה במובהק בקרב החולים עם העודף חמצן (63%), לעומת ההיפוקסיים (57%), והמטופלים עם כמויות החמצן הרגילות (45%). בנוסף לכך נצפתה סבירות נמוכה יותר של החולים עם עודף חמצן לחזור לתפקוד תקין בבית לאחר מכן. לאחר שכלול כל הנתונים עולה נתון מבהיל יותר שעודף חמצן – היפראוקסיה הייתה קשורה עם סיכון כמעט כפול למוות בבית החולים בהשוואה לכמות חמצן נורמליות. מתוך האמור עולה החשיבות למתן חמצן בצורה הדרושה והמקובלת לאחר החייאה בקצב של 5-6 הנשמות לדקה בנפח הגורם לעליית בית חזה.
  10. הידעת??? היגיינת ידיים והקפדה על אמצעים פיזיקליים יכולים להפחית ביעילות את העברת נגיפי דרכי הנשימה, כולל נגיף השפעת, על אף שהקפדה לאורך זמן על חלק מהאמצעים להקטנת הפצת נגיפי דרכי הנשימה כמו כפפות ומסכות פנים יכולה להיות קשה, כותבים החוקרים, התערבויות פשוטות וזולות רבות מפחיתות את העברת נגיפי דרכי הנשימה הגורמים למגיפות, ועל כן מומלץ להצטייד על פי הצורך בנוזל לחיטוי ידיים ממרכזי הציוד הרפואי.
  11. הידעת??? סרטן ריאה מהווה את גורם המוות העיקרי מסרטן בקרב גברים והשני בקרב נשים בישראל, מעל 70% מחולי סרטן הריאה מאובחנים עם מחלה מתקדמת מאוד וניתן להציע להם רק טיפול להארכת חיים והקלה על סימפטומים בלבד (טיפול פליאטיבי) ולכן תוחלת החיים בסרטן ריאה מתקדם היא 8 עד 10 חודשים.
  12. הידעת??? גם היפרקרביה גורם לחוסר הכרה! היפרקרביה הוא מצב בו נצברות בגוף כמויות משמעותיות של CO2, הפחמן הדו חמצני שנצבר גורם למצבי חמצת בגוף, להפרעות קצב וגם לירידה בהכרה, חולים עם הפרעות חסימתיות במהלך הנשימה כמו חולי COPD וחולי אסטמה עלולים להגיע למצב של צבירת CO2 בכמות גבוה, חשוב להדגיש כי למרות מתן החמצן דרך מסכה – החמצן נכנס ומעלה את כמות החמצן על ההמוגלובין כלומר הסטורציה יכולה להיות תקינה אך עודף החמצן הוא זה שיגרום להפרעות הקצב, ולירידה ברמת ההכרה, ולכן בפעם הבאה שאנחנו רואים חולה אסטמה בהתקף קשה עם סטורציה גבוה והחולה מנומנם לחשוב על היפרקרביה, מה עושים? ברמת העיקרון החולה הזה צריך הנשמה שתסייע לו בתהליך החמצון ובעיקר בתהליך האוורור.