החייאת ילדים ותינוקות

חמצן

החייאת ילדים ותינוקות

תינוק מוגדר מגיל 0 עד שנה (או 10 ק"ג), ואילו ילד מגיל שנה עד 8.

אך לא כך הדבר תמיד.

יש להתייחס לגודל הילד, ישנם בני 8 שנראים פיזית גדולים יותר ויש בני 8 שנראים כמו בני קטנים יותר.

החייאת ילדים:

רוב מקרי ההחייאה בילדים קטנים ובתינוקות נגרמות כתוצאה מחנק. הכנסה של חפצים קטנים לפה ושאיפתם, טביעה בבריכה, משחקים עם אוכל ועוד.
תגובה מהירה עשויה לפתור במהירות מצב מסכן חיים זה.
מסיבה זו בהחייאת ילדים ותינוקות, במידה ואין אדם נוסף נוכח או גישה לטלפון נייד/בלובירד – יש להתחיל מיד בביצוע החייאה ולקרוא לעזרה לאחר שתי דקות.
הגילאים הם קווים מנחים. החייאת תינוקות מבצעים בעזרת 2 אצבעות, ילדים עם כף יד אחת, ומבוגרים באמצעות 2 ידיים.

לעיתים המטפל חלש פיזית וזקוק ליותר כוח כדי לבצע עיסויים ולכן יכול להיות שיעשה החייאת מבוגר גם על ילד קטן יותר מגיל 8, כלומר ישתמש בשתי ידיים במקום באחת.

החייאה בילדים זה לא מצב נפוץ בכלל.

הסיבה שילד יגיע להחייאה (וגם תינוקות) זה שנייה של חוסר תשומת לב- כלומר המבוגר האחראי לא ראה שהילד התעסק עם משהו ונחנק/התחשמל/הרעלה/ואחרים, לרוב זה חנק/טביעה. או מצד שני ילד שנולד עם פגם לבבי או נשימתי או עצבי מולד, כלומר נולד עם פגיעה באחת ממערכות משולש החיים.

כאשר הילד יפסיק לנשום, הלב לא יקבל אספת חמצן ויעילותו תיפגם עד למצב של דום לב.

מכיוון שהסיבה העיקרית להחייאה בילדים היא בעיה נשימתית. מטפל שהוא לבד (משמע ללא נוכחים, או טלפון נייד זמין שאפשר לשים אותו על רמקול) צריך לבצע 2 דקות של החייאה (5 סטים של 30:2 או 200 עיסויים ברצף), ורק לאחר מכן לקרוא לעזרה. התקווה היא שילד יחזור לנשום ספונטנית או יחזיר דופק. אם לאחר 2 דקות אין שיפור במצבו של הילד, יש לחייג לעזרה, כדי לספק לילד החייאה מתקדמת.
בילדים, בדיקת ההכרה, התרשמות מנשימה ודופק יתבצעו כמו במבוגרים.

עיסויים נבצע בילדים במקום באמצעות 2 ידיים באמצעות יד אחת. הם קטנים יותר, ועדינים יותר.
ככל שהילד קטן יותר אפשר להנשים אותו במקום מפה לפה הנשמה מפה לפה ואף. אם היה אפשר פיזית להנשים מבוגר ככה היינו עושים זאת, אבל בשל הסיבה שככל שגדלים הפה והאף מתרחקים פיזית המטפל לא מסוגל לעשות זאת במבוגר.

למרות כל זאת, נעדיף לבצע הנשמה ביחיד באמצעות מסיכת כיס. אם ברשותכם מסיכת כיס המותאמת למבוגר בלבד, יש להשתמש בה הפוך. כאשר האזור המחודד שיושב לרוב על גשר האף, יונח הפוך כל פניו של הילד.

בניגוד למבוגרים אשר בהחייאה בהם נבצע תמיד עיסויים והנשמות ביחס של 30:2, גם ביחיד וגם בזוג. בילדים כאשר אנחנו מבצעים את ההחייאה בזוג היחס הופך ל15:2.
בדיוק כמו במבוגרים, יש לחבר AED ברגע שזיהנו מצב של החייאה. רצוי להשתמש במדבקות המותאמות לילדים, אך במידה ואין יש להניח מדבקה אחת במרכז בית החזה ומדבקה שנייה בין השכמות.
כיצד נדע מתי להניח קדימה אחורה מדבקות? אם כאשר אתם מניחים את המדבקות במיקום הרגיל בבית החזה הן נוגעות אחת
בשנייה, הן גדולות מידי ויש להניח אחת קדימה ואחת אחורה.

