אניסוקוריה – אישונים לא זהים בגודל

אירוע מוחי

אניסוקוריה – אישונים לא זהים בגודל

אניסוקוריה – באנגלית Anisocoria הוא מצב המאופיין על ידי שונות בגודל האישונים בין העיניים, ומופיע בכ-20% מהאוכלוסייה. מצב זה עלול להופיע כשלעצמו או כסימפטום למחלה חמורה יותר.

גורמים ל אניסוקוריה

אניסוקוריה הוא מצב שכיח באוכלוסייה, המוגדר על ידי הבדל של 0.4 מ"מ או יותר בין גודלי האישונים בעיניים.
לאניסוקוריה יש מגוון סיבות:

  • אניסוקוריה פיזיולוגית: כ-20% מהאנשים הבריאים באוכלוסייה חווים הבדל בגודל האישונים בין העיניים. במצב זה, ההבדל בגדלים יהיה בדרך כלל פחות ממילימטר.
  • תסמונת הורנר – היא תסמונת קלינית שנובעת מפגיעה במערכת העצבים הסימפתטית.
  • אניסוקוריה מכנית: ישנם מצבים בהם טראומה קודמת, ניתוח עיניים או דלקת יכולים לגרום למצב זה לקרות.
  • שיתוק עיצבי: איסכמיה, מפרצת תוך גולגלתית, מחלות כמו טרשת נפוצה, פגיעות ראש או גידולים במוח הם הגורמים הנפוצים ביותר של אניזוקוריה בקרב מבוגרים עקב פגיעה עיצבית.
  • גורמים תרופתיים: כמה דוגמאות של גורמים תרופתיים אשר עשויים להשפיע על האישונים כוללים פילוקרפין, קוקאין, אקסטזי.
  • מיגרנות מהוות גם הן סיבה להתפתחות אניזוקוריה.

 

גישה ואבחון

הגורמים לאניסוקוריה נעים בין גורמים בלתי מזיקים לגורמים מסכני חיים. מבחינה קלינית, חשוב מאוד לשים את האבחנה האם האניזוקוריה מגיבה יותר לאור מעומעם או אור חזק כדי לאבחן מיהו האישון הבעייתי: האישון הגדול או האישון הקטן. אניסוקוריה אשר החמירה (א-סימטרייה גדולה יותר בין האישונים) בחושך מרמז על כך שהאישון קטן (שאמור להתרחב בתנאים חשוכים) הוא האישון החריג ומצביע על תסמונת הורנר או אניסוקוריה מכנית. אניסוקוריה חמורה יותר באור חזק מסמנת שהאישון הגדול יותר (אשר אמור להצר בתנאים מוארים) הוא האישון החריג.
חלק מהגורמים לאניסוקוריה הם מסכני חיים וכוללים את תסמונת הורנר אשר עשויה להתרחש בשל עורק התרדמה) וכן שיתוק עצבי בעין )בשל מפרצת במוח, או פגיעת ראש.
ישנם מצבים בהם הרופא הבודק לא משוכנע איזה מהאישונים הוא הבעייתי: המוגדל או המוקטן. לפעמים מלווה לבעיה זו צניחה של העפעף. במצב זה ניתן להניח כי האישון הבעייתי הוא זה הנמצא בצד בו העפעף צנח.
אניסוקוריה היא בדרך כלל ממצא המופיע כשלעצמו וללא סימפטומים נוספים (אניסוקוריה מכנית). במקרים מסוימים נעזרים הרופאים בתמונה ישנה של מטופל כדי להשוות את המצב בעבר להיום כדי לקבוע האם מדובר באניזוקוריה או לא.
ישנם מצבים בהם מטופל מפתח אניסוקוריה חמורה ובאופן מיידי. מקרים אלה עשויים להיות בשל מספר רב של נגעים במוח אשר גורמים לשיתוק בעצב המוביל לאישון. מקרים אלו צריכים להילקח ביתר רצינות ובטיפול מיידי. אניסוקוריה המגיעה בנוכחות בלבול, ירידה במצב נפשי, כאב ראש חמור, או סימפטומים נוירולוגיים אחרים יכולים להתריע על בעיה נוירולוגית. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שדימום, גידול או עלייה פתאומית במסת הגולגולת ייגרמו לדחיסה של העצב המעצבב את האישון.

תמותה או תחלואה

שיעורי התמותה והתחלואה הקשורים באינסוקוריה תלויים לחלוטין בפתופיזיולוגיה הספציפית. ישנם כמה סיבות של אניזוקוריה שעלולות להיות מסכנות חיים, לדוגמה: תסמונת הורנר, הופעת אניסוקוריה אחרי נתיחה של הראש או שיתוק עצבי בשל מפרצת. גורמים אחרים לאניסוקוריה הם שפירים לחלוטין, אם כי הערכה מוטעית עלולה להוביל לעלייה בתחלואה.
אז בפעם הבאה שאתם מגיעים לפצוע או חולה, ורוצים להתרשם ממצב האישונים, אל תשכחו לשאול אותו אם בדר"כ האישונים שלו לא שווים או האם זהו מצב חדש.