 

החייאה בתינוקות:

יש המון הבדלים בין החייאת תינוקות לילדים ולמבוגרים.
תינוקות בניגוד לילדים שהם קצת יותר עצמאיים, תמיד יהיו תחת השגחה של מבוגר, לכן ברוב המקרים ניתן למנוע את ההגעה למצב של החייאה. הסיבה להחייאה היא בעיה נשימתית וחנק.
ראש התינוק גדול יחסית לגוף ולכן, נשמור על הראש ותנועתו במהלך ההחייאה. כלוב הצלעות גמיש יחסית לעצמות אדם מבוגר ולכן נבצע עיסויים תוך הפעלת פחות כוח. מכסה הקנה גדול יותר יחסית וכך גם הלשון גורם לחנק.
ההבדלים בין תינוקות ומבוגרים הולכים ומטשטשים עם גדילת הילד וכך גם בילד מעל לגיל שמונה נטפל כמבוגר.

בילדים ומבוגרים מבצעים את בדיקת ההכרה המילולית והפיזית אותו הדבר, אך בתינוקות אנחנו מבצעים את זה טיפה שונה.

ילד או מבוגר חסר הכרה ימצא מוטל על הרצפה. תינוקות נמצאים על מזרן הפעלה- משטח רך לתרגול זחילה והתהפכות מהגב לבטן ולהפך, או שהוא בלול/עגלה.

כאשר הוא יהיה חסר הכרה הוא נראה כמו ישן. רוב ההורים (בעיקר בילד ראשון) נורא לחוצים, וכל כמה דקות מוודאים שהתינוק אכן נושם. לכן בדיקת ההכרה תהיה ראשית באמצעות קול.

(ברוב המקרים ההורים מדמיינים שהתינוק לא נושם וחסר הכרה, ואז המסכן כל פעם שהולך לישון מעירים אותו כדי לראות אם הוא נושם ואז לא ההורים ישנים ולא התינוק ישן…).

את הבדיקה הפיזית לא עושים ע"י צביטה בטרפזים, התינוק קטן ועדין (ובינינו בגילאים האלו גם אין להם כל כך צוואר/טרפזים..) לכן מבצעים דיגדוג בכף הרגל. הם עדיין לא הולכים ולכן הרגליים שלהם רגישות.
פתיחת נתיב אוויר תתבצע בשונה מילדים/מבוגרים ע" ביצוע הטיית ראש לאחור, הפעם יש לבצע "מבט לשמיים" למקם יד מטפל תחת הצוואר של התינוק ולהזיז את ראשו של התינוק "כאילו" הוא מסתכל לתקרה. הסיבה, קנה הנשימה שלהם שונה משלנו וכאשר מבצעים הטיה מלאה לאחור חוסמים את הקנה, ולכן יש לבצע מבט לשמיים.

במטפל יחיד את העיסויים יש לבצע באמצעות 2 אצבעות ואילו בהחייאה ע"י שני מטפלים יש להקיף את בית חזה התינוק ולבצע עיסויים באמצעות האגודלים- שוב אם מדובר בתינוק בן כשנה והוא גדול/שמן, והמטפל אינו מסוגל לבצע החייאה באמצעות 2 אצבעות ניתן לעבור להחייאה באמצעות כף יד אחת.

 

ביחיד, ההנשמה תתבצע מפה לפה ואף או באמצעות מסיכת כיס. גם הפעם אם אין ברשותכם מסיכה המותאמת לתינוקות יש להניח אותה הפוך, כך שהחלק שיושב על גשר האף במבוגר יהיה באזור הפה בתינוק.
במידה ומדובר בהחייאה בזוג יחס העיסויים וההנשמות יהיה 15:2. ככה גם בילדים ומבוגרים יהיה תמיד 30:2.

שאלה בעייתית שתצוץ עכשיו, אם 2 דקות כדי להחליף מטפלים זה אחרי 5 סבבים במבוגר כשהיחס זה 30:2, איך זה יתבצע בילדים/תינוקות? כל 10 סטים.

סילוק הפרשות בתינוקות מתבצע ע"י הפיכת התינוק על אמת המטפל תוך שמירה על ראש התינוק נמוך מגופו לאורך כל הסילוק, כדי למנוע חזרה של אוכל אחורה וחנק, וגריפת המזון החוצה (הפרשות בגילאים אלו יהיו מטרנה או מזון טחון או חלב)

 

 

 

מבוגר (8 ומעלה) ילד (1-8) תינוק (0-1)
קרא במידי במידה ואין טלפון או נוכח הזעק לאחר 2 דקות החייאה קריאה לעזרה
צביטה בשריר הטרפז כאב- שפשוף כף רגל בדיקת הכרה
הטיית ראש לאחור מבט לשמיים פתיחת נתיב אוויר
קרוטידי ברכיאלי בדיקת דופק
2 כפות ידיים כף יד אחת 2 אצבעות עיסויים ביחיד
2 כפות ידיים כף יד אחת 2 אגודלים תוך עיטוף התינוק עיסויים בזוג
הנשמה מפה לפה הנשמה מפה לפה ואף הנשמות
30:2 יחס עיסויים הנשמות מטפל בודד
30:2 15:2 יחס עיסויים הנשמות 2 מטפלים
1:5 1:4 1:3 יחס הנשמות כשיש דופק

 

 


בעלי הכשרה רפואית, מעוניינים להצטרף להתנדבות באיחוד הצלה

צרו קשר >